שווי הסיגרים שניתנו לנתניהו במתנה נמוך דרמטית מהערכות המשטרה

1. 

זוכרים את כל סיפורי השוחד שנתן לכאורה בנימין נתניהו לארנון מילצ'ן, המופיעים בהמלצות המשטרה? חוק מילצ'ן, ערוץ עשר, ערוץ 2 ועניין הוויזה לארה"ב - והכול תמורת אספקת הנאות כמו סיגריות ושמפניה לנתניהו ולבני משפחתו בשווי של מיליון שקל כמעט - מספר שכבר הפך לסלוגן בתקשורת. ובכן, לפי ההדלפות, סיפורי השוחד הולכים ומתמוססים, ונשארנו עם חשדות להפרת אמונים בגלל המתנות שסיפק מילצ'ן. מיליון שקל? כמו המיליארד שקל בבזק, נדמה שגם כאן המשטרה יודעת לנפח מספרים כדי לתפוס כותרות.

איך במשטרה יודעים בדיוק שמילצ'ן נתן מתנות במיליון שקל? האם מילצ'ן הגיע לביתו של נתניהו בבלפור או בקיסריה עם תעודות משלוח או עם חשבוניות על סיגרים? ודאי שלא. על-פי פרסומים, מילצ'ן או נציגיו רכשו את הסיגרים ואת המשקאות משתי חנויות בהרצליה (תחילה מחינאווי ג'ורג' משקאות ולאחר מכן מחינאווי בוצ'ר שופ). סביר להניח שלמילצ'ן, כלקוח גדול (ומפורסם, שכמקובל גם מקבל הנחות), הייתה כרטסת לקוח שבה אפשר לראות מה הוא קנה יחד עם תעודות המשלוח, וגם מתי הוא שילם על ההזמנות - תשלום שבגינו יוצאת חשבונית. אם לעסק יש הנהלת חשבונות מסודרת, אין סיבה שהמשטרה לא תשיג את כרטסת הלקוח של מילצ'ן. העובדה שהכרטסות האלה אינן מודלפות לתקשורת ומוצגות לעין כל (למעט הדלפה אחת לערוץ 2 על חשבונית מסוימת בתקופה מסוימת, שאי-אפשר להקיש ממנה דבר מה משמעותי) מעלה את החשד שהמספרים האמיתיים לא ממש תואמים את המספרים שמנפחת המשטרה.

 ארנון מילצ'ן / צילום: רויטרס

בעיית המעקב אחר המתנות של מילצ'ן לנתניהו הולכת ומחריפה, כיוון שברור גם לחוקרים וגם לאנשי הפרקליטות שהכרטסות של מילצ'ן בחנויות בהרצליה כוללות רכישות לשימוש עצמי או מתנות לאחרים, מלבד נתניהו, כי זו הייתה דרכו של מילצ'ן - לחלק סיגרים לחברים (גם ליאיר לפיד בזמנו, למשל) ולהביא משקאות לכל מארח. לכן, מה וכמה מכל אלה הגיע לנתניהו - ספק אם מישהו מסוגל לזכור או לדעת, וספק אם נקיבה כללית בסכום כזה או אחר עומדת במבחן ההוכחה המשפטית.

עם זאת, ניתן להעריך את הרף העליון של מכירת הסיגרים באותן חנויות. כבר פורסם שנתניהו נהג לעשן מדי פעם סיגרים מסוימים ויוקרתיים יחסית מתוצרת קובה, שאי אפשר היה לייבא בזמנו מארה"ב. לסיגרים הללו ולסיגרים אחרים מתוצרת קובה יש ספק בלעדי בישראל - אותו ספק שמכר לחנויות בהרצליה את הסיגרים, כך שאפשר להעריך את שווי הרף העליון של המכירה הסיטונאית של סוגי הסיגרים תוצרת קובה.

