נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, נשא היום (ג') דברים בכנס שנערך משכן הנשיא לציון "70 שנות עצמאות למערכת המשפט" ובסימן פרישתה לגמלאות של נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, מרים נאור.
הנשיא בדימוס ברק, כיום פרופסור בבית הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, השתתף במושב הראשון שהתקיים בכנס, בנושא "עצמאות שיפוטית - היבטים חוקתיים". נושא המושב רלוונטי מאוד לתקופה האחרונה, נוכח רמיזות וקריאות מצד גורמים פוליטיים, ובהם שרת המשפטים איילת שקד, בקשר לפסיקה הרצויה שאמורה לצאת תחת ידו של בית המשפט העליון.
לפי ברק, העצמאות של השופט האינדיבידואלי בישראל קיימת, "הן להלכה והן למעשה", אולם לדבריו, אין די בעצמאות השופט, אלא יש הכרח להבטיח גם את העצמאות של הרשות השופטת כמוסד שלטוני.
משמעות הדבר, לפי נשיא העליון בדימוס, היא ש"על הרשות השופטת להתנהל, במישור הארגוני, באופן עצמאי. אל לה להיות חלק מהרשות המבצעת, והיא לא צריכה להיות כפופה להכרעות המינהליות של הרשות המבצעת".
ברק הדגיש, ספק כביקורת המופנית לשרת המשפטים שקד וספק לא, כי "המצב הקיים בישראל לעניין העצמאות המוסדית של הרשות השופטת אינו ראוי", ו"יש בו מעורבות יתר של שר המשפטים".
לפי ברק, בעוד שעצמאות השופט האינדיבידואל מובטחת ברמה גבוהה מאוד, העצמאות המוסדית של הרשות השופטת בישראל אינה מובטחת במלואה ודורשת שינויים מהותיים.
לדבריו, "הפגמים שבהסדר הקיים לא פרצו לתודעה הציבורית בעיקר בשל קשרי העבודה הראויים אשר התפתחו במשך השנים בין נשיאי בתי המשפט לדורותיהם ושרי המשפטים לדורותיהם".
המצב הראוי
אז מה הוא המודל הראוי שיבטיח את עצמאות מוסד הרשות השופטת בישראל, לפי ברק? נתק. דהיינו - ניתוק הרשות השופטת מהרשות המבצעת, תוך הענקת עצמאות מוסדית לראשונה.
מודל זה, לפי ברק, הומלץ כבר בשנת 1996 על-ידי ועדת קדמי (בראשה עמד שופט העליון בדימ' יעקב קדמי). המלצות ועדת קדמי לא אומצו ולא יושמו. מאז, כך לפי ברק, "הבעיה עומדת על סדר יומנו, בלא שנפתרה".
הנשיא בדימוס ציין בסוף דבריו כי בשיחות שהיו לו לאורך השנים עם ראשי הממשלה, שרי אוצר ושרי משפטים, הוא הציע להעלות נושא זה כחלק מסדר היום הלאומי של המדינה, אשר ייבחן על-ידי החברה הישראלית.
הפתרון, לפי ברק, אמנם אינו פשוט, אך המצב כפי שהוא היום אינו ראוי. לדבריו, יש להבטיח עצמאות שיפוטית, תוך שנשמור על הרשות השופטת מפני פוליטיזציה של החלטות המינהליות והכלכליות המתייחסות אליה.
ברק התייחס בקצרה גם לאופן בחירת השופטים במדינה והדגיש כי לדעתו, "עצמאות הרשות השופטת היא עצמאות המוסד עצמו, בלא קשר ישיר לשאלה כיצד נבחר מאן דהוא לשופט". להשקפתו, "ככל שתפחת ההשפעה הפוליטית על מינוי השופטים, כן ייטב". יחד עם זאת הוסיף ברק כי נושא בחירת השופטים הוא נושא נפרד שאינו קשור לשאלת העצמאות המוסדית של בית המשפט.
את המושב הנחה המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, והשתתפו בו פרופ' אביעד הכהן, פרופ' סוזי נבות ופרופ' אבי בל.
בכנס עצמו השתתפו (ומשתתפים) גם נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין; שרת המשפטים, איילת שקד; נשיאי בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, אשר גרוניס ומרים נאור; מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא; פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן; ועוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.