1. קרן נאמנות שהשיגה תשואה גבוהה יותר מקרן אחרת עם אותה מדיניות היא בהכרח טובה יותר.
תשובה: ממש לא נכון.
ייתכן בהחלט מצב שבו קרן א' השיגה תשואה גבוהה מקרן ב', אבל מנהל קרן א' לקח סיכון הרבה יותר גדול, שמתבטא בפרמטרים שונים, כמו למשל סטיית התקן של תשואת הקרן. כדי לקבוע עדיפות של קרן אחת על רעותה, חייבים להביא בחשבון לא רק את התשואה אלא גם את הסיכון. יש כמה מודלים שמחברים בין השניים, והידוע שבהם הוא מדד שארפ.
2. קרן נאמנות אינה משלמת עמלות על קנייה ומכירה של ניירות ערך שמבצע מנהל ההשקעות שלה.
תשובה: אי אפשר לדעת.
רוב קרנות הנאמנות אכן אינן משלמות עמלת קנייה ומכירה לבנק/לברוקר שדרכו הן מבצעות את פעילותן, כי מנהל הקרנות לוקח את העמלות על עצמו, אבל הוא לא חייב לעשות זאת, ולכן יש קרנות שמחויבות בעמלות אלה.
3. מחיר יחידה (קנייה) של הקרן איננו זהה למחיר הפדיון שלה.
תשובה: אי אפשר לדעת.
מחיר יחידה (קנייה) של הקרן יכול להיות זהה למחיר הפדיון, ולפעמים אינו זהה. העניין תלוי בשאלה האם הקרן משלמת את עמלות הקנייה והמכירה, ואז יש פער במחיר, או שמנהל הקרן משלם את כל העמלות, ואז המחיר זהה.
4. ברכישת קרן נאמנות, קונה אינו משלם עמלת קנייה ואינו משלם עמלת מכירה.
תשובה: אי אפשר לדעת.
זה נכון כאשר מדובר בקרן נאמנות מנוהלת-אקטיבית, אבל זה אינו נכון כאשר מדובר בקרן נאמנות מחקה. במקרה זה הלקוח משלם עמלת קנייה ומכירה בשיעור שמסוכם בינו לבין הבנק/הברוקר.
5. התשואה של קרן נאמנות היא תשואה ברוטו וממנה יש לנכות את דמי הניהול שגובה מנהל הקרן בדומה לקופת גמל.
תשובה: לא נכון.
התשואה של הקרן היא תשואה נטו, כלומר, לאחר דמי ניהול (ודמי נאמנות) שמתבטאים בשער הקרן ברמה היומיומית, התשואה נטו היא אחידה לכל המחזיקים ביחידות הקרן. לעומת זאת, קופת גמל מפרסמת את התשואה ברוטו והתשואה נטו, שונה מעמית לעמית בהתאם לשיעור דמי הניהול שהוא משלם.
מס על ריביות - האמנם?
6. קרן נאמנות אינה משלמת מס רווח הון, מס על דיבידנד, אבל משלמת מס על ריביות שהיא מקבלת מהשקעה באג"ח.
תשובה: לא נכון.
קרן נאמנות אכן לא משלמת מס על ריביות שהיא מקבלת מהשקעה באגרות חוב ממשלתיות ו/או קונצרניות.
עם זאת, יש שני יוצאים מן הכלל - קרן שמוגדרת כ"חייבת", ונותרו מעט מאוד קרנות כאלה, משלמת מס על רווח הון, דיבידנד וריביות, אלא אם יש לה הפסדים צבורים. כמו כן, קרן נאמנות עשויה לשלם מס על הדיבידנד על השקעות בחו"ל, בעיקר בארה"ב.
7. המשקיע בקרן נאמנות שמוכר את הקרן (פודה אותה), חייב תמיד במס רווח הון בשיעור 25% בהנחה שהרוויח יותר מעליית מדד המחירים לצרכן.
תשובה: זה נכון בהסתייגות אחת, והיא שאם המשקיע רכש יחידות בקרן נאמנות "חייבת", הקרן משלמת עבורו את המסים, והוא עצמו פטור במכירה.
8. קרן נאמנות א' שהשיגה תשואה הרבה יותר גבוהה מקרן נאמנות ב' עם אותה מדיניות השקעה, אבל לקרן א' יש סטיית תקן יותר גבוהה, עדיפה על קרן ב' משום שהתשואה חשובה יותר.
תשובה: לא נכון.
אכן, בעיני משקיעים רבים התשואה היא הדבר היחיד שקובע, אבל זו גישה שגויה.
הכל תלוי ביחס שבין התשואה לבין הסיכון. מדד שארפ בודק כמה תשואה השיגה הקרן פר יחידת סיכון אחת, וככל שהתוצאה טובה יותר, כלומר, מדד שארפ גבוה יותר, כך אפשר לקבוע שהקרן טובה יותר.
9. קרן נאמנות קטנה (עם היקף נכסים קטן) עדיפה מבחינת המשקיע על קרן נאמנות גדולה, הואיל וקל יותר לנהל אותה באופן גמיש יותר.
תשובה: אי אפשר לדעת.
גודל הקרן הוא רק פרמטר אחד בשורה של פרמטרים שקובעים את תשואתה, והחשוב ביותר הוא איכות מנהל ההשקעות. לגבי גודל הקרן, אין במחקר מסקנה חד-משמעית.
