טכנולוגיית הבלוקצ'יין במגזר הפיננסי: הרבה באזז, מעט משתמשים

כמעט 10 שנים חלפו מאז המצאת הבלוקצ'יין (Blockchain) - הטכנולוגיה העומדת בבסיסם של רוב המטבעות הדיגיטליים, ובראשם הביטקוין, שיצא לאוויר העולם בתחילת 2009. בשנתיים האחרונות, הרבה ארגונים בעולם מדברים על בלוקצ'יין, ורבים מהם אף בוחנים באופן פעיל אפשרות להטמיע במערכות שלהם את הטכנולוגיה - אבל נכון להיום, רק מעטים מהם מטמיעים אותה בפועל.

לא פעם כבר נכתב ב"גלובס" ובכלי תקשורת אחרים על הבלוקצ'יין - מסד נתונים מבוזר, שהרשומות בו, המכונות "בלוקים", מקושרות זו לזו ומאובטחות באמצעות קריפטוגרפיה. שרשרת הבלוקים הזאת מאפשרת אך ורק לצרף אליה רשומות נוספות, כך שלא ניתן לשנות את הרשומות הקיימות. בביטקוין, ובמטבעות דיגיטליים רבים אחרים, כל בלוק מכיל אוסף של העברות מטבע (טרנזקציות), הנרשמות בתוך פרק זמן מסוים בבלוקצ'יין. התהליך שבו נוספים בלוקים לשרשרת הזאת, תוך אימות של הרשומות בכל בלוק, מכונה "כרייה" (Mining). בתהליך זה גם נוצרים מטבעות ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים, המיישמים טכנולוגיה זו.

במחקר שערכה באחרונה פירמת הייעוץ וראיית החשבון PwC בקרב 600 מנהלים בכירים מ-15 מדינות בעולם, הצהירו 84% כי הארגון שהם מנהלים כבר התחיל לעסוק בנושא הבלוקצ'יין באופן פעיל: 20% השיבו כי הארגון שלהם נמצא בשלב המחקר לקראת הטמעה של בלוקצ'יין; 32% השיבו כי הטכנולוגיה נמצאת כבר בשלב הפיתוח בארגון; 10% נמצאים בשלב פיילוט; אצל 7% מהארגונים העיסוק בתחום הופסק; ורק 15% הצהירו כי כבר יש בארגונם יישום פעיל של טכנולוגיית בלוקצ'יין. בקרב 14% מהארגונים נמצא כי אין כל עיסוק בתחום.

 באיזו מידה חברות בעולם עוסקות בבלוקצ'יין?

מגלים את הפוטנציאל מחוץ למגזר הפיננסי

רו"ח מיה בן שמואל, שותפה בתחום הפיננסים ב-PwC ישראל, התייחסה בשיחה עם "גלובס" למחקר בתחום. לדבריה, "כשמפזרים את הבאזז סביב הבלוקצ'יין מסוף השנה שעברה, יש כאן בסופו של דבר טכנולוגיה מתפתחת. מהתשובות שקיבלנו ממנהלי הארגונים, עולה כי כמעט כולם נמצאים בתהליך כלשהו של שימוש בטכנולוגיה, לפחות ברמה של מחקר או פיילוט. מתחילים גם לגלות את הפוטנציאל של הבלוקצ'יין במגזרים לא פיננסיים, כמו יצוא ואספקה".

בין הארגונים העסקיים שכבר עובדים עם טכנולוגיית הבלוקצ'יין, בין אם בשלב הפיילוט ובין אם בשלב ההטמעה, ניתן למצוא את ענקיות הטכנולוגיה יבמ ומיקרוסופט, שמפתחות יישומי תוכנה בתחום, וגם את תאגיד הבנקאות האמריקאי ג'יי.פי.מורגן. ואולם, מערכות הבלוקצ'יין שבהן משתמשים הארגונים האלה אינן מבוזרות ושקופות כמו הבלוקצ'יין הציבורי של הביטקוין, אלא מוגדרות כבלוקצ'יין פרטי, המנוהל על ידי ארגון או קבוצת ארגונים.

על פי נתוני PwC, כ-40% ממערכות הבלוקצ'יין של הארגונים הן מערכות במודל Permissioned, שבהן הגישה מוגבלת למשתמשים מורשים בלבד; עוד 26% מהמערכות הן "היברידיות" - כלומר, משלבות בין גישה מוגבלת לבין גישה בלתי מוגבלת למשתמשים מורשים; ורק 34% מהמערכות מוגדרות כ-Permissioless, ובהן הגישה פתוחה לכל המשתמשים.

על פי מחקר שערכה חברת גרטנר, המשקל שתופס מגזר השירותים הפיננסיים בשימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין עומד כיום על 46%, בהשוואה ל-82% בשנה שעברה. מהמחקר של PwC עולה כי המגזרים הבאים במשקלם בתחום, אחרי המגזר הפיננסי, הם תעשייה וייצור (12%), אנרגיה (12%), בריאות (11%), ושירותי ממשל (8%). המחקר בחן את המגזר העסקי, וההערכות הן שבארגונים ציבוריים או ממשלתיים שיעור ההטמעה של הטכנולוגיה נמוך אף יותר.

עוד נמצא במחקר כי החסמים העיקריים בהטמעת הבלוקצ'יין בארגונים הם אי-ודאות רגולטורית (48% מהמנהלים ציינו גורם זה כאחד משלושת החסמים העיקריים) וחוסר אמון מצד המשתמשים (45%). נוסף על כך, הטכנולוגיה עוד לא נתפסת כבשלה מספיק על ידי רוב מנהלי הארגונים, ו-41% מהם ציינו כחסם עיקרי את העובדה שמערכות בלוקצ'יין אינן פועלות יחד בהתאמה.

