"תחום השקעות האימפקט חייב להמשיך להתפתח"

על רקע ההתרחבות וההשתכללות של עולם ההשקעות בשנים האחרונות, טרנד חדש יחסית הוא ניסיון לשלב בין שאיפה לתשואה מרבית לצד השפעה חיובית על החברה בה אנו חיים. הפורמט הזה, שזוכה להתעניינות גוברת והולכת בחו"ל, מתחיל לחלחל בהדרגה גם למשקיעים המקומיים (בינתיים בעיקר משקיעים אמידים), ומוכר כ"השקעות קיימות" (Sustainable Investment) או "השקעות אימפקט" (Impact Investing).

"בהשקעות אימפקט וקיימות, הכוונה היא לביצוע השקעה עם השפעה על החברה, למשל בתחומי הגנת הסביבה, חינוך, בריאות וכו'. מדובר השקעות הנעשות מתוך כוונה להשפיע על תחום חשובים בחיינו, ולא מעט פעמים הן נעשות בשיתוף פעולה עם גורמי ממשלה או רשויות מקומיות, משרדי בריאות וכדומה", אומרת ניקול נגאווי, אסטרטגית בכירה בתחום השקעות האימפקט בחטיבת ניהול הנכסים בבנק UBS בראיון ל"גלובס". "אבל צריך להבין שלא מדובר בפילנתרופיה, אלא בהשקעות שצריכות להניב תשואה. אלו השקעות שניתן למדוד אותן", היא מדגישה.

נגאווי, 30, מכהנת זה כשנתיים בתפקידה ב-UBS, והיא הגיעה לישראל בשבוע שעבר לאירוע של הבנק שעסק בנושאים של שילוב בין עסקים, משפחה ותשוקה. UBS, בדומה למוסדות פיננסיים אחרים, פועל כיום בתחום השקעות הקיימות והאימפקט בעיקר באמצעות קרנות פרייבט אקוויטי וחברות פמילי אופיס. 

משקיעים בתחום האימפקט צריכים לצפות לתשואות גבוהות?

"לא, להיפך. הם לא רוצים כמובן להפסיד כסף, אבל מוכנים לעיתים להתפשר בהיבט של התשואה. לפעמים יש כאן יותר סיכונים, אבל המשקיעים בתחום הזה מוכנים ליטול סיכונים עבור חלק לא גדול מהפורטפוליו שלהם".

יש מגמות מסוימות בתחום הזה?

"כן. בשנה שעברה תחום החינוך היה מאוד פופולרי. כמובן שתחום הסביבה מאוד מאוד חשוב לקרנות פרייבט אקוויטי שונות, וגם לפמילי אופיס שאנחנו עובדים איתם בכל העולם. בסך הכל ההתעניינות בהשקעות אימפקט הולכת ועולה, במיוחד בשנים האחרונות".

אילו אסטרטגיות השקעה יש בתחום הזה?

"חשוב לזהות מודלים עסקיים שיכולים לטפל בבעיות, ולהתאים אותם אחד לשני. לא כל בעיה בתחום הסביבה, החינוך או הבריאות למשל ניתנת לטיפול בזמן מסוים. לעיתים הטכנולוגיות עדיין לא קיימות, או שיש בעיות שלא ניתן למדוד את ההשפעה של הפתרון שמציעים להן. וכמו שאמרתי, הפתרון צריך להיות כזה שניתן למדוד אותו.

"מה שאנחנו מנסים לעשות זה למקסם את האימפקט איפה שזה אפשרי. למשל, להסיט 10% מהנכסים בתיקים וקרנות להשקעות אימפקט תוך כדי התאמה לפתרונות הקיימים. או להתאים חדשנות בנושאי סביבה או חקלאות לרצון של משקיעים להשפיע, ולהסיט חלק מכספם להשקעות בקיימות".

להשיג השפעה בלי לפגוע בתשואה

את חושבת שלכסף של משקיעים בתחום האימפקט יכולה להיות השפעה ממשית, או שמדובר בהשקעות שנועדו למרק את המצפון החברתי של העשירים?

"אם אתה מתכוון להשקעה ישירה במניות של חברות ציבוריות, אז ההשפעה יותר תודעתית בדרך כלל. אמנם אנחנו נפגשים עם ההנהלות של החברות האלה לפני או אחרי שאנו משקיעים בהן, אבל אין לנו ממש השפעה על ההחלטות שלהן. אגב, יש כיום השקעות אימפקט באלפי חברות ציבוריות מסביב לעולם. מנגד, אם ההשקעה היא ישירה בחברה שאינה ציבורית, כלומר חברה פרטית, וניתן לעקוב אחריה ולמדוד אותה, אז כאן בהחלט יכולה להיות השפעה משמעותית. למשל אם אתה משקיע בחברה שיש לה פתרונות חדשניים לצמצם תחלואה במדינה מסוימת באסיה או באפריקה, אתה בהחלט יכול להשפיע".

