הפתרון של שטייניץ לדוח המבקר: הכפפה חלקית של רשות המים אליו

שר האנרגיה יובל שטייניץ יוזם חקיקה שתחייב את רשות המים לפעול בהתאם למדיניות שיקבע השר - כך נודע ל"גלובס". בדומה למהלך של רשות החשמל שהפכה ליחידה הכפופה ישירות לשר האנרגיה, במקרה של רשות המים שואף שטייניץ להכפיף את הרשות רק באופן חלקי, ברמת המדיניות הכלל-משקית, תוך שמירת עצמאותה המקצועית והאדמיניסטרטיבית של הרשות.

נכון להיום מחויבת רשות המים לפעול בהתאם להחלטותיה של מועצת רשות המים, שבה יש למשרד האנרגיה רק נציג אחד מתוך 8 חברים. הסמכות המשמעותית היחידה שמוקנית כיום לשר האנרגיה בחוק היא למנות את יו"ר רשות המים, בהסכמת שר האוצר. שטייניץ טוען כי לא ייתכן שהוא ישמש כאחראי למחדלי הרשות, כאשר אין לו שום סמכות עליה מעבר למינוי היו"ר ואין ביכולתו לכפות עליה לבצע את הוראותיו. בנוסף, טוען שטייניץ כי הרשות התעלמה בעבר מהחלטות שקיבל ופעלה באופן עצמאי.

היוזמה באה על רקע ביקורת חריפה שנמתחה בדוח מבקר המדינה על הרשות ועל שרי אנרגיה, על-כך שלא וידאו כי רשות המים מבצעת את תפקידה. עם זאת, שר האנרגיה מקבל חלק מהביקורת בדוח: הוא סבור כי המבקר צודק בטענתו שהרשות אפשרה לחקלאים באגן ההיקוות של הכינרת לשאוב כמויות מים גדולות מדי. בנוסף, הוא מקבל את הביקורת על העיכוב של 8 שנים בהקמת מתקן ההתפלה השישי בגליל המערבי. עם זאת, שטייניץ סבור כי האשמים בעיכוב הם תושבי האזור שפעלו משיקולי Nimby (ראשי תיבות באנגלית של "לא בחצר האחורית שלי").

לפי ההצעה הנבחנת במשרד, תוכל הרשות להציג לשר את עמדתה המקצועית שתפורסם, אולם ההחלטה הסופית על המדיניות תהיה בידי השר והרשות תהיה מחויבת לפעול על-פיה. כך למשל, אם יחליט שר האנרגיה על מדיניות להגדלת הפקת מים מותפלים - הרשות תהיה מחויבת לתמוך במדיניות זו בהסדרות התעריפיות והאחרות שתפרסם. שטייניץ סבור כי ישראל צריכה להפיק מים בכמות נוספת מעבר לדרוש לצורכי האוכלוסייה ולהשתמש בעודפי המים על-מנת לשמר נחלים, בעלי חיים ואת מפלס הכינרת. רשות המים אינה מחויבת כיום לפעול להגדלת היצע המים בהתאם לכך. 

 מתקני התפלה בישראל

נזק של 1.1 מיליארד שקל בשנה

על-פי דוח מבקר המדינה שפורסם אתמול, אחראית רשות המים במחדליה להידרדרות חמורה במצבו של משק המים. עיקר הביקורת בדוח מתייחסת לתקופה שבה פעלה הרשות תחת ניהולו של אלכס קושניר בין השנים 2011 עד 2016. קושניר מונה על-ידי שר התשתיות עוזי לנדאו, אך בתקופת השר סילבן שלום שרר נתק כמעט מוחלט בין המשרד לרשות על-רקע מערכת יחסים עכורה בין לנדאו וקושניר.

בדוח המבקר נטען בין היתר כי הרשות לא יישמה את החלטות הממשלה, לא גיבשה תוכנית אב למשק המים ולא פעלה על-פי מדיניות ארוכת טווח. בנוסף נטען כי הרשות לא קידמה הקמת מתקני התפלה ובראשם את מתקן ההתפלה בגליל המערבי שהיה מתוכנן להיפתח ב-2015.

על השר נמתחה בדוח ביקורת על-כך שלא דרש מרשות המים להציג לו תכנית אב והסתפק במסמך מדיניות שאינו מהווה תכנית אב לדעת המבקר.

לטענת המבקר, הנזק הכספי שייגרם למשק בשל אי-אספקת מלוא כמות המים הדרושה עומד על כ-1.1 מיליארד שקל בשנה.

"רשות המים המופקדת על אוצר הטבע החשוב ביותר במדינה במשך שנים ניהלה את משק המים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם גודל האחריות הכרוכה בכך", נכתב בדוח המבקר שפורסם אתמול ומתפרש על פני כמעט 90 עמודים. הביקורת שנערכה בין החודשים יוני 2017 עד ינואר 2018 חושפת תמונה מטרידה של ניהול כושל של משק המים, שהביאה למשבר ומצב חירום בו נאלצה רשות המים לקצץ במכסות המים לחקלאים.

