ועדת החקירה למתן אשראי ללווים הגדולים: בנק ישראל העביר מסמכים, אבל לא את מה שהוועדה רצתה

ביום ראשון הבא יחלו דיוני ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי ללווים הגדולים בראשות ח"כ איתן כבל. כמה ימים לפני שמתייצבים בפני הוועדה ראשי בנק הפועלים (הבנק הראשון שזומן), החליט בנק ישראל לפרסם היום את מלוא החומרים שהעביר לוועדה.

החומרים שהועלו לאתר האינטרנט של הפיקוח על הבנקים כוללים קרוב ל-40 מסמכים בהיקף מצטבר של מאות עמודים. אלא שעל אף הכמות המרשימה של המידע, בנק ישראל לא העביר את המידע המהותי והרגיש שהוועדה ביקשה לקבל ובראשו דוחות ביקורת ספציפיים שנעשו על אשראי שניתן ללווים הגדולים.

בבנק ישראל סירבו להעביר זאת, והסתפקו ברשימה כללית של דוחות הביקורת. מהמסמכים עולה כי מאז שנת 2003 ביצע בנק ישראל 95 ביקורות בבנקים בנושא האשראי, מתוכן כ-15 בשלוש השנים האחרונות. יחד עם זאת, כאמור אין פירוט אילו לווים ואילו בנקים נבדקו, וגם לא הממצאים בנוגע אליהם. בנוסף העביר בנק ישראל לוועדה מידע כללי הכולל בין היתר, נהלים, מדיניות, מחקרים.

הסיבה לכך שלא נמסר מידע על לווים או אירועים ספציפיים היא ה"סודיות הבנקאית", תחתיה גם הבנקים מסרבים להעביר לוועדה חומרים על לווים ספציפיים. לצידם של הבנקים ובנק ישראל עומד פסק דין של בג"ץ בנושא שניתן לפני מספר חודשים, ולפיו הסודיות הבנקאית גוברת על זכות הציבור לדעת.

בסביבת בנק ישראל מציינים כי בעבר העבירו דוחות ביקורות לגורמים שונים כגון מבקר המדינה, אולם מכיוון שהפעם מדובר בוועדת חקירה פומבית, אין באפשרותם במגבלות החוק להעביר מידע ספציפי על לווים או בנקים אל הכנסת.

כאמור, ועדת החקירה או לפחות העומד בראשה, כבל, לא התרשמו מהררי המסמכים שבנק ישראל העביר להם. נזכיר כי בראיון ל"גלובס" ביקר כבל בחודש שעבר את התנהלות בנק ישראל בשיתוף הפעולה עם הוועדה, ואמר: "אני מאד מאוכזב משיתוף הפעולה של בנק ישראל. יש גבול עד כמה רגולטור יכול להתחבא מאחורי טענת 'הסודיות הבנקאית'. בנק ישראל מזכירים לי את זה שחייל בא לאפסנאות, הוא רואה מאחורי האפסנאי את כל הציוד שיש לו, ולא משנה מה הוא מבקש, קודם כל האפסנאי אומר לו: 'אין לי'. זה לא מקובל עלי. בנק ישראל צריכים לצאת מגדרם כדי לסייע בתהליך, וזה לא קורה. לכן העבודה שלנו קשה מאוד".

תהליכים בעייתיים במתן אשראי

ומה בכל זאת נמצא במסמכים שהועברו? נציין כי מבין מאות העמודים, הכינו בבנק ישראל מצגת על ממצאים שעלו כמה פעמים מדוחות ביקורות בנושא אשראי לחברת החזקה. כאמור, לא מצוינים שמות הלווים או הבנקים, אבל המצגת שופכת אור מסוים על תהליכי עבודה בעייתיים שהיו במתן אשראי לחלק מקבוצות הלווים הגדולים.

כך למשל עלה מהבדיקות כי שיעור המימון ברכישת שליטה בחברות היה גבוה מדי, מה שהביא לכך שבנק ישראל הטיל מגבלות על שיעור המימון. עוד נמצאו בעיות באיכות החיתום בהלוואות. הדבר התבטא בין היתר בכך שכושר ההחזר של הלווה היה חלש, ונשען למשל על תחזית אופטימית מדי של העסק.

