יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, ומנכ"לית הוועדה, עו"ד אורלי עדס, נפגשו אתמול (ד') עם נציג בכיר של הנהלת פייסבוק באירופה, שון איוינס, המנהל את קשרי הממשל של פייסבוק באירופה והמזרח התיכון. בפייסבוק מאוד רוצים להוכיח שיש להם כוונות רציניות להתמודד עם ניסיונות להטיית הבחירות, הפצת מידע שקרי והצפת הרשת בגולשים מזויפים. החששות האלה, אמיתיים ומוחשיים כבר עתה, מתגמדים לנוכח הפחד האמיתי, שפייסבוק אינה קשורה אליו, ממתקפות האקרים על תשתית המחשוב של ועדת הבחירות, חבלה במהלך יום הבחירות ואולי אפילו הטיה ממשית של תוצאות הבחירות.
פייסבוק נמצאת בעיצומו של קמפיין גלובלי לשיפור תדמיתה ולהוכחת כוונות אמת להתמודד עם זיופי הרשת. החל ממנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג בקונגרס האמריקאי וכלה בשון איוינס שמודה השבוע בישראל, שפייסבוק עשתה בבחירות 2016 טעויות, כשלא זיהתה מספיק מהר את האיומים הטמונים באלפי חשבונות רוסיים מזויפים ומפיצי מידע שקרי. כשזה מצטרף לפרשת קיימברידג' אנליטיקה, שם הודה צוקרברג שהחברה פעלה מתוך הפרת אמון, אפשר להבין מדוע חשוב לפייסבוק לעקוב מקרוב אחר פעילות הרשת בישראל לקראת מערכות הבחירות הקרובות.
הכלי המרכזי של פייסבוק במאבק בכל הפייק הזה הוא מנוע בינה מלאכותית - מאגר גלובלי עתיר נתונים, שאמור לנטר כל פעילות בעלת מאפיינים של זיוף דפים וחשבונות. כשיזוהה קמפיין ממוקד וממומן המפיץ מידע שקרי, פייסבוק תשלוף את נשק יום הדין: הורדת הדירוג של הקמפיין כך שהפוסטים לא יופיעו בראש הפיד, למרות התשלום ששולם עבורם. היא גם תחסום ותסיר חשבונות שיתגלו כמזויפים ועוינים. אחד הכלים לזיהוי מידע שקרי הוא מערך של בדיקת עובדות. כן, חברות חיצוניות שהתמחותן היא בלפסוק מה נכון ומה לא נכון.
הבעיה עם בינה מלאכותית היא שבינתיים זו האנושית עולה עליה. לכן עלולים ההאקרים והזייפנים למצוא דרכים לעקוף את הסינונים של פייסבוק וגרוע מזה, פייסבוק עלולה לטעות שוב ושוב במהלך חסימת המשתמשים, ולחסום גם משתמשים תמימים וחפים מפשע. כדי לצמצם את מספר המקרים האלה, החברה מציעה לפוליטיקאים בישראל מספר כלים והמלצות, שכוללים מפגש הדרכה עם העוזרים הפרלמנטריים היום (אלה שבדרך כלל מייצרים את הנוכחות הדיגיטלית של הח"כ), וגם הבטחה לבדוק את הדפים הרשמיים של הפוליטיקאים כדי לוודא שלא יהיו בהם סממני פייק שעלולים להעלות את חמתה של הבינה המלאכותית.
בינתיים השטח בוער. חברי כנסת מדווחים על בחירות מקומיות סוערות ברשת, הרבה יותר מאשר על לוחות המודעות. מועמדים שוכרים את שירותיהן של חברות שמייצרות בוטים וחשבונות מזויפים ומציפות את הפידים במידע שיקרי. וכל זה הוא כנראה רק קדימון לקראת מה שיקרה במערכת הבחירות לכנסת. במדינה מפולגת ומחנאית, שלמדה פייק ניוז מהו מפיו של ראש הממשלה בנימין - הערבים נעים לקלפיות - נתניהו, קשה לראות איך הכלים של פייסבוק יצליחו לעמוד בפרץ. גם לא ברור לגמרי מדוע חברה מסחרית אמריקאית אחראית על טוהר הבחירות במדינת ישראל.
מה שמחזיר אותנו לבהלה האמיתית: רשויות אכיפת החוק בישראל, למשל המשטרה או השב"כ ומערך הגנת הסייבר, טרם דיווחו על היערכות אמיתית למניעת ניסיונות להטיית הבחירות באמצעות מידע שקרי והסתה. אבל אותן רשויות היו אמורות למנוע את פיגועי הכופרה, בעקבותיהם נאלצו רשויות מקומיות לשלם כופר להאקרים, שפרצו למחשבים שלהן וחסמו מידע. הן גם אמורות למנוע מתקפות האקרים - בכלים מתוחכמים שעולים על כל דימיון - על מערכות המחשוב של ועדת הבחירות המרכזית. אם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מלצר, הספיק כבר להבין את עומק הבעיה, יכול להיות ששנתו בלילה נטרפת. אם זה לא המצב, אולי הדבר צריך להדיר שינה מכולנו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.