הדרך לתדלוק תעשיית ההייטק

לאחרונה פרסם IMD את תוצאות הדירוג של מוכנותן של המדינות לעידן הטכנולוגי הבא. ישראל במקום ה-12 בעולם בכלל ובמקום ה-8 בין המדינות שאוכלוסייתן לא עולה על 10 מיליון נפש. אין ספק תוצאות טובות, עליהן ניתן לבנות עתיד טוב אף יותר. המדינות המקדימות אותנו הן כוכבות דרום מזרח אסיה סינגפור והונג-קונג, וכן המדינות הסקנדינביות. מועדון מכובד ללא ספק, שבו משולבת ישראל בעלת התמ"ג הנמוך משמעותית מכל יתר המדינות.

המדד עצמו מבוסס על שלושה קריטריונים מרכזיים: ידע (ישראל במקום ה-2 בעולם), טכנולוגיה (25!) ומוכנות לעתיד (7). במבט מעמיק יותר בתוצאות המדד, נראה את נקודות החוזק של ישראל כמו גם האתגרים בפניהן היא ניצבת. 

מבחינת הידע, למרות המקום הגבוה בדירוג, שוב אנחנו רואים את ההשפעות הכלכליות של תפקודו הלקוי של משרד החינוך. תקציב החינוך פר תלמיד הנמוך מהממוצע במדינות ההשוואה, גורם למספר גבוה של תלמידים לכל מורה, ציוני IPSA נמוכים, אחוז נמוך מדי של בעלי תואר ראשון בהנדסה ומדעים ובמיוחד היעדרותן של נשים חוקרות. כל אלו קריטריונים הנבחנים ע"י המדד. אתגרים רבים מצויים גם לפתחן של האוניברסיטאות בישראל. הן אינן מצליחות למשוך סטודנטים זרים לתארים מתקדמים (מקום 42 בדירוג העולמי), ומספר הפרסומים המדעיים נמצא נמוך יותר מהמצופה (מקום 51).

בנוסף, לקיומן של אוכלוסיות לא משולבות ודפוסי חיים מסורתיים, השפעה לרעה על מיקומה של ישראל. חלק מסוגיות אלו נמצא בתהליכי שינוי: 13% עלייה בהשתתפות נשים ערביות בשוק העבודה ו-16% בגברים חרדים, למשל.

אוכלוסייה לא משולבת פוגעת בדירוג של ישראל כמו גם חסרונם של סטודנטים זרים באוניברסיטאות ועובדים מומחים בחברות. מהלכים ראשוניים לשינוי נעשו, אולם אין בכך די. בעולם הטכנולוגי-גלובלי - ההכבדה על כניסתם של זרים בכירים לישראל חייבת להשתנות עוד.

המוכנות הגבוהה של ישראל לעתיד, מסתמכת בעיקר על זריזותן של החברות הישראליות לזהות איומים והזדמנויות ולפתח יכולות גבוהות למענה להם (מקום 2 בעולם). גם שילוב מערכות ממוחשבות נמצא בדירוג גבוה (4 בעולם).

במדד הטכנולוגיה ישראל נמצאת במקום 25 בעולם. 

הרגולציה הכבדה והלא יעילה בישראל היא אבן ריחיים כבדה על צווארם של המדינה והמשק. נדגיש את חלקו של משרד המשפטים בכל הקשור לזמן הנדרש לאכיפת הסכמים, ואת משרד ראש הממשלה בכל הקשור לבירוקרטיה הגורמת למשך הזמן הארוך הנדרש להקמת עסק בישראל.

בנושא ההון הזמין לטכנולוגיה, נציין את מיעוטן של החברות הטכנולוגיות הנסחרות בבורסה בישראל, את הדירוג הנמוך שקיבלה המערכת הפיננסים (בנקים ואחרים) בתמיכה שהם נותנים לעסקים ואת האחוז הנמוך יחסית של השקעה בטלקומוניקציה.

סוגיות מכבידות במסגרת הטכנולוגית, כמו אחוז החדירה של אינטרנט רחב פס לאוכלוסיה, אחוז המנויים על סלולר מתקדם ואחוז המשתמשים באינטרנט הן תוצאה ישירה של קיומה של האוכלוסיה החרדית המסתגרת - ונמצא כאמור בשינוי.

עוד במסגרת הטכנולוגית נכלל סעיף של אחוז היצוא הטכנולוגי מכלל היצוא של ישראל. דומה שסעיף זה אינו מתאים למדינה שעיקר יצוא ההי-טק שלה הוא במכירת חברות ו- IP ולא מוצרים מוגמרים. אינני בטוחה כלל שיצוא זה המאפיין את ישראל, נופל בערכו מיצוא מוצרים. באופן אלגורי נוכל לשאול האם מדד של מכירת עציצים מתאים לבחון משתלה המתמחה בשתילים.

טיפול שורש בביורוקרטיה וברגולציה, הגברת שילוב הערבים והחרדים באקדמיה ובתעסוקה מתקדמת, שיפור דרמטי של החינוך ושינוי במדיניות ההגירה שתאפשר שילובם של זרים בכירים. אפשרי.

■ הכותבת היא יו"ר פורום ראשי החברות ופורום CFO ומחברת שותפה לספר: ישראל - סיפור הצלחה.