טראמפ עדיין לא הצליח לחסל את ההשקעות הזרות בסין

סין היא לכאורה גנבת בקנה-מידה ענק של קניין רוחני, שמצפצפת על זכויות של חברות זרות ונערכת למלחמת סחר כוללת עם ארה"ב. לכן ההשקעות הזרות בסין אמורות להיות בנסיגה, אבל מסתבר שלא זה המצב.

סין הייתה יעד ההשקעות הזרות הישירות מספר אחת בעולם במחצית הראשונה של 2018, עם גידול של 6% בהשקעות הללו ל-70 מיליארד דולר, לפי דוח של האו"ם - כשהיא מדיחה מהמקום הראשון את ארה"ב, אלופת השנה שעברה. לפי נתונים סיניים, ההשקעות הישירות שכבר התבצעו עלו ב-6.4% מתחילת השנה עד ספטמבר, הקצב המהיר ביותר מאז 2015.

המשקיעים התרגלו לתלונות בלתי פוסקות על סביבת העסקים הסינית, אבל המספרים מראים שסין נשארה אטרקטיבית כאשר הסחר העולמי ממשיך לצמוח, כפי שהיה בשנתיים האחרונות. סין התאמצה למשוך השקעות מארה"ב בשנים האחרונות, אבל גם חברות לא אמריקאיות משקיעות עדיין, וזוהי הוכחה לכך שלממשל טראמפ יהיה קשה ללחוץ על סין באופן חד-צדדי לשנות את משטרי הקניין הרוחני ורישוי העסקים שלה.

המהפך החיובי האחרון בנתוני ההשקעה הזרה בסין קשור בחלקו גם לשוק הנדל"ן הבועתי. כניסת ההון הזר לנדל"ן עלתה ב-31% בחודשים ינואר-אוגוסט 2018 בהשוואה לאותה תקופה ב-2017. אבל גם ההשקעה במגזר היצרני התאוששה מאוד, ועלתה כמעט ב-13% בהשוואה שנתית. זהו מהפך רציני בהתחשב בכך שההשקעה במגזר היצרני הסיני ירדה במשך 22 חודשים ברציפות, מסוף 2015 עד תחילת 2017. הגידול ביצוא העולמי של יותר מ-10% במחצית 2018 העמיד בצל את הפגיעה הקטנה בהשקעות בשרשראות האספקה שמתבססות על סין, במסגרת מתיחות הסחר בין סין וארה"ב.

עם זאת, במבט מחזורי יותר, סין מאבדת חלק מהיתרון שלה בתחום ההשקעות הזרות. ההשקעות במגזר היצרני עלו בקצב זהה או מהיר יותר מהגידול ביצוא העולמי עד לשנת 2013, אך מאז הן עולות בקצב איטי יותר מהגידול ביצוא העולמי. ההתלהבות האמריקאית דעכה בקצב מהיר במיוחד: ההשקעות מארה"ב בסין, כ-4% מהסך בשת 2010, הן היום בקושי 2%. חלקה של אירופה בהשקעה הזרה נשאר יציב, כשגרמניה, בריטניה, צרפת, איטליה וספרד תורמות יחד 3%-4% מהסך. אסיה ממשיכה להשקיע בסין: מ-2014, הונג-קונג, טייוואן, יפן וקוריאה היוו יותר מ-80% מההשקעה הישירה בסין, מול 46% בלבד ב-2008.

במילים אחרות, על אף שסין ירתה לעצמה ברגל כאשר היא הכעיסה חברות אמריקאיות, היתרונות הפנימיים שלה נשארו מהותיים: תשתית ברמה עולמית, כוח עבודה מיומן ועדיין זול ובעיקר הגודל. הפגיעה האמיתית ביצוא וברשתות האספקה מהסבב השני של המכסים שהטיל הנשיא טראמפ, שנכנס לתוקף בספטמבר, עדיין לא משתקפת בנתוני ההשקעות הזרות.

ללא חזית מאוחדת עם בעלות ברית של ארה"ב מאירופה ומאסיה, משקיעים שמצפים לשינוי אמיתי בגישת הקפיטליזם הממשלתי המרקנטילי הסינית כתוצאה ממלחמת הסחר שמנהל ממשל טראמפ עלולים להתאכזב.