עוד עלה מהממצאים כי לא אחת, ההלוואה הסתמכה על הצהרה כללית של הלווה, מבלי לצרף מסמך שיהווה התחייבות משפטית כגון ערבות פורמלית. "ניסיון העבר מראה כי הסתמכות שכזו אופטימית מדי, ולא תמיד מוכיחה עצמה", כותבים בבנק ישראל.

חולשות נוספות שנמצאו היו בהתניות הפיננסיות (קובננטים), ובשווי הביטחונות לעומת שווי ההלוואה. וכן עלה כי לעיתים מועד הפירעון של ההלוואות היה גמיש למדי - "מה שאיפשר לגלגל חוב ולא לדרוש את פירעונות בזמן", לדברי בנק ישראל.

סעיף מטריד נוסף בממצאים של בנק ישראל קובע כי בחלק מהמקרים האשראי ניתן "למטרה שאינה ברורה". בנושא זה כותבים בבנק ישראל: "הדבר מאפשר ללווה לנצל אשראי גבוה יותר מהצרכים הנדרשים לטובת פעילות ברמת סיכון גבוהה יותר".

לצד הממצאים המטרידים הללו, מציינים בבנק ישראל כי למעט מספר מקרים חריגים, לא נמצא כי האשראי ניתן ללווים משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים. יחד עם זאת, בפיקוח מציינים כי הכלים שלהם לבדוק סוגיה כגון "שיקולים זרים" מוגבלת. "במקרים בהם היה קיים חשש לניגוד עניינים או שיקולים זרים, הפיקוח העביר את המידע למשטרה או להתייעצות עם הפרקליטות", כותבים בבנק ישראל.

בבנק ישראל מציינים כי בעקבות הממצאים שעלו בביקורת, הם התערבו במקרים מסוימים, מה שהביא בין היתר לצמצום חשיפה ללווים מסוימים, לשינוי מדיניות ונהלים בחלק מהבנקים או לשינוי ההסדרה וההוראות של הפיקוח, כדי למנוע חזרה על מקרים כאלה בעתיד במערכת. לסיכום, בנק ישראל מחמיא לעצמו וכותב: "התערבות הפיקוח הייתה אפקטיבית בצמצום הסיכונים ובשיפור תהליכי עבודה בראייה קדימה".

מסתמכים על חומרים פומביים

ובינתיים בבנקים ערוכים ודרוכים לקראת תחילת דיוני ועדת החקירה הפרלמנטרית. הדיונים יחלו בשבוע הבא, כאמור, עם הופעתם של יו"ר בנק הפועלים עודד ערן והמנכ"ל אריק פינטו, כאשר מדי יום א' יופיעו יו"ר ומנכ"ל של בנק אחר. נציין כי טרם נקבע מועד בו תופיע המפקחת על הבנקים ד"ר חדווה בר בפני הוועדה. טרם זומנו גם ראשי הגופים המוסדיים, על אף שהוועדה הוגדרה ככזו הבוחנת את כלל התנהגות השחקנים בשוק האשראי.

המכשול המרכזי העומד בפני הועדה הוא סוגיית העברת החומרים. כאמור, הן בנק ישראל והן הבנקים לא העבירו לבנקים חומרים על לווים ספציפיים, מה שמקשה על פעילות הוועדה. יועצי הוועדה, פרופ' ניתאי ברגמן, פרופ' אשר בלס ועו"ד רמי תמם, מסתמכים בעיקר על חומרים פומביים שפורסמו בנושא האשראי ללווים הגדולים.

גם הניסיון לפנות לבית המשפט ולקבל חומרים מתיק פשיטת הרגל של אליעזר פישמן לא נחל בינתיים הצלחה, והשופט איתן אורנשטיין טרם פרסם את החלטתו בנושא. גם אם השופט יאשר את העברת החומרים, הרי שיועצי הוועדה לא יספיקו להכינם עד להופעת בכירי בנק הפועלים בפניה ביום ראשון הקרוב.

על כן יהיה מעניין לראות כיצד תתנהל הישיבה הראשונה - האם יישאלו הבכירים שאלות ויסרבו לענות עליהן מפאת "הסודיות הבנקאית", או שבכל זאת יצליחו לקיים דיון שיחשוף מידע חדש בנושא האשראי ללווים הגדולים.