מה יודע דורון ספיר? מנכ"ל מגדל הטיל וטו על השתתפות בהנפקת האג"ח של לאומי קארד

חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד סיימה אתמול הנפקה מוצלחת של אג"ח למשקיעים בשוק ההון - ההנפקה הראשונה של חברת כרטיסי אשראי מקומית. בהנפקה נרשמו ביקושים של יותר מ-2 מיליארד שקל מ-60 גופים שונים.

בעקבות זאת, לאומי קארד, שבניהולו של רון פאינרו, גייסה 1.13 מיליארד שקל, כשבמקור תכננה לגייס 500-700 מיליון שקל. הריבית באג"ח תעמוד על 2.19%. מדובר בגיוס של אג"ח פרטיות, שזכו לדירוג AA מינוס מטעם S&P מעלות, ואת ההנפקה הובילו לאומי פרטנרס ולידר חיתום.

לפי הערכות, מרבית הגופים המוסדיים הגדולים בשוק ההון השתתפו בהנפקה, אלא שמתוצאותיה עולה שחברת הביטוח מגדל נמנעה מלהשתתף בה. מנהלי ההשקעות במגדל אמנם התעניינו בהנפקה, השתתפו ברוד שואו, וככל הידוע, פעלו לביצוע העסקה (ואולי אף קיבלו את אישור ועדת ההשקעות לכספי העמיתים להשתתפות בהנפקה). אלא שבסופו של דבר, מגדל לא השתתפה בהנפקה, וזאת ככל הידוע לאחר שמנכ"ל החברה, דורון ספיר, הטיל על כך וטו.

בסביבת מגדל טענו היום כי לא הייתה עצירת עסקה שכבר אושרה בוועדת ההשקעות של כספי העמיתים. עם זאת, ככל הידוע, המנכ"ל ספיר מעורב יותר מקודמיו בפעילות ניהול ההשקעות בקבוצה. במגדל עצמה בחרו שלא להגיב היום.

מהלך חריג בנוף המוסדי

ספיר היה עד לפני כחצי שנה מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, המתחרה החריפה של לאומי קארד, שעמה ניהל שורת מאבקים. בסביבת מגדל ציינו כי עמדתו של ספיר נבעה משיקולים ענייניים, כתוצאה מכך שהוא מכיר לעומק את שוק כרטיסי האשראי, יודע לנתח טוב יותר את הסיכונים הגלומים בו ככלל, ובמיוחד בכל מה שעלול לקרות לחברות שמתנתקות מהבנקים.

גם חברת הדירוג S&P מעלות התייחסה לנושא הסיכון בבואה לקבוע ללאומי קארד דירוג AA מינוס. כך למשל נכתב כי "חברות כרטיסי האשראי בישראל חשופות לסיכונים נוספים בהשוואה למערכת הבנקאית, כתוצאה מסביבה עסקית עם תחרות גוברת והיעדר נגישות לקווי הנזילות של בנק ישראל".

במעלות גם התייחסו להחלפת הבעלות הצפויה בלאומי קארד מבנק לאומי לקרן הזרה ורבורג פינקוס שרכשה אותה, מה שיביא לכך שרמת המינוף של החברה תגדל: "יכולת יצירת הרווחים הטובה של החברה תתקזז על ידי מדיניות דיבידנדים אגרסיבית יותר תחת הבעלות החדשה".

האם התערבותו של ספיר בהחלטת ועדת השקעות היא לגיטימית? גורם בכיר בשוק המוסדי, שמעורה בנושאי הרגולציה בתחום, אמר כי "לתפיסתי זה לגיטימי ומותר. הרי הוא המנכ"ל, והאחראי על החברה. אמנם, אם זה כבר אושר בוועדת השקעות זה בעייתי יותר בהיבט המשטר התאגידי, אבל לא כל השקעה שאושרה חייבת להיעשות".

גורם מוסדי מקבוצה אחרת, אמר כי "ועדת השקעות מקבלת החלטותיה עם דח"צים. עצירת עסקה על ידי מנכ"ל, לאחר דיון בוועדת ההשקעות היא דבר חריג, אך יש התייעצויות, גם עם מנכ"ל, כדי לשמוע את עמדתו. בכל אופן, אם זה כבר אושר בוועדה  זה לא בסדר, אלא אם הוא חזר אליה לדיון חוזר. בהכללה, זה בסדר שמתייעצים ושיש דיונים. זה לגיטימי, בטח כשמדובר במישהו שמכיר את התחום. במקרה כזה הייתי אומר שאפילו מצופה שייעזרו במומחיות שלו. אבל השאלה אם חזרו לוועדה או שהחליטו לבטל בלעדיה. אם לא חזרו לוועדה וביטלו - זה 'פאול'".

ומה חושבים על כך בפיקוח על שוק ההון? באופן כללי, ניתן לומר שלתפיסת הרגולציה יש שתי ועדות השקעה: נוסטרו (פחות בעייתי) וועדת השקעות עמיתים, שיושבת בחברת ביטוח והיא גוף בעל שני תפקידים - פיקוח וניהול. ככל הידוע, ככל שהוועדה הזו מקבלת החלטה והמנכ"ל עוצר זאת, זה מצב בעייתי, שנראה שמבחינת הרגולטור רצוי שלא יקרה.

ומה לגבי מקרה שבו המנכ"ל זיהה סיכון בעסקה ואמר לוועדה "פספסתם משהו"? אז אם הוועדה רוצה לשמוע את המנכ"ל ומשתכנעת אחרת, אז זה בסדר. עוד אפשרות: אם הנושא טרם הגיע מחטיבת ההשקעות לוועדת ההשקעות, והחברה הורידה את הנושא מסדר היום בשל המלצת המנכ"ל או מכל סיבה אחרת, זה מצב אחר גם מבחינת הרגולציה. בכל אופן, מהלך שכזה, ופרסומו ברבים, חריג בנוף המוסדי, בטח בכל הנוגע לכספי העמיתים. בסביבת מגדל משדרים שלא עברו על נהלים.

בכל אופן, גם ללא השתתפות מגדל, בלאומי קארד יכולים להיות מרוצים מתוצאות ההנפקה - שצפויה להוות פתח להנפקות נוספות בהמשך. בעקבות הפרידה הצפויה של לאומי קארד מהבעלות של בנק לאומי (ושל ישראכרט מבנק הפועלים), על החברות לגוון את מקורות המימון שעד היום נשענו על הבנק, ולפנות יותר לגיוס חוב בשוק ההון.

בהקשר זה נזכיר כי באחרונה פורסם ב"גלובס" על כוונת האוצר להרחיב את היקף גיוס האג"ח האפשרי של חברות האשראי החוץ-בנקאי מהמגבלה הנוכחית, העומדת על 5 מיליארד שקל. לאחר שהושגו הבנות בנושא עם בנק ישראל, קודמה הצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן (כולנו), ולפיה היקף הגיוס האפשרי יורחב ל-20 מיליארד שקל. הצעת החוק כבר עברה את אישור ועדת השרים, ועברה בקריאה טרומית ברוב גדול, והיא צפויה להיות מטופלת בוועדת הכספים.