שלא יתחנפו אליכם

בשנת בחירות, וככל שמתקדמים אל עבר המאורע עצמו, תושבים רבים מרגישים בבירור שהעיריות והמועצות משקיעות בהם יותר מתמיד, שלא לומר - מתחנפות אליהם עד כדי אובדן הצביון האותנטי של מהלכיהם. החנופה הזו הביאה אותי לחשוב על שאלת החנופה בעבודה: מה גורם לנו לנקוט בה, והאם זה טוב או רע לנו?

למה שהמנהל יתחנף לעובדיו?

מנהל מתחנף לעובדיו: מה עלול לעמוד מאחורי זה? לפי הפסיכולוג ליאון זלצר, מחבר הספר Paradoxical Strategies in Psychotherapy, מנהל המתחנף לעובדיו ככל הנראה אינו בטוח בעצמו מספיק, ובאמצעות החנופה מנסה להתחבר עם עובדיו, להתחבב עליהם ולעודדם לתמוך בו.

לחלופין, המנהל המחניף פשוט רוצה לגרום לעובדיו להיות טרף קל יותר בתהליכי המשא-ומתן מולו. על-ידי כך שהוא מחמיא להם, הוא גורם להם להרגיש מיוחדים, ולמעשה מפתה אותם לפתח מחויבות כלפיו וכלפי הצעותיו, להתפשר מולו, ולהיעתר לו. זאת בין אם מדובר בסיטואציה קלאסית של משא-ומתן (כבשיחת שכר), או במקרה של הנחתת משימה או בקשת טובה על-ידי הבוס.

במקרים קיצוניים זה אף יכול להיות קשור לרצונו של המנהל "להוציא" מעובדיו פרטים כמוסים ומידע רגיש מקצועית או פוליטית (למשל, כדי לגנוב להם רעיון כלשהו, או להשתמש במידע כדי לקדם את עצמם פוליטית בכל דרך אחרת).

מתחנפים אלינו - משמע: פוגעים בנו

אולם הנפוצה ביותר היא דווקא חנופת עובד למנהלו כדי לסלול לעצמו את הדרך מעלה. תחת זאת, דווקא מעניין יותר לשאול קודם את מה שפחות נפוץ לשאול: מה זה עושה ליעד החנופה, המנהל עצמו? האם זה מועיל לו?

ובכן, במחקר שערכו לאחרונה מצאו כי לחנופת מנהלים בכירים כלפי המנכ"ל שלהם יש השפעה שלילית על מטרת החנופה עצמה. הדבר מייצר טינה כללית כלפי המנכ"ל שאליו מתחנפים, וגורם לעובדיו ולקולגות שלו לרצות לחתור תחתיו. איך? אחת התוצאות המדוברות במחקר היא, למשל, הנטייה של יתר המנהלים לדבר רעות על אותו מנכ"ל באוזני אחרים, כולל אוזניה של התקשורת, וכך לפגוע במוניטין שלו.

ממלא אשמה, מרוקן נפשית

ומה בגזרת המתחנפים עצמם? אותו מחקר מצא כי אלה אינם מיטיבים עם עצמם. הם אולי מצליחים לקדם את עצמם בזכות החנופה פה ושם, אך יש לכך מחיר כבד של פגיעה בהערכה העצמית שלהם. למעשה, הם משקיעים רבות כדי לאלץ את עצמם לבלוע את גאוותם העצמית, ולא נמנעות מהם תחושות קשות של אשמה ובושה על כך שהם מסתמכים על מתן מחמאות לבוס במטרה להתקדם.

גם מחקר אחר מן הזמן האחרון הראה כי ככל שעובדים מתחנפים יותר למנהליהם, כך גוברת תשישותם, והולכים ומתרוקנים משאבי השליטה העצמית שלהם. בהתאם לכך, הם נוטים יותר לסטות מן הנורמות המאפיינות את מקום העבודה: לדלג על ישיבות ופגישות, להיות פחות נחמדים לעמיתיהם לעבודה, וכדומה. כלומר, בסופו של דבר זה פוגע גם בהם ובתפקודם (ואם לא די בכך, גם חבריהם לעבודה סולדים מהתנהגותם ומתרחקים מהם).

השקיעו, שבחו. אל תתחנפו

• בול פגיעה: היו ספציפיים. אל תספקו מחמאות גנריות ריקות. זהו את ההתנהגות המסוימת שברצונכם לשבח, וספרו לאדם שמולכם באופן חד-משמעי מהן הפעולות שהוא מבצע שמעוררות הערכה מצדכם, ומדוע.
• בזמן: הקפידו לשבח בספציפיות גם בסמוך לגילוי אותה התנהגות, ולא זמן רב לאחריה.
• מינונים: אל תשבחו לעתים קרובות מדי, ואל תתרכזו באדם אחד יותר מאחרים. עודף שבחים והעדפת אדם אחד על פני אחרים מצטיירים כחוסר כנות, והפידבק מאבד לגמרי מכוחו.
• חנופה בתחפושת: גם התנהגויות כגון הישארות אחרונים בעבודה, הגעה ראשונים לעבודה או התנדבות לכל בקשה יכולות להצטייר כחנופה, אז אם אתם פועלים כך, הביאו בחשבון שיתכן שאתם נתפסים כחנפנים.
• מחמאות רק על מה שטוב: מחמאות על בחירות או תוצאות גרועות בסופו של דבר יפגעו באדם שרציתם בטובתו, אז אם כוונתכם טובה - הימנעו מכך.

■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר" והספר בערבית "העתיד הנבחר". אפשר ליצור קשר עם יעל בפייסבוק או באתר.