כולנו מתורגלים לכך שכאשר מתחיל לרדת גשם, עלינו לצאת מהבית עם מטריה, אחרת נגיע ספוגים לעבודה. באותה מידה, כשהתשואות בשוק האג"ח עולות לאורך זמן, רצוי מאוד להגן על תיק ההשקעות מפני מגמה זו ולמזער הפסדים מיותרים. מתחילת השנה טיפסו תשואות האג"ח בארה"ב בשיעור ניכר ו"הרטיבו" לא מעט משקיעים.
תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים טיפסה מ-2.46% בתחילת ינואר ל-3.2% נכון לכתיבת שורות אלו, והתשואות לשנתיים ולחמש שנים ביצעו מהלך כלפי מעלה בשיעור חד אף יותר. כתוצאה מכך, משקיעים שהחזיקו קרנות סל אג"חיות "רגילות" כמו BND, AGG ודומותיהן, איבדו השנה כ-2% כתוצאה מעליית התשואות בארה"ב.
ואולם ההפסדים שנגרמים לאחרונה בתיקים כתוצאה מעליית תשואות האג"ח, אינם גזרת גורל. הצמיחה המטאורית בתעשיית קרנות הסל בשנים האחרונות הביאה לכך שכיום ישנם פתרונות רבים להגנה על התיק מפני עליית התשואות, וכל שעליכם לעשות הוא לבחור את הפתרון המתאים ביותר עבורכם.
לקצר מח"מ באמצעות מדד
זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל משקיעים רבים עדיין נוטים להתעלם מהאפשרות לקצר את מח"מ תיק האג"ח שלהם באמצעות שימוש במוצרי מדד. קרן הסל הגדולה בתחום זה היא BSV של ואנגארד, המנהלת כ-25 מיליארד דולר ועוקבת אחר מדד Bloomberg Barclays U.S. 1-5 Year Government/Credit Float Adjusted. המח"מ המשוקלל במדד זה עומד כיום על 2.7 שנים והתשואה המשוקללת לפדיון עומדת על 2.6%.
פתרון נוסף שחביב במיוחד על המשקיעים המוסדיים בישראל הוא קרן הסל VCSH של ואנגארד, המנהלת כ-21 מיליארד דולר ועוקבת אחר מדד אחר של בלומברג, המתמחה באיגרות חוב קונצרניות נקובות דולר בארה"ב עם טווח פידיון של 1-5 שנים. בניגוד לקודמו, אשר כולל גם אג"ח ממשלתיות, המיקוד של מדד זה באג"ח חברות מגדיל את התשואה הגלומה בו ל-3.2%, בזמן שהמח"מ המשוקלל של המדד דומה לזה של BSV.
פתרון נוסף שעשוי להתאים במסגרת זו הוא קרן הסל MINT של חברת Source בשיתוף עם ענקית האג"ח PIMCO. מדובר בקרן הסל האקטיבית הגדולה והסחירה ביותר בעולם, אך למרות זאת המשקיעים בארץ עדיין לא אימצו אותה בשיעור ניכר. MINT מתמקדת באגרות חוב קונצרניות במח"מ של עד שנה, אבל מחזיקה גם באג"ח מגובה משכנתאות ואג"ח ממדינות מתפתחות, החזקות אשר מוסיפות לתשואה הגלומה בה (3.29%) ומשפרות את ביצועי הקרן.
קרנות סל בעולם המאפשרות להגן על תיק האג"ח מפני עליית התשואות בארה"ב
להתמקד בריבית משתנה
מכשירי חוב בריבית משתנה היוו מאז ומעולם מפלט מהפסדי ההון הנובעים מעליית תשואות בשוקי האג"ח וכיום גם בתעשיית המדדים יש לאג"ח אלה מקום של כבוד. בין קרנות הסל בתחום זה, הגדולות והסחירות ביותר הן FLRN של סטייט סטריט (המוכרת בזכות המותג SPDR) ו-FLOT של בלקרוק (המוכרת בזכות המותג iShares).
שתי הקרנות עוקבות אחר אותו מדד: Bloomberg Barclays U.S. Floating Rate Note 0-5 Years, הכולל אג"ח קונצרניות בריבית משתנה לטווח פדיון של עד 5 שנים. קרן סל נוספת העוקבת אחר מדד זה אשר נסחרת בשווקים באירופה, היא AFLT של חברת Amundi הצרפתית.