לפי הדוח האחרון של UBS המרכז את פעילויות ה"פמילי אופיס" איתן פועל הבנק בשיתוף פעולה, כ-38% מהחברות היו מעורבות בצורה כזו או אחרת בהשקעות אימפקט או קיימות, וכ-45% מהן מתכננות להגביר את פעילותן בתחום בשנה הקרובה.

"יש הנחת בסיס שהשקעות אימפקט והשקעות קיימות יפגעו בתשואה של התיק, אבל זה לא נכון. בכל אופן זה לא הוכח עד היום. כלומר, אפשר להשקיע בתחומים האלה ולהשפיע גם בלי לפגוע בתשואה", אומרת נגאווי.

איפה לדוגמה יכול משקיע קטן להשפיע על ידי השקעה בחברות ציבוריות?

"למשל, משקיע או מנהל קרן שמשקיע בחברות הפועלות בתחום הפלסטיק, יכול לפנות להנהלת החברה ולדרוש מהם לבדוק לעומק אפשרויות למחזר חומרים ולמנוע פגיעה בסביבה. עוד דוגמה - לבחון בתוך כל סקטור את החברות שפגיעתן בסביבה הכי נמוכה ולהשקיע בהן. כאן מדובר באיתות לשוק כי ההשפעה הישירה על ההנהלות פחותה".

נגאווי נותנת עוד דוגמה: "קנייה של איגרות חוב המגובות על ידי הבנק העולמי המיועדות לעידוד פעילויות מסוימות בעולם, לעומת קנייה של אג"ח ממשל אמריקאיות. אלה אג"ח המיועדות להשקעה בפרויקטים בתחום הקיימות באזורים שונים בעולם, למשל בתחום החקלאות בהודו. הגיבוי של הבנק העולמי מעניק להן דירוג AAA, ואז אתה בתור משקיע יכול להשפיע, עם השקעה באג"ח ירוקות, וגם ליהנות מתשואה סבירה".

"בעיקרון", היא מציינת, "אנחנו מייעצים למשקיע שיש לו תיק נכסים גדול שיבדוק היכן הוא יכול לבצע השקעה עם אימפקט בלי לפגוע בתשואה הכללית של התיק. כלומר להסיט כספים מסתם השקעות רגילות להשקעות אימפקט היכן שזה אפשרי".

"לא רק שווקים מתפתחים"

מה נפח ההשקעה בתחום האימפקט מכלל ההשקעות כיום, ומה להערכתך הוא יהיה בעוד, נניח, 5 שנים?

"זה מאוד תלוי במשקיע, באופי שלו. בסקרים שאנחנו עושים מדי פעם, עולה כי כיום כ-30% מהמשקיעים מעוניינים להסיט חלק מכספם להשקעות אימפקט וקיימות. אין לי נתונים מדויקים אבל אני מעריכה שכיום זה אחוזים בודדים מכלל התיקים. צריך לזכור שתחום השקעות האימפקט נוסד והחל לפעול למעשה רק לפני כ-10 שנים, ורק בשלוש השנים האחרונות התחום תופס תאוצה, כשהרבה משקיעים הבינו שהם יכולים להשפיע על העולם ולהפוך אותו למקום טוב יותר, בלי לפגוע בתשואה, עם סיכון מאוד נמוך. ויש הרבה דרכים לעשות את זה".

האם צעירים יותר מודעים לזה ופתוחים לנושא השקעות האימפקט לעומת משקיעים בוגרים יותר?

"כן. באופן כללי צעירים יותר קשובים ופתוחים לנושא לעומת משקיעים מבוגרים יותר".

האם השקעות הללו ממוקדות יותר בעולם המתפתח?

"בעבר זה היה נכון, אבל כיום אפשר לבצע הרבה השקעות גם בחברות בכלכלות מפותחות, כמו ארה"ב או ישראל. בישראל למשל אפשר להשקיע בהמון סטארט-אפים בתחום החקלאות שיכולים לעשות שינוי חיובי בעולם, ומשקיע אימפקט יכול להזרים אליהם כסף ולהשקיע דרך קרנות כאלה או אחרות".

התחום צפוי לגדול בעתיד?

"לדעתי בהחלט כן. התחום הזה חייב להמשיך לגדול ולהתפתח. למעשה אין לנו ברירה. הכסף של הממשלות והפילנתרופיה לבדו לא יוכל לעשות שינוי ממשי בעולם, כך שמשקיעים מכל הסוגים - מוסדיים, פרטיים, מנהלי השקעות למיניהם, חייבים לשים לב ולהתמקד יותר ויותר בתחומים הקשורים להשקעות קיימות ואימפקט".