כאמור, לפי הדוח רשות המים לא פעלה לעמידה ביעד התפלה לשנת 2020 שקבעה הממשלה ב-2008 ואף שינתה בפועל את יעד היקף ההתפלה שקבעה הממשלה ללא קבלת אישורה. כתוצאה מכך, לא הוקם מתקן התפלה שישי וקוצצו הקצבות המים לחקלאות, והמשך הבצורת עלול לגרום לשיבושים באספקת המים גם לבתים. מדוח הביקורת עולה כי רשות המים לא פעלו להגשת תוכנית אב למשק המים לאישור הממשלה כנדרש בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010, אלא הכינה מסמך מדיניות, ש"אינו בגדר תוכנית אב מאחר שאיננו כולל תוכנית יישום כפי שנקבע בו".

עוד קובע המבקר כי רשות המים הביאה להידלדלות מאגרים טבעיים עד כדי סיכון לגרימת נזק בלתי הפיך להם ואיפשרה למפלס הכינרת לרדת מתחת לקו האדום התחתון. בנוסף, רשות המים לא נקטה עד לשנת 2018 צעדים לעידוד החיסכון במים ולצמצום הגידול בצריכת המים שנרשם מאז שנה זו. המשבר בא לידי ביטוי בכך שמפלסיהם של כמעט כל מאגרי המים הטבעיים נמוכים מקוויהם האדומים, נפחי מים ניכרים מזוהמים או נמצאים בסכנת זיהום חמורה ואינם מטופלים, וכלי הפקה רבים הולכים ומתיישנים ויוצאים מכלל שימוש. 

 מתקני התפלה בישראל

מנהל רשות המים: מאז פרסום דוח המבקר מתנפלים עלי 

במכתב ששיגר היום (ג') לעובדי ועובדי רשות המים התייחס מנהל הרשות גיורא שחם לדוח מבקר המדינה שפורסם אתמול על משק המים בישראל: "מאז אתמול יש התנפלות רבתי של התקשורת על רשות המים בכלל ועלי בפרט. רשות המים מוצגת בצורה שלילית ביותר, כרשות שהתרשלה באופן חמור בניהול משק המים וגרמה כביכול לאסון".

שחם מציין כי "הדוח כולו מתייחס לתקופה שקדמה למשמרת שלי כאן שמנהל רשות המים. אני בתפקיד קצת יותר משנה והביקורת מתייחסת לשנים שקדמו. למרות זאת, ולאחר שקראתי בעיון את הטיוטה לפני פרסומה... אני קובע באופן מקצועי שהדוח מייצר כותרות מופרכות לגמרי".

במקביל לביקורות, ממשיך שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ לקדם את תוכנית למשק המים לשנת 2030. מילוי הכינרת מחדש עד לקו העליון הכחול, זהו היעד שאליו שואף שר האנרגיה. על פי תוכנית 2030 של שטייניץ שאושרה בממשלה יוזרמו לכינרת מאות מיליוני קוב מים מותפלים שיופקו על ידי מתקני ההתפלה בשעות שפל בביקוש למים, תוך ניצול העלויות הנמוכות יחסית של הפעלת המתקנים.

כמו כן, ישוקמו נחלים בצפון הארץ באופן שימנע פגיעה בערכי טבע ונוף ובזני בעלי חיים מקומיי, שחשופים לשינויי האקלים באזור ולהתמעטות הגשמים.

על פי התכנית שאושרה בממשלה ביוני ייקבע יעד כושר ייצור המים המותפלים לשנת 2030 על סך של 1,100 מלמ"ק לשנה, לעומת כ-650 מיליון מ"ק כיום. היעד ייבחן מחדש בשנת 2023 בהתאם למצב מקורות המים. ככל שמפלסי מקורות המים לא יגיעו למצב הרצוי, יעד ההתפלה יוגדל עוד ויעמוד על 1200 מלמ"ק לשנה לפחות, לאחר בחינת מועצת רשות המים.

במדינת ישראל פועלים כיום חמישה מתקני התפלה, המספקים 585 מלמ"ק מים מותפלים בשנה.

בתוכנית הוחלט על הקמה מיידית של שני מתקני התפלה חדשים בגליל המערבי ובשורק, אשר יגדילו את כושר הייצור של המים ב-300 מלמ"ק לשנה. כמו כן, תקודם היערכות לתוספת של 100 מלמ"ק נוספים, כאשר הצורך בתוספת ייבחן בשנת 2020.

במסגרת דוח מבקר המדינה שפורסם אתמול ועסק במשק המים, כתב המבקר בין היתר בהתייחסו לכינרת: "מצבם של אגני המים בצפון הארץ ובכללם הכינרת הוא מהחמורים אי פעם, ומפלסיהם הגיעו מתחת לקוויהם האדומים".