לירון ברק

"כשקורים דברים לא לפי התוכנית, וזה קורה הרבה, אני חווה את זה כיום שחור וכמשהו איום ונורא, ואז הם עוזרים לי להיכנס לפרופורציה, לחשוב על פתרונות ולחזור למסלול בלי לשקוע.

"כשאני מרגישה שאני צריכה קצת אוויר ושקט, שיניחו לי ולא ידברו איתי, אני שוברת את השגרה ומשנה אווירה, יוצאת מהמשרד והולכת לעבוד בבית קפה".

ניהול זמן. "אני עובדת 10–12 שעות ביום, ואני מסתכלת על זה כריצה למרחקים ארוכים. זה לא שעכשיו אני אקרע את עצמי לתקופה של שנה–שנתיים ואחר כך אקרוס. אני עושה לפחות פעמיים בשבוע ספורט מוקדם בבוקר או מאוחר בלילה, ומקפידה על אוכל בריא. לא קורה שאין לי זמן לאכול, ואני ‘תוקעת’ לאפה. אני מאוד שומרת על זה, זה עוזר לי להרגיש טוב עם עצמי.

"לא קורה שאני יושבת ומנקרת מול המחשב. כשאני מרגישה שאני עייפה ולא אפקטיבית, אני הולכת לישון. זה לא חכם לסחוב את הימים מעבר לגבולות היכולת. לא יקרה שאני אכתוב מייל ללקוח כשאני עם עיניים אדומות, ולא משנה כמה זה חשוב עכשיו. עדיף שזה יידחה לבוקר, מאשר שאכתוב דברים שאתחרט עליהם אחר כך".

להתמודד עם כישלון. "הכישלונות הכי כואבים היו בבחירת עובדים. שלוש פעמים בשנה וחצי האחרונות נכשלתי בבחירת עובדים, ושמתי לב שזה קרה בכל פעם שלא הלכתי אחרי האינטואיציות ולא הקשבתי לתחושת הבטן שלי.

"למשל, בחרתי לתפקיד משמעותי בחברה את האדם הלא נכון, וגם נדרשתי לפטר אותו. זה כאב לי ברמה האישית. בחברה כל כך קטנה, כל אדם שלא מתאים מכניס אנרגיה לא טובה ומעכב את קצב ההתקדמות, ואחת המשמעויות היא שאני למעשה הוצאתי מהחברה כספים לשווא. כל העובדים הבינו שעשיתי פה טעות, והרגשתי לא נוח גם מולם. זה חידד אצלי את ההבנה לגבי האופן שבו צריך לגשת לקבלת החלטות. היום, כשהקול הפנימי אומר לי שזה לא זה, אני מקשיבה לו".

עצות ליזמית מתחילה. "להעריך את ה’לא’. 80% מתשובות ה’לא’ ששמעתי עיצבו אותי, את המוצר ואת החברה הרבה יותר מכל ‘כן’. בנוסף, להקדיש 10% מהזמן לאירועים ולפגישות שעל פניו נראה שלא יצא מהן כלום. אני עושה את זה כי לפעמים רק מעצם המפגש קורים דברים מאוד מפתיעים".