האופניים החשמליים גובים קורבנות כמעט מדי יום: הרוגים, פצועים, בין שמדובר ברוכבים עצמם, בנהגים ובין שבאנשים שהלכו לתומם במדרכה ונפצעו קשות. השאלה היא - מי יפצה את הרוכבים שנפצעו על נזקי הגוף שנגרמו להם, או את משפחות ההרוגים? מי מפצה את הולכי הרגל שנדרסו ע"י האופניים החשמליים? במקרים רבים אנשים אלה נותרים ללא כתובת לתבוע.
תפוח-האדמה הלוהט הזה נמצא בדיונים במשרדי הממשלה השונים, אולם עד עתה לא הוסדר. הפתרון האחרון שהוצע ע"י שר התחבורה ישראל כ"ץ - הגבלת רכיבה לגיל 16, לימודי תיאוריה וקנסות - רחוק מלספק את הסחורה, ואינו נותן מענה לאוכלוסיית הרוכבים הפצועים ולמשפחותיהם. זה יותר כמו פלסטר על פצע זיהומי.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מכניס, בין היתר, להגדרת "רכב מנועי" את הקלנועית, והסגוויי, אך אינו כולל אופניים וקורקינטים חשמליים. לפיכך, אין חובה על המשתמשים בהם להצטייד בביטוח חובה כמו שנדרש לגבי כל רכב מנועי אחר.
נכון להיום, על-פי פסיקת בית המשפט העליון משנת 2010, קורקינט חשמלי (ולכן גם אופניים חשמליים) אינו מצריך רישוי ואינו מוגדר כרכב מנועי. לפיכך, רוכבים שנפגעו אינם זכאים לפיצוי כלשהו, ואם איתרע מזלם ופגעו בהולך רגל - עליהם גם לפצות את הנפגעים מכיסם (אלא אם יש בידם פוליסת ביטוח צד ג'). לעומת זאת, אם רוכב אופניים נפגע ע"י רכב או פגע ברכב, הרי שמקרה זה היה מוגדר כתאונת דרכים, וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים חל עליו, כך שהרוכב יפוצה.
בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, נקבע כי אופניים חשמליים הם "כלי רכב", בהתאם לתקנות התעבורה. בהסתמך על כך, בשנת 2017, ניתן בבית משפט השלום בכפר-סבא פסק דין אשר הגדיר אופניים חשמליים כרכב מנועי, ומכאן שעל הרוכב לרכוש פוליסת ביטוח חובה. אולם חברות הביטוח אינן מוכנות לבטח את הרוכבים. התוצאה היא, שבמקרים שבהם אירעה תאונה בין אופניים חשמליים לבין כלי רכב, אשר גרמה לפציעת הרוכב, יסרבו חברות הביטוח שמבטחות בביטוח חובה את כלי הרכב, לפצות את רוכבי האופניים. זאת, בטענה כי מדובר ברכב מנועי שלא בוטח בביטוח חובה.
הבנתם את האבסורד?!
כך, הפועל היוצא של פסה"ד שניתן בבית משפט השלום בכפר-סבא, הוא כי הולך רגל שנפגע ע"י אופניים יוכל לתבוע רק את קרנית - התאגיד הממשלתי שהוקם על-מנת לפצות נפגעי תאונות דרכים, במקרים שהנהג הפוגע לא היה מבוטח. אבל במקרה של רוכב אופניים חשמליים, לקרנית עומדת הזכות לתבוע את רוכב האופניים להשבת הפיצויים ששילמה קרנית לנפגעים. וכך חזרנו שוב לנקודה שלרוכב אין ביטוח.
בשולי הדברים נזכיר, כי ביוני 2018 הגיש עו"ד פרטי עתירה לבית המשפט העליון נגד המפקח על הביטוח, בדרישה להסדרה, רישוי וביטוח של אופניים חשמליים. אולם העתירה נדחתה מהטעם ש"לא מוצו ההליכים הנדרשים טרם הפנייה לבג"ץ".
הנה כי כן, כולם זורקים על כולם את האשמה, ופתרון אין. לדעתי, בסופו של דבר, הכנסת תצטרך להעביר חוק שלפיו אופניים חשמליים נכנסים להגדרת "רכב מנועי בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים", ולכן חלה עליהם חובת רישוי וביטוח חובה במחיר סביר. כאן המקום גם להזכיר, שכאשר התעורר בזמנו הצורך במתן מענה ביטוחי לרוכבי אופנועים, סירבו חברות הביטוח לבטח אותם בביטוח חובה. הפתרון שנמצא הוא - הקמת המאגר הישראלי לביטוח רכב חובה ("הפול"), שבו השתתפו כל חברות הביטוח, המנפיקות פוליסות ביטוח חובה.
כך, משנת 2002 מבוטחים כל האופנועים בחברת "הפול"; וכך יהיה כנראה גם עם האופניים החשמליים. ויפה שעה אחת קודם, לפי שמניין ההרוגים ימשיך לעלות.
■ הכותבת היא בעלת משרד עורכי דין המתמחה בתביעות נזיקין וביטוח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.