אין בעיית משילות, יש רק פוליטיקאים שוויתרו על אחריות

קו אחד מחבר בין ח"כ דוד ביטן, שהאשים את הרמטכ"ל גדי איזנקוט ב"אובדן ההרתעה של צה"ל", לשר הביטחון אביגדור ליברמן ולח"כ יאיר לפיד, שאינם מוכנים לשנות מילה בחוק גיוס החרדים שניסח צה"ל - בריחה מאחריות.

הקריאה "תנו לצה"ל לנצח", שאותה נהגנו לשמוע בזמן עימותים קודמים, כיוונה את חיצי הביקורת כלפי מי שאמור לשאת באחריות - הדרג המדיני. אבל בשנים האחרונות התהפכה המגמה, וכעת המערכת הפוליטית וגורמים מחוצה לה, מתאמצים להפוך את הדרג המדיני לחותמת גומי של מערכת הביטחון.

מגמה זו משותפת לשני צידי המערכת הפוליטית. לא פעם גורמי אופוזיציה תוקפים את הממשלה כאשר יש חילוקי דעות בינה לבין הדרג הצבאי, על כך שהיא לא מקבלת את המלצות הצבא. למשל, כמו יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי, שאמר לפני מספר חודשים שלצבא יש תוכנית פעולה ברצועת עזה, והממשלה צריכה פשוט לבצע אותה. טענות אלה זוכות לרוב לגיבוי תקשורתי מעיתונאים ומפרשנים שמצפים גם הם שהדרג המדיני יהיה פקוד של הצבא, ולא המפקד שלו.

במשך שנים נהגו לומר שצה"ל הוא "צבא שיש לו מדינה". נוח לאנשים לשכוח שהצבא אמור לקבל הנחיות מהדרג המדיני ולבצע אותן. כאשר פוליטיקאי יוצא נגד עמדת המערכת הביטחונית, לא מדובר בהכרח במתקפה נגד הצבא או בפגיעה בסמכויותיו. להיפך, תפקיד הפוליטיקאים הוא לשאול שאלות ולאתגר את עמדת הממסד הביטחוני.

אך ח"כ ביטן לא איתגר את עמדת הצבא באופן מקצועי וענייני. הוא בחר להסיר את האחריות למה שקורה בגבול עזה מהדרג המדיני, וזרק אותה על הצבא. אם צה"ל, כדברי ביטן, אכן אינו מציג בפני הקבינט המדיני-ביטחוני פעולות מיוחדות, הרי שעל הדרג המדיני להנחות את צה"ל לעשות זאת.

ראש-הממשלה בנימין נתניהו עשה את הדבר הנכון, והעניק באותו יום לרמטכ"ל גיבוי פומבי חד-משמעי לנוכח דברי ביטן. אך העובדה שביטן חזר על דבריו למחרת, מעלה את השאלה אם הוא מקבל מסרים אחרים מאחורי הקלעים.

ואם מישהו חשב שזה עניין של הקואליציה הנוכחית וחילופי שלטון, שיחזירו את האחריות לדרג המדיני, בא הדיון סביב חוק הגיוס והראה שאין למה לצפות. גיוס חרדים הוא קודם כול סוגיה חברתית ופוליטית, ורק אחר-כך ביטחונית. שר הביטחון ליברמן יודע זאת, אך הוא נרתע מלעסוק בזה, ובחר לוותר על האחריות כאשר הטיל על צה"ל לנסח את החוק, תוך התחייבות להעבירו ללא שינוי. בכך הוא נמנע מלקבל החלטות ערכיות וחברתיות, וגם קיבל נשק פוליטי למאבק שלו מול המפלגות החרדיות, שמתנגדות לנוסח החוק.

דווקא מי שמתיימר להוביל את האופוזיציה ולהיות ראש הממשלה הבא, יאיר לפיד, עושה את אותו הדבר, ובוחר להפוך את הדרג הפוליטי לעושה דברה של מערכת הביטחון. בצעד ממלכתי לכאורה, לפיד הבטיח לתמוך בהצעת החוק הממשלתית, בתנאי שלא ישנו בה ולו אות אחת. הוא אף הוסיף, שעריכת שינויים בחוק תהווה בגידה בצה"ל וברמטכ"ל. בדמוקרטיה הלפידית והליברמנית, הצבא הוא הרשות המחוקקת, והממשלה אמורה לבצע את הנחיותיו.

בפעם הבאה, כאשר פוליטיקאים יתלוננו שיכולת המשילות שלהם נפגעת, ושפקידים לוקחים לעצמם סמכויות לא להם, נזכיר לפוליטיקאים שהם אלה שוויתרו, ומרצונם, על המשילות והאחריות. מי שמבקש מקציני צבא לקבל החלטות פוליטיות, ערכיות וחברתיות, שלא יתפלא כאשר אמון הציבור בדרג המדיני והפוליטי רק יורד משנה לשנה.

■ הכותב היה ראש מערך התקשורת והדוברות במשרד ראש הממשלה.