חברת הבריאות הדיגיטלית קלו (Clew, לשעבר אינטנסיקס) שייסד גל סלומון, שותף לשעבר בקרן פיטנגו, נמצאת בימים אלה בסבב גיוס בהיקף של 20 מיליון דולר. בנוסף, חתמה החברה על הסכם עם בית החולים תל השומר.
קלו פיתחה מערכת לומדת לזיהוי מוקדם של התדרדרות של חולים בטיפול נמרץ. "מדובר במטופלים שנמצאים בסכנת חיים ברורה ומיידית, על קו פרשת המים. דחיפה קטנה ימינה או שמאלה תקבע את גורלם לחיות או למות", אומר סלומון. אמו נפטרה בבית חולים, מפצעי לחץ. הוא מאמין כי גורלה יכל היה להיות אחר.
"היום הגישה של הרפואה היא לא להגיב עד שלא רואים בעיה. אלא שבטיפול נמרץ כאשר רואים סימנים לבעיה, זה כבר מאוחר מידי במקרים רבים". לדבריו, כאשר הגוף במצוקה קשה, הוא סוגר בהדרגה את כל המערכות הלא חיוביות, בתהליך שנקרא קריסת מערכות. המטרה היא לשמור על המערכות החיוניות ביותר, הלב והמוח. אלא שמערכות שקרסו לא תמיד יחזרו לתפקוד מלא, וסביר יותר שלא יחזרו. כך אם מגיעים לחולה אחרי הופעת סימנים קליניים לקריסת מערכות, מאבדית תפקוד בכליות, לבלב, ריאות, כבד. "אלה לא באמת איברים שאפשר לחיות בלעדיהם". לפעמים ניתן למנוע את קריסת המערכות אם מזהים אותה שעתיים או שלוש מראש.
המערכת שלכם באמת יודעת לזהות חולים שעומדים להיכנס למצוקה, שעתיים עד שלוש לפני שהרופאים מזהים זאת?
"כן, אנחנו רואים תהליכים שבמבט חטוף על רגע אחד בזמן, נראים נורמליים, אבל אם אוספים אינספור נקודות מידע, רואים דפוס של קריסה. אנחנו אוספים מידע רציף על לחץ דם, רוויון חמצן בדם, תפוקת לב". כל הנתונים הללו נאספים על ידי מערכות שקיימות ממילא בחדר המיון. המערכת של קלו אינה מודדת אלא רק מנתחת. אלא שהיום המערכות הללו פועלות בגישה של התראה - הן מצפצפות כאשר המדד נופל מתחת לרמה מסויימת. סלומון מסביר כי המערכת של רלו הראתה כי ניתן לזהות מגמת החמרה, גם כאשר כל הנתונים הם עדיין בטווח הנורמה.
סלומון מספר כי הוא אוסף מידע מחמישה ערוצי מידע, ומקבל כ-700 יחידות מידע בדקה. המידע הזה משולב עם מידע על כל סוגי התרופות, כדי לראות אם ההתנהגות חריגה או נורמלית לאותה תרופה, גיל המטופל, מחלות הרקע שלו ועוד.
"עבדנו בהתחלה על מידע של בתי החולים איכילוב ושיבא. הם שמרו את המידע הרציף מכל החולים שנפטרו 2-3 שנים אחורה או אפילו יותר. כך יכלנו לפתח את האלגוריתם.
"אחרי שפיתחנו אותו, בניסוי שערכנו במאיו קליניק בארה"ב על מידע רפואי שלא הוצג לאלגוריתם לפני כן, הצלחנו להקדים את הרופאים בחיזוי התדרדרות ב-88% מהמקריים. ב-92% מהמקרים שאמרנו שיקרה אירוע, אכן קרה. זה גם חשוב כי הרופאים יתעלמו ממערכת שנותנת הרבה התראות שווא".
המידע שאתם אוספים על, למשל, התנהגות לחץ דם אצל חולה שעומד להתדרדר - זה מידע שקיים בספרות הרפואית?
"לא. אנחנו מוצאים דפוסים במידע רב, וכל עולם הביג דאטה קיים רק כ-4-5 שנים. לא ניתן היה בעבר להראות את דפוס ההתדרדרות שאנחנו מראים. ממילא בעולם הרפואי גם לא היה מידע זמין באופן דיגיטלי עד לפני כמה שנים.
"איכות המידע בישראל היא נדירה. מהבחינה הזו החברה נהנית מאוד מכך שהיא קמה בישראל, למאות המרחק משוק המטרה".
יש משהו שלמדתם בינתיים שאתה יכול להמשיג במילים?
"אחד הדברים שלמדנו הוא שרבים המטופלים המבוגרים שסבלו מזיהום בבית החולים, הגיעו עם הזיהום הזה כבר מראש ובבית החולים הוא החמיר. אנחנו מבינים שצריך לפתח שיטות יותר מוצלחות לשמור על הגיינה בבית אצל הקבוצה הרגישה הזו.
"גילינו ממצא אנקדוטלי, או אולי לא כל כך, שמטופל נשוי מתאושש מהר ובסבירות גבוהה יותר ממטופל לא נשוי. כנראה יש השפעה לכך שמישהו מחכה לו בבית. ייתכן וניתן לפתח מכך גישות לשיפור מערכת התמיכה בחולים המאושפזים, באופן שיעודד אותם לשרוד.
