תסמונת בניין הכנסת החולה

מושב החורף של הכנסת, שנפתח אתמול (ב') לא מביא איתו איזו בשורה של ממש לאזרחי המדינה. לכאורה, מה שהיה הוא שיהיה - המושלים ימשיכו לחפש דרכים להפריד ולמשול, המתנגדים ימשיכו לצעוק ולא לעשות דבר מעבר לזה, מפלגות לשון המאזניים ימשיכו לסחוט כספים תמורת הרמת האצבע הנכונה במקום הנכון, ואנחנו? אנחנו נמשיך לשלם את המחיר.

לאור תפקודם של חברי וחברות הכנסת, המוליכים אותנו לאסון תכנוני שיהפוך לאסון כלכלי שיוביל בסוף לאסון חברתי, ובהתחשב בכך שבמקור רובם הגדול מגיעים לכנסת עם כוונות טובות ועם רצון ומוטיבציה לשנות ולהשפיע - אי אפשר שלא לתהות מהן הסיבות שגורמות להם לפעול בצורה עקומה, שלא רק שלא מיטיבה עם הציבור, במקרים רבים היא אפילו מסבה לו נזק.

בלי קשר למה אתם חושבים על מדיניות הממשלה, אי אפשר להתווכח עם העובדה שהתפוקה של הח"כים, בהתאם למדד הפריון הכללי במשק הישראלי, היא נמוכה מאוד וחלקם הגדול מתנהל מפריימריז לפריימריז במטרה לקושש קולות ולהצהיר הצהרות, עם מעט מאוד עשייה אמיתית מעבר לכותרות פומפוזיות באתרי החדשות, לצד תמונה מגזירת סרט כשלהו.

והאמת שאחרי שמבקרים פעם או פעמיים במשכן הכנסת, יכול להיות שאפשר להבין למה הם מעדיפים להתרוצץ מאירוע לאירוע במקום לשבת במשרד. כל מי שישב מימיו בחדרי ועדות הכנסת או בלשכות הח"כים מכיר את זה - חדרים דחוסים וצפופים, בדרך-כלל מלאים באנשים, ללא אור טבעי או סירקולציה של אוויר צח, תאורת לד צורבת ומיליוני חיידקים שמסתובבים בחלל החדר. הייתם רוצים לבלות 12 שעות ביום בתוך סביבה כזו?

יש לתופעה הזו שם מקצועי - תסמונת הבניין החולה (SBS - Syndrome Building Sick). זהו מונח שמתאר הפרעות בריאותיות שנגרמות מתנאים סביבתיים ירודים במקום העבודה. מי ששוהים זמן רב במבנה כזה עלולים לסבול מתופעות ויראליות כמו כאבי ראש חזקים, צריבות בעור, גירויים בגרון, באף ובעיניים, בחילות, סחרחורת, קשיי ריכוז, עייפות ורגישות לריחות.

במצב עניינים כזה מובן כי התפקוד של העובד לא יהיה מיטבי ויושפע ישירות מסביבת העבודה שלו, שלא לדבר על הנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם לו.

בישראל, כמו בהרבה מקומות בעולם יש לציין, אין חקיקה או תקנה ייחודית למניעת התופעה. קיים תקן לבנייה ירוקה (5281) שעוסק במאפייני בנייה שקשורים לבריאות המשתמש, וממליץ על אספקת אוויר צח ממקור חיצוני, תאורה טבעית וטמפרטורה מומלצת, אולם הוא אינו מחייב.

פיקוח יזום על תנאי גהות בבנייני משרדים לא מתבצע, וגם במקרים של בדיקה בעקבות תלונה אין לפקחים של משרד התמ"ת כל סמכות לנקוט סנקציות כלשהן או להורות על סגירת מקום שהתנאים בו משפיעים לרעה על בריאות העובדים.

על פי נתוני המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, לפחות אחת מהבעיות הללו נמצאת בכ-70% מבנייני המשרדים בישראל, ואם הנושא הבריאותי עדיין לא גורם לדאגה, כדאי לציין שהמשמעות הכלכלית למשק של ימי המחלה בעקבות התסמונת מסתכמת, על פי ההערכות, בכ-800 מיליון שקל בכל שנה.

לא ידוע אם בכנסת ישראל טרחו פעם לבדוק את הקשר בין תפקוד הח"כים לבין סביבת העבודה שלהם, או אם זה בכלל מעניין מישהו, כך שמסקנות חותכות באמת קשה להסיק. אבל שעות על גבי שעות בדיונים אינסופיים, פיליבסטרים, הצבעות, ריצות מאגף לאגף, לילות לבנים ועבודה שלא באמת נגמרת אף פעם, די בטוח שמשפיעות על שיעורי המחלה של הח"כים ועל היכולת שלהם לתפקד באופן יעיל. כדאי שלפחות מקום העבודה שלהם לא יוסיף על הבעיות האלה.

■ הכותבת היא אדריכלית, מומחית לקיימות וממובילות מטה המאבק לבינוי שפוי.