הוועדה לקידום קרנות להשקעה בתשתיות: האמנם סוכריה למשקיעים?

דומה כי אין צורך להסביר את החשיבות הרבה של עידוד ההשקעה בתשתיות הפיזיות של המדינה, כמו תחבורה, אנרגיה, מים ותקשורת. ככלל, ניתן לומר כי בכל העולם קיים פער בין הצורך בהשקעה בתשתיות אלה לבין ההשקעה בפועל, אבל נראה כי פער זה משמעותי במיוחד במדינתנו.

ישראל נחשבת במובנים רבים למדינה מהמתקדמות בעולם, אך אין צורך להסביר לציבור הישראלי כי בחלק מהתשתיות הבסיסיות (כמו מערך ההסעה להמונים), המדינה רחוקה מאוד ממעמד של מדינה מתקדמת.

הוועדה לקידום הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות פרסמה במהלך החודש האחרון דוח ביניים להערות הציבור. בהתאם לכללים שהוצעו על ידי הוועדה, הקרן תאוגד כחברה ישראלית שתיסחר בבורסה בתל אביב. על הקרן תחול מדיניות השקעה שתחייב אותה להשקיע בנכסי תשתית, על פי כללים שיעוגנו בדין.

כדי לאפשר לציבור המשקיעים ליהנות מאותם כללי מיסוי אשר היו חלים עליהם אילו היו משקיעים בשותפות העוסקת בהשקעה בתשתיות, נקבע לקרן מנגנון השקפה לצורכי מס, הדומה למנגנון ההשקפה החל על קרנות ריט. בהתאם למנגנון זה תחויב הקרן לחלק לציבור המחזיקים דיבידנד בשיעור של 90% מהכנסתה החייבת, בהתאמות מסוימות, וזאת עד ליום 30 באפריל של השנה העוקבת לשנה שבה נצמחה ההכנסה. דיבידנד זה יחויב במס בידי המחזיקים, ובמקביל ינוטרל מההכנסה החייבת של הקרן, וזאת בהתאם לסיווג ההכנסה בקרן.

כך, למשל, דיבידנד שיחולק מהקרן, ואשר מקורו בהכנסה שוטפת מנכסי תשתית, יחויב במס בידי בעלי המניות כהכנסה עסקית (שיעור מס של כ-50% בידי בעלי המניות היחידים), ואילו דיבידנד שמקורו ברווח הון ממכירת נכסי תשתית יחויב במס בידי בעלי המניות כרווח הון (שיעור מס של כ-25% בידי בעלי המניות היחידים).

ניתן אפוא לומר כי מנגנון ההשקעה המוצע נועד להתגבר על הקושי הטכני של השקעה בשותפות נסחרת. המנגנון מאפשר טכנית להשקיע בחברה, בעוד שבפועל המשקיע נהנה מתוצאת מס של שותפות, שכידוע הינה שקופה לצורכי מס, באופן שתוצאותיה מיוחסות לצורכי מס לשותפים המחזיקים בה.

הפתרון הטכני איננו מספיק

כמוסבר, תוצאת המס האמורה מושגת באמצעות ריקון החברה מהכנסותיה החייבות על ידי דיבידנד, שנחשב למעין הוצאה בחברה, ולהכנסה בידי ציבור המשקיעים. מעבר לפתרון הטכני האמור, מציעה הוועדה להעניק הקלת מס מהותית רק לקופות הגמל לגיל פרישה, באופן שבו כל הכנסתן מהשקעה בנכסי תשתית תיחשב להכנסה פטורה, בדומה להכנסה מהשקעות אחרות המבוצעת על-ידי קופות הגמל.

במלים אחרות, הוועדה מציעה לאפשר לקופות הגמל להתעלם מהעובדה שחלק מהדיבידנד מסווג לצורכי מס כהכנסה עסקית, שהיתה אמורה להתחייב בידי קופות הגמל במס מלא, אלמלא ניתן הפטור האמור.

לסיום, נבקש לברך את משרד האוצר ורשות ניירות ערך על הקמת הוועדה, שנעשתה מתוך הכרה בחשיבות הרבה של קידום ההשקעות בתשתית בישראל. עם זאת, אנו סבורים כי במישור המס ניתן היה לעודד באופן משמעותי ומהותי יותר את ביצוע ההשקעות בתשתיות.

לדעתנו, אין די בפתרון טכני המאפשר לציבור המשקיעים ליהנות מתוצאות המס החלות על כל ציבור אחר, המשקיע בכל שותפות רגילה אחרת. פקודת מס הכנסה מכירה, בהתקיים תנאים מסוימים, במעמד של שותף פסיבי, שעל אף שהכנסות השותפות המיוחסות לו הן הכנסות מעסק - אותו שותף יחויב עליהן במס כהכנסה הונית, החייבת בידיו בשיעור מס מוגבל.

לדעתנו, הטבת מס זאת, שמנהל רשות המוסמך לתת על פי חוק לשותפויות מוגבלות, מן הראוי שתינתן לקרנות השקעה בתשתית שמדינת ישראל כה חפצה ביקרן. מדינת ישראל ידעה בהיסטוריית המס שלה לרתום את ההון הפרטי של בעלי ההון לצורך קידום המשק הישראלי.

בנסיבות הקיימות, יהיה זה כה מוצדק לאפשר השקעות הוניות מעין אלה לציבור היחידים בעל ההון בישראל, כדי שיעדיפו להשקיע את כספם בקרנות תשתית, חלף השקעה הונית אחרת ברחבי העולם. הכרה בתשואה על השקעה זאת כתשואה הונית החייבת בשיעור מס אחיד של 25%, שיעור הדומה לשיעור המס על כל תשואה הונית אחרת, תוכל להערכתנו להביא לגיוס הון ניכר מסקטור בעלי ההון הפרטיים בישראל. 

הכותבים הם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו האפט