"זיהינו חולים עם אוסף של פרמטרים שכאשר משלבים אותם יחד, הם מנבאים איזה חולה יגיד לאיזו תרופה".
מה ההסכם שלכם עם בתי החולים לצורך קבלת מידע מהם?
"באכילוב אנחנו בהסכם של ניסוי איתם. רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים, מאמין שמערכות כמו שלנו יאפשרו לו לנהל את בית החולים טוב יותר.
לדברי סלומון, בימים אלה המוצר מסיים ניסויים קליניים ונמצא בשלב ההפיכה למוצר, שכולל למשל רגולציה של פרטיות. "אנחנו מקווים להשיק את המוצר באופן רחב בשנה הבאה. בינתיים הוא נמצא באופן נסיוני במספר בתי חולים מובילים בארה"ב".
יש לכם תחרות? חברות רבות עוסקות בביג דאטה לרפואה
"ישנן חברות שמגיעות מתוך הבנה של מחלה ספציפית. אני לא מכיר עוד חברה שיודעת לזהות את כל ההתדרדרויות בטיפול נמרץ".
אולם, עוד לפני ההשקה של המוצר המוביל, לקלו יש כבר תוכניות גדולות עם בתי החולים. "החברה מרימה כרגע פרוייקט חדש של בניית 'חדר בקרה' לניהול בית החולים: לתעדף את החולים במיוחד, לאתר חולים בסיכון גבוה, לנהל את התורים כך שניצולת המשאבים תהיה גבוהה יותר. כיום בבית החולים מנהלים כל מחלקה בפני עצמה אבל אף אחד לא רואה את התמונה הגדולה".
זה נשמע כמו מוצר שונה לגמרי משלכם
"נכון, אבל השאיפה שלנו היא להיות חברת ענק וכדי לעשות הבדל אמיתי, חייבים להסתכל על כל בית החולים. אם נוכל לשלב את היכולת לצפות מה יקרה לחולה עם היכולת לצפות מראש מה יוכל בית החולים להציע לו באותוה רגע, אז נוכל לייעל את בית החולים עשרות מונים, וכל מנהל בין חולים יוכל להבין מה בדיוק המצב שלו. זו היום הגישה גם של רוני גמזו באיכילוב וגם של יצחק קרייס בתל השומר - זו דרישה שהגיעה מהלקוחות שלי. היום אם תשאל מנהל בית חולים מה המצב בבית החולים שלו, הוא יגיד לך - תן לי שעתיים לאסוף את המידע.
"אנחנו מאמינים כי בעתיד אנשים רבים ובעיקר רוב מי שמועד להגיע לבית חולים, יזינו אותנו במידע גם ממכשירים לבישים בבית, שינטרו אותם עוד לפני שהגיעו לבית החולים או לפחות אפשר להלביש למטופל מכשיר כזה מרגע שהגיע למיון ועד שהשתחרר. כך נדע לחזות אילו חולים הכי זקוקים לנו וד לפני שבכלל ראינו אותם. בינתיים אנחנו מתחילים את התהליך ממחלקות שאחרי מיון, כשהניטור של המטופלים מתחיל".
ד"ר איל צימליכמן, מנהל רפואה וחדשנות בתל השומר, אמר כי: "מגדל הפיקוח הוא רעיון שאנחנו עובדים עליו מספר שנים. הרי גם שדה תעופה נותן מענה מיידי לאירועים לא צפויים. מדוע שבית חולים לא יעשה זאת? הרי יש קווים מקבילים.
"אנחנו רואים מודל שבו אחות כללית בכירה תשב מול מערכת ממוחשבת אחת, ותפתור כך את הבעיות שהיא פותרת היום באופן ידני - מציאת מיטה בהיעדר מקום, קריאה לכוננים ועוד. לפעמים המערכת תוכל לקבל את המידע ללא גורם אנושי, אבל לרוב יהיה התפקוד משולב, כשההחלטה הסופית היא בן האנוש".
זה קצת שונה מהמוצר הקיים של קלו
צימליכמן: "העבודה של קלו בתחום הנמרץ מדגימה לדעתנו את היכולות שלה שניתן להרחיבן. לא ראינו עדיין מוצר טיפול נמרץ בשל מזה של קלו. הם הצליחו להשיג את IBM בתחום הזה. הם הדגימו שיש להם אמביציה ויכולות שעשויות להתאים לפרוייקט הגדול יותר והם ממומנים היטב. באותו מגדל פיקוח נשלב גם מוצרים של חברות אחרות.
מה זה Clew ?
סלומון: "כאשר ייסדתי את החברה היינו Intensix , כי ייעדנו את המוצר ליחידת הטיפול הנמרץ. עכשיו אנחנו מתרחבים ולכן גם השם שונה. Clew זה לא רמז (שמאויית: Clue ) אלא פקעת צמר. המיתולוגיה מספרת שטזוס שנלחם במפלצת הגדולה נכנס למבוך, לקח איתו חוט צמר כדי שידע איך לצאת. במבוך המידע הרפואי, אנחנו רוצים להיות החוט".
החברה גייסה עד היום 10.5 מיליון דולר וכאמור נמצאת בשלב האחרון של גיוס הון בהיקף של כ-20 מיליון דולר. כמו מעסיקה החברה כ-27 איש בנתניה ו-3 בארה"ב, ומעוניינת להגיע ל-60 איש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
