מראשוני המשקיעים בפייסבוק כבר לא מאמין ברשתות חברתיות

הישראלי המוכר ביותר בעמק הסיליקון הוא אדם שמעולם לא התגורר באופן סדיר בישראל. יורי מילנר, אמריקאי שהעביר את רוב חייו ברוסיה ומחזיק גם באזרחות ישראלית, הוא אחד המשקיעים המוקדמים והמוכרים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, ווטסאפ וטוויטר; בחברות שעיצבו את האינטרנט לאורך העשור הנוכחי, כמו ספוטיפיי, Airbnb, וגם זינגה וגרופון שדעכו; ובענקיות סיניות שמעצבות מחדש בשנים האחרונות את מפת עולם הטכנולוגיה, כמו עליבאבא, Wish ושיאומי.

לא מדובר במשקיע מהסוג המרוחק, ששומר בקנאות על אנונימיותו. גם אם רוב הזמן הוא משאיר את קדמת הבמה לכמה מחבריו האישיים, כמו מייסד פייסבוק מארק צוקרברג או מייסד גוגל סרגיי ברין, מילנר הפך לאחד מסמלי העמק: האיש שיודע לזהות מה יהיה הדבר הגדול הבא, ולתפוס אותו בדיוק בזמן. כך הוא הגיע למקום ה-52 ברשימת העשירים של "פורבס", עם הון המוערך ב-3.7 מיליארד דולר.

בימים אלה נמצא מילנר בישראל: השבוע הוא הגיע לוועידת ראש הממשלה לחדשנות, ולצורך הענקת מלגות ל-70 דוקטורנטים ישראלים. בראיון מיוחד ל"גלובס" הוא מספר מדוע טרם השקיע בחברה ישראלית ומה תוניות הקרן שלו לעתיד, וכן סיפר על התחביב שלו בשעות הפנאי - השקעה של מיליוני דולרים רבים בחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ. בכל זאת, חבר טוב נוסף של מילנר היה האסטרופיזיקאי סטיבן הוקינג, שהלך במרץ לעולמו.

איך זיהית את הזדמנויות ההשקעה ברשתות החברתיות המובילות, כשהן היו אמנם לא בתחילת דרכן, אבל גם לא במצב המוביל שבו הן היום?

"הידע וההבנה שלי התבססו על כך שאני עצמי הקמתי ברוסיה חברה שהייתה קצת פייסבוק, קצת יוטיוב וקצת יאהו (הכוונה לחברת נטברידג' - הרחבה על כך בהמשך). הכרתי לעומק כיצד פעילויות מן הסוג הזה יכולות להיתרגם למזומן. לכן כאשר ראיתי את פייסבוק, למשל, ראיתי מיד מהיכן יכול להגיע הכסף".

מכרת את האחזקות שלך בפייסבוק ובטוויטר. האם המשמעות היא שבעיניך הרשתות החברתיות מיצו את ההזדמנות שבהן?

"לא, זו אינה הסיבה שמכרנו, אלא שלקרנות שלנו יש משך חיים מוגבל. המימושים שלנו בחברות הללו היו קשורים אך ורק למועדי סיום הקרן ובכלל לא בהערכה שלנו את התחום.

"לרשתות חברתיות יש, כפי שמעיד שמן, את אפקט הרשת, כלומר: ככל שהן צוברות יותר משתמשים כך הן מתעצמות. בשלב כלשהו היה 'בום' שבו הרשתות מיהרו לתפוס להן משתמשים רבים, ועכשיו הן שולטות בתחום. לכן אני לא מאמין שבזמן הקרוב יקרה עוד משהו חדש וגדול בתחום הזה".

גם לא רשתות נישה?

"מאוד קשה לתחזק רשתות נישה וקשה לבנות אותן. אנחנו ספציפית לא משקיעים בהן".

אם כך, מה יהיה הדבר הגדול הבא באינטרנט?

"הגישה שלנו לאינטרנט היא אופטימית, ואנחנו מאמינים שמבחינה כלכלית הרשת תצמח בעשור הקרוב פי עשרה - באותו קצב שבו היא צומחת כעת. בשנים האחרונות הרבינו להשקיע בתחום המסחר האלקטרוני. דווקא בתחום הזה יכולה להיות פעילות מקומית, שלא חייבת להיות גדולה מאוד, אז ישנו מספר רב יותר של הזדמנויות".

בעבר אמר מילנר כי הוא רואה עתיד שבו האינטרנט הופך למעין מוח אנושי קולקטיבי, שמייצר אינטלגנציה שאינה נובעת משום אדם יחיד.

באילו תחומים נוספים אתה מאמין?

"מלבד רשתות חברתיות ומסחר אלקטרוני, אנחנו משקיעים בתחבורת העתיד ובפינטק. בתחום התחבורה אנחנו בהחלט מאמינים שכלי רכב אוטונומיים יהיו דומיננטיים, בעיקר בתוך הערים הגדולות. כלי רכב מעופפים יהיו כנראה דומיננטיים בתחום התחבורה הבין עירונית, משום שהמהירות יותר גבוהה ויש פחות סיכון להיתקלות במכשולים".

