הגירעון התקציבי צפוי לחרוג מהיעדים שנקבעו לו, הן ב-2018 והן ב-2019, כך לפי הערכת בית ההשקעות פסגות, בסקירה מיוחדת בנושא שפורסמה היום (ב'). על רקע הנתונים על זינוק בגירעון בחודש ספטמבר, ובניגוד לאמירות בכירי האוצר מהימים האחרונים, צופה אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, כי שנת 2018 תסתיים בגירעון של 3.35%, חריגה של כמעט 20% מהיעד העומד על 2.9%.
נזכיר, כפי שנחשף ב"גלובס", הגירעון התקציבי המצטבר זינק בסוף ספטמבר ל-3.35% תוצר, לעומת 2.5% בסוף חודש אוגוסט.
לדברי גרינפלד, נתוני הגירעון "מדירים מעט שינה מעינינו" משום שלא מדובר בגידול זמני אלא בתופעה קבועה שתקשה על הממשלה לשמור על יחס החוב לתוצר ברמתו הנמוכה הנוכחית ולתמוך בפעילות הכלכלית במשק בו זמנית. "כתוצאה מכך, כשכל הטוב הזה שאנו חווים עכשיו יסתיים - יחס החוב לתוצר יתחיל כנראה לעלות ו/או הממשלה תאלץ לבצע צעדים כואבים של קיצוץ והעלאות מסים דווקא בתקופה הכי לא נוחה לכך", כותב גרינפלד בסקירה. העלאת יחס החוב לתוצר היא צעד שיגרור אחריו השלכות על דירוג האשראי הבינ"ל של ישראל, שהעולה רק לאחרונה ל-AA מינוס.
מנכ"ל האוצר שי באב"ד אמר אתמול כי הגירעון בסוף 2018 צפוי להיות נמוך משמעותית מ-3.35%, באב"ד התייחס לנתוני הגירעון החריגים לחודש ספטמבר והסביר כי חודש זה הסתיים בגירעון גבוה יחסית של 3.35% בגלל החופשות הרבות שהביאו לדחייה בתקבולי מסים בהיקף של 6 מיליארד שקל - תקבולים שנכנסו לקופת המדינה בשבוע הראשון של אוקטובר. באב"ד אמר כי ללא העיוות של דחיית המסים עומד הגירעון בפועל על 2.9%, כלומר בגובה יעד הגירעון לסוף השנה. לעומתו, מעריך גרינפלד כי בניכוי דחיית המסים עומד הגירעון המצטבר על 3.1% מהתוצר, כלומר גבוה מהציפיות המוקדמות ומיעד הגרעון לשנת 2018.
"חשוב לציין", מסייג גרינפלד, "כי ייתכן ובסופו של דבר הגירעון שיפורסם על ידי משרד האוצר יהיה נמוך יותר שכן יש לזכור כי בידי משרד האוצר דרכים המאפשרות את הקטנת הגירעון הנמדד כמו דחיית הוצאות לשנת 2019, שימוש בהכנסות לקיזוז הוצאות ("הכנסה מיועדת", בעיקר בתקציב הביטחון) ודחיית החזרי מס". ואולם במקרה כזה הקטנת הגירעון של 2018 תביא לגידול בגירעון בשנת 2019 שכן מדובר רק בהעברת הוצאות/הכנסות בין שנות התקציב.
"הגירעון האפקטיבי לא צפוי להיות כאמור נמוך מ-3.4%, עובדה שמדירה מעט שינה מעינינו", כותב גרינפלד, "וזאת משלוש סיבות עיקריות: ראשית, אי אפשר להתחמק מהעובדה שמדובר על שינוי כיוון מבחינת המדיניות הפיסקאלית בישראל. במשך שנים הגירעון היה במגמת ירידה וכעת נדמה שלא רק שהוא חזר לגדול אלא שהוא מזנק ביותר מנקודת אחוז שלמה. שנית, הפער בין הגירעון בפועל ליעד נובע רובו ככולו מצד ההוצאות. מכיוון שחלק הארי של ההוצאות אינן גמישות, המשמעות היא שאין שום סיבה להניח שמשהו ישתנה באופן מהותי בשנים הבאות ושהגירעון יצטמצם חזרה. שלישית ואולי הכי חשוב, עם גירעון של כ-3.5% הגמישות של ממשלת ישראל להתפתחויות הכלכליות במשק הופכת להיות נמוכה מאוד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