אלה המספרים שאני מביא כאן, המגובים במסמכים: משנת 2009 ועד סוף 2016 (אז נותק הקשר בין מילצ'ן לנתניהו בעקבות החקירה בתיק 1000), סופקו לשתי החנויות בהרצליה סיגרים קובניים מסוגים שונים בסך כולל של כ-230 אלף שקל, ממוצע של כ-2,300-2,400 שקל בחודש, כולל מע"מ (מדובר במחיר סיטונאי, אבל מילצ'ן היה לקוח קבוע שקיבל הנחות כמקובל).

זה הרף העליון, בהנחה שכל מלאי הסיגרים הקובניים על כל סוגיהם נרכש על-ידי מילצ'ן לטובת נתניהו. במציאות, נתניהו עישן סיגר מסוים, ומילצ'ן רכש סיגרים גם לעצמו ולאחרים (הוא המשיך לרכוש גם אחרי ניתוק הקשר), ולכן שווי הסיגרים המדויק שניתן לנתניהו על-ידי מילצ'ן נמוך באופן דרמטי מאותו רף עליון ומחמיר. כמה? מאחר שנתניהו הוא ראש ממשלה, ואפשרויות העישון שלו מוגבלות מאוד לאורך יום עבודתו, אני מעריך (שוב, מדובר בהערכה גסה) ששווי הסיגרים שהעניק מילצ'ן לנתניהו לאורך 8 שנים עומד על כמה עשרות אלפי שקלים ולא מאות אלפים, לפי גרסת המשטרה המנופחת.

2.

עו"ד יעקב וינרוט ז"ל, חברו הקרוב ופרקליטו של נתניהו, חזר ואמר לאורך החקירות בתיק 1000 ש"כל בר-דעת מבין שאם ידיד, חבר קרוב, מביא לחברו סיגרים כמתנה, אין בזה, ולא יכול להיות בזה שום בדל של איסור, שום בדל של עבירה פלילית". חשוב להדגיש בהקשר זה את חוק המתנות. החוק אמנם קובע שאם ניתנה לעובד הציבור "באשר הוא עובד הציבור מתנה" (שרה נתניהו אינה נחשבת עובדת ציבור), הוא צריך להעבירה לרשות המדינה, למעט ב-3 מקרים: המתנה היא קטנת ערך וסבירה, המתנה היא מחבריו לעבודה, לשירות או לתפקיד, או שהמתנה היא פרס שהוענק לעובד הציבור. שימו לב שוינרוט כיוון תמיד לקביעה שנתניהו קיבל את המתנות ממילצ'ן שלא במילוי תפקידו כעובד ציבור, ולכן מותר לו לקבל מתנות כחבר.

 עורך דין יעקב וינרוט ובנימין נתניהו / צילומים: תמר מצפי

נעזוב את הפרשנויות. יש פסיקות לכאן או לכאן לגבי ההגדרה של מתנה לאיש ציבור ולגבי ההגדרה של מתנה סבירה. אני רוצה להזכיר את קביעתו של אליקים רובינשטיין, אז היועץ המשפטי לממשלה ולימים שופט בעליון, בפרשת עזר ויצמן-אדוארד סרוסי, המיליארדר שהעניק לו מאות אלפי דולרים, כמו גם איש העסקים רמי אונגר.

רובינשטיין סגר את התיק וכתב בו, בין היתר: "נראה שביסודו של דבר המרכיב הדומיננטי ביחסים שבין מר ויצמן למר סרוסי ומר אונגר היה הידידות הקרובה. אכן, מרבית הבריות אינן רואות בעיניהן מעולם סכומי כסף כאלה כמתנות (אם בכלל), לא כל שכן כשאינן מבני משפחה. ואולם, אין להוציא מכלל אפשרות קיומן של חיבה והערצה המתורגמות למתנה אמיתית על-ידי בעל יכולת. אך האידך גיסא לכך הוא השקיפות כלפי הציבור כשמדובר בנבחר ציבור, וזו לא קוימה כל עיקר".