אתמול (א') מצאתי לנכון להחמיא לראש הממשלה בנימין נתניהו על החלטתו לדחות את פינוי ה"כפר" הערבי חאן אל-אחמר. ברור שחלקים קיצוניים בימין הפוליטי לא אהבו את ההחלטה, אבל בינתיים היא ממשיכה לעמוד. ההסבר של נתניהו הוא הרצון לתת צ'אנס להמשך השיחות על עתיד הכפר. הסבר בהחלט ענייני והוגן. תמיד יותר טוב שיחות ממכות ואבנים.
מובן מאליו שחלקים גדולים בימין קפצו עם גינויים להחלטת ראש הממשלה. לא איתרתי אצל אף אחד מהם הסבר לשאלה למה זה מפריע להם. איזה נזק עלולים לגרום עוד כמה שבועות או חודשים של קיום הכפר? אלא שימניים חורשי רע לא מאמינים שיש אנשים שהם חורשי טוב. הם חוששים שהדחייה הזמנית תהפוך לנצחית, או לפחות ממושכת. ואני שוב שואל: אז מה? למי זה מפריע?
זה ברור למי, לאלה שלא רוצים שלערבים תהיה דריסת רגל ביהודה ושומרון או בכל מקום אחר בארץ ישראל. זה מפריע גם לאלה שלא כל כך אכפת להם, אבל הם מבקשים לקבל את הדימוי הימני ביותר שאפשר, לטובת הבחירות שעלולות להתרחש מהר מהצפוי. סופרים מנדטים, לא אנשים.
בימי קדם, המלחמות היו אכזריות מנשוא. שרפו כפרים שלמים, אנסו את הנשים, הרגו את הילדים. כל מלחמה, ולו הקטנה ביותר, הפכה למרחץ דמים נוראי. אנשים נהגו לחשוב "נו, טוב, זה היה 'פעם', בתקופה שהעולם היה עדיין פרימיטיבי". באו מלחמות העולם ומלחמות מקומיות והוכיחו שלא רק "פעם".
העימותים המלחמתיים הוכיחו שאם ירדו על העולם עשרה קבין של אכזריות - תשעה באו מהעולם הדתי, לא רק שלנו, כמובן, אבל בהחלט גם שלנו.
כל החלטה להוריד בכוח את המבנים העלובים של חאן אל-אחמר לא באה מצרכים מדיניים או ביטחוניים. החלטה כזאת תהיה תוצר השנאה של הימין הדתי-חרדי ושל אלה הנספחים אליו. אני פונה אליך פעם נוספת, ביבי: עשית מעשה נכון ומוסרי, אל תוותר ואל תקלקל.
השרה שקד התייחסה לפינוי חאן אל אחמר: "לא ניתן גושפנקא לבנייה לא חוקית - חאן אל-אחמר יפונה". שקד השאירה לוט בערפל שאלות חשובות: מי זה "אנחנו"? האם אמירתה חלה גם על בנייה יהודית בלתי חוקית? אני ממתין לתשובות שבוודאי לא יגיעו.