פרשת עוקץ הנדל"ן של גיא מונסונגו: ביהמ"ש דחה את בקשתו לחזור בו מהסדר הטיעון

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה היום (א') את בקשתו של גיא מונסונגו לבטל את הרשעתו בהונאת ענק של עשרות משקיעי נדל"ן. השופט בני שגיא קבע מועד לשמיעת הטיעונים לעונש לקראת מתן גזר דין. מונסונגו הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע הונאה של משקיעי נדל"ן בהיקף של כ-10 מיליון שקל ובביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאת נושים, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות נוספות. 

בבקשה לביטול הרשעתו טען מונסונגו, אשר נמצא במעצר כבר למעלה משנה, כי הוא מבקש לחזור בו מהודאתו בעובדות שפורטו בכתב האישום המתוקן, שהוגש בעניינו בתום הליך גישור שהתנהל בינו לבין פרקליטות מחוז תל-אביב, ולבטל את הכרעת הדין בעניינו. זאת לדבריו, משום שכתב האישום המתוקן שבו הודה לא הוסבר לו כראוי. עוד טען מונסונגו כי הודאתו אינה נמסרה מרצון חופשי, וכי היא סותרת דברים שמסר למשטרה בעת חקירתו. בנוסף טען מונסונגו כי יש לו טענות וראיות שהיו משנות את הכרעת הדין בעניינו, לו היו מובאות בפני בית המשפט.

בדיון שהתקיים היום טען מונסונגו כי במסגרת הסדר הטיעון שגובש הובטח לו כי הוא יעבור למעצר-בית, אך הבטחה זו לא קוימה. "לא רצו להוציא אותי למעצר-בית, כדי שלא אוכל להתייעץ בעורכי דין טובים, וכדי שלא אוכל להתגונן", אמר. עם זאת, בהסדר הטיעון שהוגש לבית המשפט ביוני האחרון ואושר  על-ידו אין כל תימוכין לטענה זו.

עוד טען מונסונגו בדיון כי בכתב האישום המתוקן, שבעובדותיו הוא הודה במסגרת הסדר הטיעון, נותרו "סעיפים משמעותיים" שהיו אמורים להימחק בהתאם לסיכום עם הפרקליטות.

הסדר המבטיח פיצוי מסוים

מנגד, הן פרקליטו של מונסונגו והן הפרקליטות טענו בדיון כי מונסונגו היה מעורב בהליך הגיבוש של הסדר הטיעון בעניינו. בא-כוחו של של מונסונגו, עו"ד גיל פרידמן, סיפר לבית המשפט כי הוא ביקר את מונסונגו במעצרו 12 פעמים לפני ההגעה להסדר הטיעון עם הפרקליטות, וכי הוא שוחח עליו ארוכות עם מונסונגו בטרם הודאתו. 

עו"ד רחלי חזן-פלדמן מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) טענה כי מונסונגו היה "מעורב, אקטיבי, שותף ונוכח בכל אחד מהשלבים שקדמו להסדר". עוד טענה חזן-פלדמן כי "לו היה למדינה החשש הקל שבקלים שיש לנו עניין עם נאשם שלא הבין את הודאתו ושהדברים קרו מעל ראשו - הייתי הראשונה שתומכת בבקשה לחזור מההודאה".

עו"ד חזן-פלדמן הדגישה כי המדינה אינה חוששת מניהול התיק, אך מבקשת לחסוך בזמן שיפוטי ולדבוק בהסדר המבטיח פיצוי מסוים לנפגעים ממעשיו של מונסונגו. עו"ד חזן-פלדמן ציינה כי לתביעה יש ראיות טובות מאוד בתיק, וכן כי קיימים כ-100 נפגעי עבירה, "שהיו שמחים לספר איך מונסונגו רימה אותם".

"סוג של מקח וממכר"

השופט שגיא, שדחה את בקשת מונסונגו לחזור בו מהודאתו, ציין כי מונסונגו הורשע במסגרת הסדר הטיעון רק לאחר שהצהיר כי הוא מבין את הסדר הטיעון ומקבל את כתב האישום המתוקן. עוד ציין השופט כי החוק ופסיקת בית המשפט העליון מאפשרים לבית המשפט להיענות לבקשה לחזרה מהודאה רק "במקרים חריגים, ורק אם יימצא חשש ממשי שהנאשם הודה במיוחס לו בניגוד לרצונו החופשי ומבלי שהוא מבין את משמעות הודאתו".

במקרה זה, קבע השופט שגיא, הבקשה שהוגשה אינה מתקרבת ולו במעט לרף המחמיר הקבוע בדין. זאת, ציין השופט, הן בשל כך שהוא סומך על דבריו של עו"ד פרידמן, שלפיהם הסדר הטיעון הוסבר היטב למונסונגו; והן לאור העובדה כי הודאת מונסונגו ניתנה רק לאחר הליך גישור ממושך, שבו, לטענת המדינה, נטל מונסונגו חלק פעיל. "לפי התרשמותי, מדובר בנאשם אשר מעורב בהליכים, ולא בנאשם שניתן לבצע מהלכים מעל לראשו ובניגוד לרצונו", ציין השופט.

עוד ציין השופט כי לדברים שטוען מונסונגו שהובטחו לו במשא-ומתן עם הפרקליטות, אין כל זכר בהסדר הטיעון שהוצג. "התרשמותי מדבריו של הנאשם היא כי עניינה של בקשה זו הוא סוג של מקח וממכר, וזאת בדיעבד ולאחר שהוצג לו הסדר הטיעון", קבע בית המשפט.

