טעויות קריירה עדיף לעשות בינואר

כל מעבר בקריירה כרוך בסיכון כלשהו לערך המותג, אבל ישנם מהלכים שרמת הסיכון הגלומה בהם גדולה במיוחד. למשל: הסבה מקצועית, מעבר משכיר לעצמאי, ואפילו מעבר בין מגזרים תעסוקתיים או הסטה לתחום הנושק למקצוע המקורי שלכם, הכרוכים כמעט תמיד בנסיגה מהותית במיתוג המקצועי. השפעת מעבר שכזה עשויה להיות דרמטית כיוון שבסביבות 90% מהמועמדים מסוננים בשלב קורות-החיים, כאשר התפקיד האחרון בקריירה נושא על גבו את עיקר ערך המותג בשוק העבודה (מגייסים רבים ממיינים מועמדים רק על-פי התפקיד האחרון/הנוכחי בקורות-החיים).

מההייטק לארגון חברתי

איך ממזערים את הסיכון? ניקח לדוגמה אשת כספים מוכשרת בת 42 השוקלת לעשות הסבה ממגזר ההייטק לעבודה בארגון חברתי, מהלך קריירה מסוכן מאין כמוהו, היות והמגזר השלישי ממקום בתחתית פירמידת מיצוב המגזרים במשק וירידה אליו עלולה לחבל קשות בערך המותג ובכושר הפרנסה העתידי. היא מאד מפוכחת, ערה לחלוטין לסיכון ולקושי לחזור אחורה במקרה שתתחרט, מה גם שהיא לא מוכנה לירידה דרסטית בשכר לאורך זמן. מאידך היא טוענת שהעבודה כבר לא מספיק מעניינת אותה, וכי מאד הייתה רוצה לעבוד בארגון בעל משמעות ערכית ("אולי אם אתאהב עד מעל לראש אסכים להתפשר על השכר").

איך פותרים את הדילמה? אם הייתם שואלים אותי לפני עשור, הייתי מתנגדת נחרצות למהלך, כיוון שהרצון שלה להסבה הוא מהסיבות הלא נכונות (להערכתי היא תתחרט די מהר), אבל היום אני בעד מימוש חשקים מקצועיים - ובלבד שהקריירה יכולה "לספוג" אותם מבלי לשחוק את ערך השוק ואת כושר הפרנסה. מסלול הקריירה שלה יציב, משך הקדנציה בכל התפקידים שעשתה ארוך מספיק וכלכלית היא מסוגלת לשלם את מחיר השינוי, לכן תמכתי במעבר למגזר השלישי, אבל ב-2 תנאים. הראשון - שהיא תכוון את המהלך לתחילת 2019, והשני - שלא תכניס את התפקיד החדש לקורות-החיים.

מדוע? כדי לאפשר לה שנה שלמה - כל 2019 - כדי לבחון את המהלך, וזמן לתקנו אם יסתבר כמוטעה, וזאת מבלי לפגוע בערך השוק שלה ובסיכוי להגיע לראיונות איכותיים, תודות להעלמת התפקיד מקורות-החיים. 

לפעמים מובטל שווה יותר

ומה עם "החור" במסמך? למזלה הקריירה שלה יכולה לסבול חור תעסוקתי היות והיא עובדת ברציפות מיום כניסתה לשוק העבודה, מה גם שמדובר בחור קטן ובתוך אותה שנה קלנדרית, כלומר הרצף התעסוקתי בקורות-החיים שלה יישמר בכל מקרה (עזבה חברת הייטק ב2019 ומצאה אחרת במהלך אותה השנה). כמובן שבראיון העבודה היא חייבת לספר את האמת ("עניין אותי, ניסיתי, גיליתי שלא מתאים לי ואני רוצה לחזור להייטק"), אבל אז הסיכוי שזה מה שימנע את הגיוס שלה לתפקיד איכותי הוא קלוש ביותר.

ומה אם תגיע למסקנה שהמגזר השלישי לא בשבילה אחרי למעלה משנה? לא אופטימלי, אבל לא נורא, ובלבד שתשלים את מהלך החזרה להייטק במהלך 2020. מדוע? כי מנקודת המבט של רוב המגייסים בהייטק עדיף לה שיחשבו שהיא 'מובטלת-הייטק' על פני 'עובדת-עמותה', ומשתמצא את התפקיד הבא הרצף התעסוקתי בקורות-החיים לא יפגע מהותית (סיימה תפקיד בהייטק 2019 והתחילה את הבא ב 2020).

במילים אחרות, היא קיבלה כמעט שנתיים לבחינת מהלך קריירה מסוכן מאד, מבלי שתאלץ לשלם עליו בערך השוק או בכושר הפרנסה העתידי למקרה שייכשל.

יתרה מכך, הניסיון לתזמן מעברים לתחילת שנה קלנדרית עולה בקנה אחד גם עם העונתיות בשוק העבודה, שהרי עונת השיא של גיוס עובדים מתחילה בינואר (מטעמי תקציב), והוא מתאים לא רק למהלכי קריירה מסוכנים אלא גם לבכירים ולבעלי תפקידים נדירים, וזאת עקב הזמן הממושך שלוקח להם למצוא עבודה/לתקן מהלך שגוי.

מחיר הטעות זול יותר

יחד עם זאת, יש קריירות שכבר עברו את מכסת המהלכים השגויים ותוספת זמן לתיקון טעויות אסטרטגיות כבר לא תעזור להן, לכן כדי להימנע מכך מלכתחילה חשוב מאד להעריך נכונה את רמת הסיכון הכרוכה בכל מעבר, ולנסות למצוא את הדרך למזער אותה למינימום. זה מומלץ במיוחד כשמדובר במי שעבורם מחיר הטעות זול יותר ממחיר אי הטעות, אלה שעדיף להם ללכת אחרי הלב גם אם המהלך שגוי, אחרת הם יסחבו תחושות תסכול והחמצה כל הקריירה. בהצלחה.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com