חוסר יעילות, חובבנות והיעדר מתודולוגיה, גרירת רגליים ובעיות קשות באיוש תפקידים - כל אלו עלו מביקורת שערך מבקר המדינה במינהל הרכש הממשלתי. ההיקף הכספי של הרכש הממשלתי עומד על כ-30 מיליארד שקל בשנה, מתוכם בין 2-5 מיליארד שקל באמצעות המכרזים המרכזיים של מינהל הרכש, הפועל במסגרת חברת ענבל, זרוע הביצוע של אגף החשב הכללי באוצר.
המבקר מציין כי למינהל הרכש הממשלתי אין תוכנית אסטרטגית רב-שנתית ואין יעדים שינחו אותו ביצירת מערכת רכש יעילה שתמנע בזבוז כספי ציבור. בנוסף, משך הזמן שנדרש על מנת לאייש משרות תקן במינהל הרכש הוא ארוך מאוד ולעיתים מגיע לכדי שנים אחדות - בין היתר נוכח גרירת רגליים של נציבות שירות המדינה. המבקר מציין כדוגמה את מנהלת המנהל, שסיימה בסוף מאי 2017 את תפקידה, ונכון למועד סיום הביקורת בפברואר השנה טרם מונה לה מחליף קבוע. "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי איושו של התפקיד במשך זמן כה רב", נכתב בדוח.
בזבוז כספים וחוסר שיתוף-פעולה
50 שניות ואתם מעודכנים בדו"ח מבקר המדינה שיצא היום
אחת הדוגמאות לבזבוזים במינהל הרכש היא מערכת המחשוב מנור"ה (מערכת ניהול ותיעוד הרכש הממשלתי), שנועדה לאפשר ניהול מקוון של כלל ההליך המכרזי, החל בשלב הייזום ועד לניהול ההתקשרות עם הספק לאחר סיום המכרז. ב-2013, שבע שנים לאחר שהוחל בפיתוח המערכת, הוחלט לעצור את תקצובה בעקבות דוח הביקורת פנימי חריף, ו-17 מיליון שקל שהושקעו בפיתוח המערכת ירדו לטימיון.
ב-2016 נעשה ניסיון להקים "קניון דיגיטלי ממשלתי" שבאמצעותו ניתן יהיה לנהל את תהליכי הרכש מול הספקים בצורה מקוונת. צוות פנימי הציג את הקניון כפלטפורמה שאליה מעלים ספקים את מרכולתם, והממשלה יכולה לרכוש כרצונה את המוצרים והשירותים. הצוות גרס כי הקניון הדיגיטלי יאפשר ליצור גישה ישירה לרכש הממשלתי לאלפי ספקים חדשים, יפשט את תהליך הרכש ויקדם רכש ישיר מעסקים קטנים ובינוניים. אך אף על פי שנמסר למבקר כי המכרז הראשון בקניון הדיגיטלי עלה לאוויר ב-1.1.2018, הקניון הדיגיטלי אינו מופעל עקב "התנגדות של ארגוני עובדים" וחוסר שיתוף-פעולה מצד משרדי הממשלה.
המבקר מתייחס בדוח גם לנורמה של בקשת פטור ממכרז. על פי תקנות חובת המכרזים, כל התקשרות של משרד ממשלתי ששוויה עולה על 50 אלף שקל מחייבת עריכת מכרז. ועדות פטור משרדיות מאפשרות לקבל פטור ממכרז עד להתקשרות של 4 מיליון שקל. בנסיבות מיוחדות ניתן לפנות לוועדת הפטור המרכזית בחשב הכללי לקבלת פטור ממכרז להתקשרויות בסכום של מעל 4 מיליון שקל. מבדיקת המבקר עולה כי מדי שנה מקבלת ועדת הפטור המרכזית אלפי פניות ממשרדי הממשלה בבקשה לפטור ממכרזים. מנתונים שהעבירה ועדת הפטור המרכזית למשרד מבקר המדינה בינואר 2018 עולה, כי בשנים 2015-2017 אושרו 4,092 בקשות לפטור מחובת מכרז למשרדי הממשלה. מתוך אותן 4,092 בקשות פטור שאושרו, 3,480 בקשות (85%) אושרו בהארכת התקשרות בסכום של כ-22.3 מיליארד שקל (מתוך התקשרויות בסכום כולל של כ-38.5 מיליארד שקל).
מינהל הרכש עסוק בכיבוי שריפות
בכל הקשור למקצועיות עבודתו, מציין המבקר כי למינהל הרכש אין מתודולוגיה סדורה ונהלים מפורטים ומתוארכים לגבי כל השלבים בתהליך הכנתם של המכרזים - החל בפרק הזמן טרם הוצאת המכרז, דרך ניהול ההתקשרות והבקרה עליה ועד הפקת הלקחים שלאחר סיום המכרז. המינהל טרם גיבש תבניות לכתיבת מכרז וחוזה התקשרות עם ספקים, שבהן יכולים המשרדים הממשלתיים להיעזר על מנת לחסוך בזמן ובמשאבים ולייעל את עבודתם. על רקע זה אין זה מפתיע לגלות כי המכרזים מתארכים הרבה מעבר לרצוי. "פרקי הזמן משלב פרסום המכרז המרכזי ועד כניסתו לתוקף ארוכים מאוד" נכתב בדוח, "ולעיתים נעו בין שנה וחצי לשנתיים"; ב-15 מכרזים מתוך ה-30 שנבדקו ארכו פרקי זמן אלו יותר משנה.
אם לא די בכל אלה מתברר שמינהל הרכש אינו ממלא את תפקידו באכיפת נורמת המכרזים במשרדי הממשלה. על פי הדוח, המינהל עוסק בעיקר ב"כיבוי שריפות", כלומר, במתן פתרונות לסוגיות ולתלונות שעולות מהשטח בנוגע להתקשרויות פעילות. הוא אינו מקבל משוב קבוע מהמשרדים ומהספקים, ואינו מבצע תהליכי פיקוח ובקרה שוטפים על ביצוע ההתקשרות בפועל כדי להבטיח את קבלת המוצר או השירות כנדרש במכרז, וכדי לוודא שהמשרדים רוכשים אך ורק מהספקים שזכו במכרזים המרכזיים. המבקר מצא כי המינהל חסר אונים מול משרדים ממשלתיים הפועלים בניגוד לתקנות חובת המכרזים, ומבצעים רכש עצמאי שלא באמצעות מכרז מרכזי ללא קבלת פטור ובלא אישור של מינהל הרכש, כנדרש על פי תקנות חובת המכרזים. המינהל מסתפק בשליחת מכתבים בלבד לאותם משרדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
