מחזרות אחרי הישראלים? חברות מקנדה ואוסטרליה הגיעו לרוד שואו עם גופים מוסדיים בישראל

בשנים האחרונות זכו הגופים המוסדיים הישראליים ל"חיזורים" מצד לא מעט חברות זרות, ובהן חברות נדל"ן או ביומד מארה"ב, שביקשו לגייס כסף בבורסה בתל אביב. עם זאת, מקרה שבו חברה זרה שנסחרת בחו"ל ואינה מתכננת כל גיוס בארץ, מגיעה למפגשים עם גופים מוסדיים בישראל - נדיר יותר.

ל"גלובס" נודע שבימים אלה שתי חברות גדולות מבצעות "רוד שואו" בקרב הגופים המקומיים, שלא במטרה לגייס כסף בטווח הקרוב, אלא כחלק ממסע-מפגשים עם משקיעים שהן עורכות באירופה.

מדובר בענקית המתכות Wheaton Precious Metals, שנסחרת בבורסות של ניו יורק וטורונטו, ושווי השוק שלה הוא 7.8 מיליארד דולר; ובחברת CSL , ענקית ביוטכנולוגיה שנסחרת בבורסה באוסטרליה, ושווי השוק שלה הוא 83.7 מיליארד דולר אוסטרלי, שהם כ-59 מיליארד דולר אמריקאי.

Wheaton סיימה סדרה של מפגשים בישראל, ואילו אנשי CSL צפויים להגיע לישראל בשבוע הבא ולהיפגש עם גורמים בשוק. שתי החברות פנו, כל אחת בנפרד, לחברת קשרי המשקיעים גלברט כהנא, אשר מלווה אותם ברוד שואו שהן עורכות בישראל.

המפגשים האלה מגיעים על רקע המגמה של הגדלת החלק שמושקע בחו"ל מתוך תיק ההשקעות הכולל של המוסדיים בישראל. כך למשל, ב"גלובס" פורסם באחרונה כי 12.5% מכלל הכספים שמנוהלים על ידי הגופים המוסדיים מושקעים במניות בחו"ל, כולל השקעה באמצעות תעודות סל וקרנות נאמנות מנייתיות, ובסך הכל כ-212 מיליארד שקל נכון לסוף מאי.

מדובר בעלייה ביחס לעבר, כשיותר ויותר כספים מוסטים להשקעה בחו"ל ביחס להשקעה במניות בארץ. זאת, על רקע הדשדוש היחסי בבורסה המקומית - מספר ההנפקות הראשוניות המשמעותיות המועט, לצד מחיקת מניות בולטות ממסחר בתל אביב, בין שעל רקע החלטה להיסחר רק בחו"ל (לדוגמה איתוראן, סיליקום וסרגון שנמחקו בשנים האחרונות) ובין שבשל מכירתן לחברות זרות (לדוגמה מזור וסודהסטרים, שצפויות להימחק בחודשים הבאים).

ייתכן שכעת במקביל, חברות זרות מזהות את השוק הישראלי כשוק שעשוי להיות מעניין עבורן, כשהן מנסות להרחיב את בסיס המשקיעים שלהן. על כך יש להוסיף את האפשרות הקיימת לרישום כפול של חברות שנסחרות בבורסות בארה"ב, לונדון, טורונטו, סינגפור והונג קונג; מדובר בהסדר שמאפשר לחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסות אלה להירשם למסחר גם בבורסה של ת"א, בהתבסס על דיווחיהן לפי הדין הזר החל עליהן - ולהיסחר כחברה דואלית.

ב"גלובס" פורסם באחרונה כי גם הבורסה האוסטרלית מבקשת להצטרף להסדר הרישום הכפול. עם זאת, יש לציין ששתי החברות שהגיעו לרוד שואו כעת, אינן מתעניינות בשלב זה ברישום למסחר בת"א.

מתכות יקרות ותרופות

Wheaton, שנפגשה עם משקיעים מישראל בימים האחרונים, פועלת בשוק המתכות היקרות במודל שנקרא Streaming: החברה נכנסת להסכמים עם בעלי מכרות, כשהיא מתחייבת לרכוש את הסחורה תמורת תשלום סכום ראשוני, ויתרת התשלום במועד האספקה. נכון להיום, לפי אתר החברה, יש לה הסכמים עם 20 מכרות קיימים ועוד 9 פרויקטים בשלבי פיתוח. בחברה סבורים שבמודל זה ניתן להפחית את הסיכונים בהשוואה לחברות כרייה מסורתיות. "Wheaton מציעה למשקיעים בה יכולת חיזוי הן ברמת ההון והן ברמת עלויות התפעול", נכתב באתר האינטרנט שלה.

במחצית הראשונה של 2018 הכנסות החברה הסתכמו בכ-412 מיליון דולר, עלייה של 3.5% ביחס לתקופה המקבילה, והרווח הנקי המתואם שלה עלה ב-11.6% ל-143 מיליון דולר.

CSL היא חברה אוסטרלית, שפעילותה החלה כבר לפני כ-100 שנה, במטרה לספק את צורכי הבריאות והתרופות במדינה. החברה במתכונתה הנוכחית הוקמה ב-1991 ורכשה מאז כמה חברות. בין היתר היא עוסקת כיום בפיתוח תרופות למחלות נוירולוגיות ולבעיות דימום, וכן מפתחת חיסון לשפעת. שמה של החברה האוסטרלית עשוי להיות מוכר למשקיעים מקומיים, משום שאחד הטיפולים שהיא מפתחת הוא למחסור ב-Alpha-1, תחום בו היא מתחרה בין השאר בקמהדע הישראלית.