תודה לכחלון וכהן: נשים, היכונו לשלם יותר על אופנה מקומית

1. מחכים לכחלון 

השבוע דיווחנו כי משרד הכלכלה ממליץ להחזיר את המכס על יבוא אופנה של בגדי נשים על 10 פריטי לבוש. אילו פריטים? את זה סירבו במשרד לגלות לנו. מה שכן התברר הוא שמדובר במכס שיהווה תוספת של בין 6% ל-12% למחיר שהרשתות משלמות על יבוא המוצרים. אותו מכס שבוטל בתחילת 2018 במסגרת תוכנית "נטו הוזלות".

אם כן, מדוע ששר הכלכלה אלי כהן - שהשכם והערב מצהיר הצהרות בנוגע למאמציו להורדת יוקר המחיה, ושפועל להורדת מכסים ולהגדלת מכסות יבוא פטורות ממכס במוצרי מזון כמו גבינה ובשר טרי - ימליץ לייקר דווקא את אופנת הנשים? סוגיית החזרת המכס על מוצרי הלבשה מעוררת דילמה בין הרצון להגן על יצרנים מקומיים שנפגעים מהיבוא, לבין הרצון של השרים להוזיל את יוקר המחיה והרצון של הרשתות הגדולות להמשיך וליהנות מפטור ממכס.

התעשייה המקומית כוללת לפי הערכות כ-3,500 עובדים בישראל ועוד כ-30 אלף בשטחי הרשות הפלסטינית. אלא שהיצרנים המקומיים, דוגמת דני אלחרר שעומד בראש התנועה לעידוד האופנה בישראל, טוענים כי העובדה שהמכסים שהוסרו על פריטי הלבשה מוכנים ולא על בדים לא מאפשרים להם להתחרות.

עוד דיווחנו השבוע כי באוצר היו שמחים להחזיר את המכס שעמד על 6%, שעד לביטולו הניב הכנסה שנתית לאוצר המדינה של כ-400 מיליון שקל. הצורך בהכנסה זו גדל במיוחד בעקבות החתימה בשבוע שעבר על ההסכם להעלאת שכר השוטרים, הסוהרים וגמלאי זרועות הביטחון, שצפויה לעלות לאוצר המדינה כמיליארד שקל ב-2019, ושהמקור התקציבי שלה עדיין אינו ברור.

את ההחלטה הסופית בסוגיה נדרש לקבל שר האוצר, משה כחלון, שיצטרך להחליט האם להפוך את הוראת השעה לביטול המכסים שניתנה בשנה שעברה ולהפוך אותה להוראת קבע, או להחזיר את המכס ואולי אף להעלות אותו עוד יותר משהיה בתחילה.

עד שכחלון יחליט, כדאי לשים לב לנקודה הבאה: גורמים במשרד הכלכלה אמרו השבוע ל"גלובס" כי ההחלטה להעלות את המכסים ל-6% עד 12% תוגבל כאמור ל-10 פריטי לבוש ספציפיים, בעיקר, שימו לב, לנשים. כן, אותן נשים שגם כך משתכרות לאורך שנים שכר נמוך יותר מעמיתיהם הגברים; שגם כך נדרשות לשלם בדרך-כלל יותר על בגדים; ושאפילו במספרות שכונתיות תספורת לאישה עם שיער קצר תעלה כפול מאשר תספורת לגבר. כך, פריטי הלבוש שמיועדים להן, או "בעיקר" להן, הולכים להתייקר.

"ביקשנו לבטל את המכס על כל האופנה הישראלית", אומר אלחרר, "אבל הסיבה היא שבמשרד הכלכלה הלכו על אופנת נשים היא שרוב היצרנים המקומיים מיצרים אופנה כזו. להבנתנו, יוחזרו מכסים על 60%-80% מאופנת הנשים, לעומת מעילים ובגדי גברים וילדים שעליהם לא יוחזר המכס".

כי לא מספיק שקצב העלייה השנתי של מדד מחירי המזון הוא הגבוה ביותר מאז סוף 2013, עכשיו גם פריטי הלבשה - הג'ינסים, החזיות או השמלות - פריטים שגם כך מתומחרים בישראל במחירים שהם כפולים לעומת ארה"ב - מה שגורם לישראליות ולישראלים להעדיף לבצע את הקניות שלהם בחו"ל, בין שבאונליין ובין שבחופשה - הם אלה שהולכים להתייקר.