על פי נתוני PwC, ארה"ב מובילה כיום בעיסוק הפעיל בטכנולוגיית הבלוקצ'יין (29% מהמשתתפים במחקר), ואחריה סין (18%), אוסטרליה (7%) ויפן (6%). ואולם, כשהתבקשו המנהלים להשיב איזו מדינה צפויה להוביל את התחום בשנים 2021-2023, 30% מהם השיבו כי סין צפויה לתפוס את הבכורה בתחום, ורק 18% סבורים כי ארה"ב תישאר המובילה.

בנק הפועלים התחילו פרויקט בתחום

המחקר שערכה PwC לא כלל ארגונים ישראליים, אבל נראה כי אף שבישראל מתנהלת קהילה פעילה של סטארט-אפים בתחום הבלוקצ'יין, שיעורי ההטמעה של הטכנולוגיה בחברות ישראליות עדיין אפסיים. בספטמבר 2017 הודיעו בנק הפועלים וחברת מיקרוסופט על שיתוף פעולה, שבמסגרתו תוקם מערכת לביצוע ערבויות בנקאיות דיגיטליות על בסיס בלוקצ'יין, המיועדת ללקוחות הבנק.

ואולם, הדרך להטמעת הבלוקצ'יין במערכת הבנק עוד ארוכה. כיום, הפרויקט עוד נמצא בשלב הראשון שלו, שבו ממירים את הערבויות הבנקאיות הארכאיות לקבצים דיגיטליים - שלב שצפוי להימשך עד אמצע 2019. רק לאחר מכן צפוי הפרויקט לעבור לשלב של שימוש בבלוקצ'יין.

באופן מפתיע, הארגון הישראלי הגדול היחיד עד כה שהטמיע טכנולוגיה כזאת במערכת שלו, הוא גוף ציבורי דווקא, ולא עסקי. בתחילת החודש, כפי שדיווחנו ב"גלובס", הודיעה רשות ניירות ערך כי לראשונה הוטמעה במערכות המידע שלה טכנולוגיית בלוקצ'יין.

לדברי הרשות, בשלב ראשון הטכנולוגיה הוטמעה במערכת "יעל", שהוקמה להעברת מידע ומסרים לגופים המפוקחים. בשלב הבא צפויה הטמעה של הטכנולוגיה גם במערכת ההצבעות "הצבע-הון" שפיתחה הרשות כדי לאפשר למשקיעים להשתתף באסיפות משקיעים באופן פעיל מכל מקום בעולם. בהמשך, התכנון הוא ליישם את הטכנולוגיה גם במערכת המגנא, שבאמצעותה ניתן לעקוב אחר כל דיווחי הגופים המפוקחים. לדברי הרשות, פיתוח היישום ארך כשלושה חודשים ובוצע על ידי חברת טלדור.

נתן הרשקוביץ, מנהל מערכות מידע ברשות ני"ע, אינו מופתע מכך שהרשות היא חלוצה בהטמעת הטכנולוגיה החדשה. "כבר ב-2003 היינו פורצי דרך, כשיישמנו במערכת המגנא טכנולוגיה של חתימה אלקטרונית (PKI) על דיווחים שמוגשים לרשות. גם אז היו כאלה שתהו למה אנחנו משתמשים בטכנולוגיה חדשה", הוא אומר.

לדבריו, הבחירה במערכת "יעל" כראשונה שבה הוטמע הבלוקצ'יין, נעשתה מכיוון שהיא המערכת הקטנה והפחות מורכבת מבין שלוש מערכות המידע שמנהלת רשות ני"ע. ברשות מציינים כי "טכנולוגיית בלוקצ'יין במערכת 'יעל' מוסיפה רובד נוסף לאבטחת מהימנותו של המידע שמועבר על ידי הרשות לגופים המפוקחים. הטכנולוגיה מאשרת את המקוריות של ההודעות, מונעת זיוף ומונעת את עריכתן או מחיקתן. נוסף על כך, המערכת מונעת אפשרות של התכחשות לקבלת ההודעות מטעם הרשות". הרשקוביץ מוסיף כי הטכנולוגיה גם מאפשרת למערכת להיות מוכנה לענן מחשוב, כאשר הרשות תרצה בעתיד להשתמש בענן במקום בשרתים עבור מערכות המידע שלה.

במערכת שבה הטמיעה רשות ני"ע את הבלוקצ'יין, אומר הרשקוביץ, "הבלוקצ'יין לא החליף מסד נתונים, אלא נוסף עליו, והעלויות לא היו פנומנליות". בשנה הבאה, לדבריו, צפוי השלב הבא של הטמעת הבלוקצ'יין במערכות הרשות, "הצבע-הון" והמגנא. הוא מציין כי בניגוד לבלוקצ'יין ציבורי של מטבעות דיגיטליים, כמו הביטקוין, בבלוקצ'יין הפרטי אין תהליך של כרייה, וכל הבלוקים מורכבים רק מטרנזקציות שנרשמות במערכת.

האם נראה עוד ארגונים שמשתמשים בבלוקצ'יין? הרשקוביץ סבור כי זה יקרה בעתיד, יחד עם התפתחות הטכנולוגיה. לדבריו, "בעולם הבנקאות, למשל, הולכים חזק לכיוון של הבלוקצ'יין. הבנקים הבינו שאם הם לא יהיו מובילים בתחום החדשני הזה, הם יאבדו את האטרקטיביות שלהם".