בבקשתו לביטול הרשעתו ביקש מונסונגו גם למנות לעצמו עורך דין אחר, במקום עו"ד גיל פרידמן, המייצג אותו מטעם הסנגוריה הציבורית. בית המשפט קבע כי כל עוד לא יתייצב עורך דין אחר מטעמו של מונסונגו, עו"ד פרידמן ימשיך לייצג אותו. 

העוקץ: מכירת דירות ללא זכות חוזית וללא היתרי בנייה

לפי כתב האישום שבו הודה גיא מונסונגו במסגרת הסדר הטיעון, הוא פעל למכור זכויות פרויקטים בנדל"ן, על אף שידע כי הם לא ייצאו לפועל, בין אם בשל כך שאין לו זכות חוזית בפרויקטים, ובין אם בשל כך שמעולם לא הגיש בקשות להיתרי בנייה בעניינם. לפי האישום, מטרתו של מונסונגו הייתה לקבל לידיו במרמה "דמי רצינות" עבור הפרויקטים ממספר גדול ככל האפשר של לקוחות.

מהאישום עולה כי מונסונגו פעל על-מנת לגבות דמי רצינות בהיקף נרחב בזמן קצר ובכך להגדיל את קופת המרמה ככל שניתן. זאת, מבלי שעשה ולו מהלך אחד לשם הוצאת הפרויקטים מהכוח אל הפועל. דמי הרצינות שגבה מונסונגו נעו בסכומים של בין אלפי שקלים ל-200 אלף שקל עבור כל לקוח. מונסונגו הודה והורשע בכך כי השתמש בכסף זה לשימושיו האישיים הרבים והשונים, ולא למטרות שלשמן התקבל.

עוד עולה מכתב האישום המתוקן כי מונסונגו שיווק באופן אגרסיבי את הפרויקטים. הוא הקים מערך מכירות משומן וגדול, פרסם את הפרויקטים באינטרנט, בעיתונים ובמסרונים ושכר משרדי פאר כדי לשוות אמינות ורצינות לשיווק. מונסונגו הודה והורשע כי יצר מצגים כוזבים שונים כאילו תכנון הפרויקטים מצוי בשלב מתקדם. זאת, באמצעות מצגות והדמיות של תכנון הדירות והבניינים שלא מבוססות על תכנון אמיתי של הפרויקטים. לשם כך, נטען בכתב האישום, השתמש מונסונגו בהדמיות מהאינטרנט או בתכנון דירות שבוצע על-ידי מעצבים שאותם הציג כאדריכלים.

כמו כן, מונסונגו הכין הסכמי רכישה, שנקראו "טופסי הרשמה", שבמסגרתם הוצגו מצגים כוזבים שונים. על-מנת לחזק את תדמיתו של מונסונגו והפרויקטים השונים, הוא ניצל את העובדה שהחל ביצירת קשר עם משרדי עורכי דין שונים, חלקם משרדים גדולים וידועים, והציג בפני לקוחות הרכישה מצגים כוזבים, כאילו מלווים את העסקה עורכי דין מסוימים.

ערבוב בין החברות

לפי אישום נוסף שהופיע בכתב האישום המתוקן שבו הודה, מונסונגו יצר ערבוב בין החברות השונות שהקים או השתמש בהן, באופן שהקשה על הלקוחות לדעת מול איזו חברה נכרת החוזה שעליו חתמו. בנוסף, לאחר הכרזתו כפושט רגל, פתח מונסונגו מספר חברות באמצעות "אנשי-קש" שונים. זאת, במטרה להסוות את העובדה שהוא הבעלים בפועל של החברה ואת העובדה שהוא נהנה מרווחיה.

עוד עולה מהאישום כי כאשר חלק מהלקוחות ביקשו לבטל את עסקת הקנייה, הפעיל עליהם מונסונגו לחץ, בעצמו או באמצעות סוכנים, שלא לבטל את העסקה. זאת, באמצעות שכנוע והבטחות רבות שאין מאחוריהן דבר. בחלק מהאירועים מונסונגו אף איים בפתיחת הליכים משפטיים נגדם.

מעלליו של מונסונגו במספר פרויקטים נחשפו במוסף הנדל"ן של "גלובס" כבר בדצמבר 2015. כך, למשל, נחשף כי מונסונגו קידם לכאורה שיווק של דירות לסטודנטים בבית מלון בכופר היישוב ברמת-גן במחיר אטרקטיבי של 499 אלף שקל לדירה. זאת, כאשר בפועל לא הייתה לו כל בעלות על הנכס, אלא רק רעיון להסב את המלון לדירות לסטודנטים - רעיון שאותו לא הייתה לעיריית רמת-גן שום כוונה לממש.

במקרה אחר מתואר כי מונסונגו מכר לכאורה באמצעות חברה שבבעלותו 36 דירות בפרויקט פינוי-בינוי וגבה מקדמה של עד 250 אלף שקל מהרוכשים. זאת, כאשר בפועל לא הוכנה, ולכן גם לא הוגשה, כל תוכנית לוועדה לתכנון ובנייה בקשר לפרויקט הנטען.

בנובמבר 2016 שודרה בערוץ עשר כתבת תחקיר על מיזמי תמ"א 38 ברמת-גן, בת-ים ואילת, שאותם שיווק מונסונגו. זאת, תוך מצגי-שווא לכאורה ומבלי שיש לו כל זכויות בקרקע.