כך יוודאו כחלון וכהן שהצרכניות הישראליות יעדיפו לבצע את הקניות שלהן באסוס או בנקסט, וישכחו לחלוטין מגולף, מפוקס, מרנואר או מקסטרו, שהרי הוניגמן לא שרדה את החורף האחרון. 

2. בוחרים בסיילים 

אז רגע לפני שהכול מתייקר, לרשתות האופנה יש גם בשורות חיוביות בסוף החודש. יום שלישי הקרוב צפוי להיות יום חגיגי במיוחד ברחבי ישראל. אמנם במוקד תשומת-הלב התקשורתית יעמדו הבחירות למועצות המקומיות, אבל עבור הצרכנים וגם עבור רשתות הקמעונאות והקניונים הבחירה תהיה ברורה. יותר משהמועמדים לרשויות המקומיות דרוכים לקראת יום הבחירות, רשתות האופנה והקניונים מצפים לו אף יותר.

ב-30 באוקטובר, שנופל סמוך לחגיגות חג ההאלווין בארה"ב, יעשו רשתות הקמעונאות כל מאמץ כדי להילחם על הכיס של הצרכנים. אחרי ספטמבר שהיה רווי בימי חג רבים וימי קניות קצרים ומועטים שבגינם נרשמה ירידה של 7% במכירות, ואחרי אוקטובר החם שהרחיק את הצרכנים מרכישות של בגדי חורף - סוף-סוף מגיע חג אמיתי. יום שבתון למשק הישראלי שבו אין מניעה דתית לפתוח את החנויות, הקניונים, בתי הקולנוע והמסעדות.

אם מסתכלים על לוח השנה העברי, ימי שבתון לכל המשק שבהם עסקי הקמעונאות פועלי כסדרם כמעט שלא קיימים, כך שמדובר באירוע מכונן עבור מתחמי הבילוי והקניונים. גם  ההיקפים בימי בחירות קודמים משקפים נתונים של הכפלת מספר המבקרים במתחמי הבילוי לעומת ימים רגילים ואף למעלה מכך, כמו גם גידול של עשרות אחוזים בהיקפי המכירות.

מדובר בהזדמנות עבור הקניונים והרשתות, רגע לפני שתחל תקופת השיא בחודשים נובמבר ודצמבר של הקניות באונליין, בעיקר מאתרים בחו"ל. במהלך נובמבר ישנם 3 ימי קניות בינלאומיים - יום הרווקים הסיני שיחול ב-11 בנובמבר, הבלאק פריידי שיחול ב-23 בנובמבר ומיד לאחריו הסייבר מאנדיי ב-26 בנובמבר; כשבדצמבר מציינים בעולם את חג המולד ואת ראש השנה האזרחית.

לפי נתונים של TASC, בשנים 2016-2014 צמח השוק הקמעונאי המקוון בישראל בשיעור שנתי של כ-25%, ובשנת 2016 הוערך בכ-7 מיליארד שקל והיה כ-6% מהשוק הקמעונאי כולו. בשנת 2020 הוא צפוי להכפיל את עצמו ואף יותר, ולהגיע לכ-15 מיליארד שקל ולכ-12% מהשוק הקמעונאי כולו באותה שנה.

ובכל זאת, יום שבתון הוא יום חג עבור המסחר הלא מקוון. לטובת המועד התגייסו כמעט כל השחקניות בענף - החל מרשתות האופנה והמשך ברשתות של מוצרי חשמל וריהוט שיציעו הנחות בשיעור של כ-40%. גם הקניונים עצמם מעוניינים להגדיל את התנועה במתחמים, כשהם מציעים שלל מבצעים על חניות, קפה ומאפה או פעילויות לילדים.

אז עד שבאוצר יקבעו את גורלן של הרשתות ושל הצרכניות הישראליות, ועד לבחירות הארציות שיתקיימו ב-2019, הן תוכלנה לפחות ליהנות מעוד יום חופש אחד של סיילים, וחשוב מכך - גם לממש את זכות הבחירה.