10. קרנות נאמנות שמנוהלות באופן אקטיבי, לא מכות את מדד היחס (הבנצ'מרק) שלהן, ולכן עדיף להיצמד לבנצ'מרק על ידי רכישת קרן נאמנות מחקה או תעודת סל.
תשובה: אי אפשר לדעת.
מקובל לחשוב כך, והרבה מחקרים שנעשו בארה"ב, מראים שזה כך, במיוחד לנוכח דמי הניהול הנמוכים מאוד שגובים ה-ETF שם, תודות ליתרון העצום לגודל שלהן. מצד שני, יש המצביעים על הסכנה האורבת לשווקים הפיננסים הנובעת מריכוז כספים אדיר בכמה ETF ענקיים.
בישראל, יש לא מעט קרנות אקטיביות שמכות את מדדי הבנצ'מרק, בעיקר בקטגוריה של קרנות שמתמחות במניות בישראל, אבל לא רק, וזה נובע מכך שהשוק הישראלי הרבה פחות משוכלל מהשוק האמריקאי.
לשנות מדיניות כן, לא כל שינוי
11. מנהל קרן נאמנות יכול לשנות את מדיניות ההשקעה של הקרן כרצונו ובלבד שהוא דואג ליידע את המחזיקים ביחידות הקרן.
תשובה: לא נכון.
מנהל קרן נאמנות איננו יכול לשנות את מדיניות ההשקעה כרצונו הואיל ורשות ניירות ערך קבעה לכך כללים ברורים. מותר לבצע אמנם שינוי מהותי, אבל אסור לבצע שינוי קיצוני. ישנם קריטריונים שקבעה הרשות לני"ע כדי להגדיר מהו שינוי מהותי ומהו שינוי קיצוני. למשל, אי אפשר להפוך קרן מחקה לקרן אקטיבית, אסור להפוך קרן כספית לקרן שאיננה כספית, שכן אלה הם שינויים קיצוניים.
בכל מקרה, צריך לדווח על שינוי מהותי, על ידי פרסום פומבי בעיתונות ודרך המפיצים - בנקים וברוקרים לכל אחד מבעלי היחידות בקרן.
12. מנהל קרן נאמנות יכול להעלות את דמי הניהול שהוא גובה עבור ניהול הקרן בכל עת ובלבד שהוא דואג ליידע את המחזיקים ביחידות הקרן.
תשובה: לא נכון.
מנהל הקרן יכול אמנם להעלות את דמי הניהול כרצונו, אולם הוא לא יכול להעלות אותם, אלא במועד אחד - באחד בינואר של כל שנה, אלא אם כן הוא לא חתם וולונטרית על מתווה שפרסמה הרשות לניירות ערך בעניין זה.
בכל מקרה צריך לדווח למשקיעים על העלאת דמי הניהול באמצעות פרסום מודעה בעיתונות ודרך המפיצים.
13. מנהל קרן נאמנות שמתמחה במניות, שמודיע מראש שהקרן תהיה ממוקדת, יכול להשקיע יותר מ-10% מנכסי הקרן במניה אחת.
תשובה: לא נכון.
בכל אחת מקרנות הנאמנות מסורתיות (שאינן מחקות) אסור להחזיק במניה כלשהי, וגם באג"ח כלשהי, או בסדרה של אגרות חוב שהונפקו על ידי אותו תאגיד, בשיעור שעולה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. האמור לא חל על אג"ח ממשלתיות.
14. קרן נאמנות שמשקיעה באגרות חוב עם תקופה ארוכה עד לפדיונן, עדיפה על קרן נאמנות שמשקיעה באגרות חוב עם תקופה קצרה עד לפדיונן, מכיוון שהתשואה לפדיון של אגרות החוב הארוכות היא תמיד גבוהה יותר מאשר אגרות החוב הקצרות.
תשובה: אי אפשר לדעת.
אכן, התשואה לפדיון שניתן לקבל על ארוכות גבוהה מהתשואה לפדיון של אג"ח קצרות (עקום התשואה עולה משמאל לימין) אבל לא תמיד, אלא בדרך כלל. יחד עם זאת, הסיבה שזה בדרך כלל כך היא, שהמשקיעים דורשים תמורה לסיכון על כך שהם "מתחייבים" לפרק זמן ארוך יותר, ומה שזה אומר הוא שקרן נאמנות שמשקיעה באגרות חוב כאלה, תשיג לאורך זמן תשואה גבוהה יותר מהקרן ה"קצרה", אבל ברמת סיכון הרבה יותר גבוהה. כאשר מדובר באגרות חוב ממשלתיות בישראל, הסיכון העיקרי הוא סיכון מח"מ והעלאת ריבית, וכאשר מדובר באג"ח קונצרניות, נוסף לכך סיכון של אי ודאות לגבי יכולת הפירעון.
15. קרן נאמנות שנחשבת כקרן אג"ח מדינה חייבת להשקיע לפחות 75% באגרות חוב ממשלתיות.
תשובה: לא נכון.
קרן נאמנות שנחשבת כקרן אג"ח מדינה יכולה להיות גם קרן שמתחייבת להשקיע רק 50% באגרות חוב ממשלתיות, אלא שאז היא לא יכולה להוסיף לשמה את המילה "מדינה", או את המילה "ממשלתי".
■ הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.