מרבית סדרות האג"ח הכלולות במדד של בלומברג כוללות מנגנון התאמת קופון לפי ריבית הליבור ל-3 חודשים, כך שהקופון שהמשקיעים מקבלים עולה במקביל לעליית התשואות בשוק האג"ח. ראוי לציין שכמחצית מסדרות האג"ח במדד זה הן מסקטור הפיננסים, מכיוון שגופים מסוג זה עושים שימוש רב יותר במימון בריבית משתנה.
אג"ח בריבית משתנה הוא אמנם אפיק השקעה אשר לכאורה הינו פשוט להבנה, אולם כדאי לשים לב לתמרור אזהרה גדול המתחבא בו. כאשר אנו משקיעים באג"ח בריבית קבועה אנו חשופים, לשני סיכונים עיקריים: סיכון הריבית וסיכון המנפיק.
על פי רוב, שני סיכונים אלה אינם קשורים אחד בשני כאשר מדובר באג"ח ממשלתיות או של תאגידים בדירוג אשראי גבוה, ולכן השקעה באג"ח בריבית משתנה של גופים אלו למעשה מבטלת את סיכון הריבית ומשאירה אותנו עם סיכון המנפיק בלבד.
יחד עם זאת, כאשר מדובר באג"ח של חברות ממונפות יותר, המאופיינות בדירוגי אשראי נמוכים יחסית, קיים מתאם חזק בין סיכון הריבית לבין סיכון המנפיק. על כן, השקעה באג"ח בריבית משתנה של חברות כאלו עלולה להתברר כטעות חמורה.
הסיבה לכך היא שכאשר הריבית עולה, גם תשלומי הקופון של האג"ח יעלו בהתאם, באופן שמגדיל את הוצאות המימון של החברה המנפיקה. אם מדובר בחברה ממונפת מאוד, עלייה זו בהוצאות המימון עלולה לסכן את היציבות הפיננסית שלה ולהעמיד אותה בסכנה של הפרת קובננטים למחזיקי האג"ח או אף חדלות פירעון.
בעוד שתופעה זו מתרחשת גם בקרב חברות בדירוגים גבוהים, אצל חברות אלה ההשפעה זניחה ואינה מגדילה את הסיכון לדיפולט, בעוד שבחברות עם דירוג נמוך ההשפעה הרת אסון ומכאן גם הסיכון למחזיקי האג"ח.
ואפשר גם לאפס את המח"מ
עם הצמיחה בתעשיית קרנות הסל בשנים האחרונות החלו להיכנס אליה אלמנטים מסוימים מעולם ההשקעות האקטיבי, כמו אסטרטגיות השקעה ייחודיות ובלתי קונבנציונליות. אחת האסטרטגיות הללו היא גידור של סיכון הריבית.
האסטרטגיה מבוצעת על ידי יצירת פוזיציית לונג (קניה) של אג"ח קונצרניות או אג"ח בשווקים מתעוררים ומנגד, פוזיציית שורט (מכירה) באג"ח ממשלתיות (ישירות או באמצעות חוזים). התוצאה שמתקבלת היא תיק אג"ח במח"מ אפס. כלומר, מגודר סיכון ריבית.
מספר קרנות סל בעולם מתמקדות באסטרטגיה ייחודית זו. הגדולה שבהן היא IGHG של ProShares, אשר עוקבת אחר מדד FTSE Corporate Investment Grade. מתחילת השנה הנוכחית סיפקה הקרן ביצועים עודפים בשיעור של כ-4% בהשוואה לקרנות סל דומות ללא גידור סיכון הריבית, כך שהאסטרטגיה בהחלט הוכיחה את עצמה בתקופה האחרונה.
אף על פי שהאסטרטגיה של מח"מ אפס עשויה בתאוריה להתאים לסביבה של עליית תשואות, במציאות קיימים חסרונות טכניים הגורעים מביצועי המוצר. למכירת החוזים ישנה עלות, הגורעת מביצועי המוצר לאורך זמן. גם החובה להחזיק בטחונות כנגד החוזים פועלת לרעת מחזיקי הקרן.
כתוצאה מכך, במקרים של סביבת תשואות אג"ח יציבה יחסית, אסטרטגיה זו לרוב תניב ביצועי חסר מול החזקה ישירה של מדד אג"ח ללא גידור סיכון הריבית, ורק במצבים שבהם התשואות עולות בשיעור חד תוך זמן קצר, כפי שקרה השנה, ישנה הצדקה לנקוט בגישה זו.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהמוצרים המצוינים לעיל מנוהלים על ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.