הקשר העיקרי עד היום של מילנר להשקעות בהייטק הישראלי, התרחש כאשר הקרן שהקים, DST, רכשה את ICQ מ-AOL ב-2010 בסכום של 187 מיליון דולר. מיראביליס, מפתחת ICQ, הייתה כמובן חברה ישראלית לפני ש-AOL רכשה אותה ב-1998 בעבור 400 מיליון דולר. בשלב שבו תוכנת המסרים המיידיים המיתולוגית נמכרה למילנר, היא כבר לא הייתה למעשה ישראלית.

ראית עד היום בישראל חברות שנראו לך מעניינות?

"הקרן שלנו ממוקדת יותר בחברות אינטרנט שפונות לצרכן הסופי, כמו פייסבוק, וואטסאפ או עליבאבא. לעומת זאת ישראלים מפורסמים בחברות שבעצמן פונות לעסקים". עם זאת, מילנר ציין את הפינטק כאחד התחומים המעניינים אותו, כך שייתכן והחיבור עם ישראל יגיע מן הסקטור הזה.

 ההשקעות הבולטות של יורי מילנר

"מתרחק ככל האפשר מפוליטיקה"

מילנר (56) למד פיזיקה תיאורטית באוניברסיטת מוסקבה, אך פרש לאחר שהרגיש שאינו יכול לבלוט בתחום הפיזיקה כפי שהיה רוצה, וביקש ללמוד מנהל עסקים. ב-1990, עם התחממות היחסים בין ארה"ב לברית המועצות, הוא הפך לסטודנט הרוסי הראשון בבית הספר היוקרתי (והקפיטליסטי) למנהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב.

אחרי שסיים את התואר עבד מילנר תקופה במחלקה לאנליזה של רוסיה בבנק העולמי, שאותה הגדיר בעבר כ"שנים האבודות שלי". דווקא אז הופרטו הנכסים הממשלתיים המובילים ברוסיה, ומי שהצליח להושיט יד ולתפוס - התעשר במהירות. בתחילת שנות ה-2000 הצליח מילנר לסגור פערים, כאשר הקים מערך חברות אינטרנט רוסיות בשם Netbridge. החברות חיקו את הנעשה בתחום בארה"ב, אך ברוסיה באותן שנים עדיין לא היה מודל הון סיכון של ממש: הוא ועמיתיו לא יכלו להתבסס על השקעות חיצוניות גדולות, ונאלצו ללמוד כיצד לעשות כסף מהר יותר מן העמיתים האמריקאים.

ב-2001 מוזגה נטברידג' עם חברת Port.ru, שהחזיקה בשירות הדואר האלקטרוני Mail.Ru. החברה החדשה נקראה Mail.Ru, ומילנר מונה למנכ"ל - וגילה שאין לה מודל הכנסות. לאורך העשור הקודם הוא הלך וטיפח את הקבוצה, עד שב-2010 זו יצאה להנפקה בבורסת לונדון, לפי שווי של 5.6 מיליארד דולר.

שנתיים לאחר מכן פרש מתפקידו, ועבר להתמקד בהשקעות של DST, שטיפח במקביל. הוא הפך השקעה של 200 מיליון דולר בפייסבוק ב-2009 ל-4 מיליארד שכזו נמכרה ב-2013-2014. סביב סוף העשור הקודם הוא גם השקיע 800 מיליון דולר בטוויטר, 125 מיליון בווטסאפ וסכום המוערך בחצי מיליארד בעליבאבא. פורבס מעריך כי 5 מיליארד הדולרים שהשקיעה הקרן בסך הכל הפכו ל-19 מיליארד דולר בתוך חמש שנים.

אלא שבשנה שעברה משהו חרק במכונה של מילנר. כשנחשפה המעורבות של גורמים המקורבים למשטרו של ולדימיר פוטין ברוסיה בניסיונות להטיית הבחירות בארה"ב באמצעות פעילות ברשתות החברתיות, תשומת הלב הופנתה כמובן מיד למשקיע הרוסי המוביל בהן. הלה הכחיש את הקשרים הללו נמרצות, ואז גם חשף כי כבר עשה אקזיט ברוב השקעותיו ברשתות הללו, ולכן על פניו לא היה יכול להשפיע עליהן - למרות שנותר חבר קרוב של צוקרברג.

מהכחשותיו ניתן היה ללמוד כי לפחות באופן רשמי, הוא הולך ומנתק את קשריו עם רוסיה ועם הגורמים השולטים בה. זאת למרות שבעבר היה בכיר בחברת מנטאפ המקושרת לאוליגרכים מובילים, ואחר כך קיבל השקעה לקרן מגוף בשם VTB, בנק ממשלתי שמעורב בעסקאות אסטרטגיות עבור ממשלת רוסיה. המבקרים מצביעים על כך שכעת מילנר משקיע בחברה בשם Cadre שייסד ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אשר היה המוטב לכאורה מן ההתערבות הרוסית בבחירות.

בשיחה הנוכחית מילנר הודיע מראש שאין לו כוונה לעסוק בפוליטיקה. "כשאתה גדל בברה"מ, הגיוני לשמוע מההורים שלך 'אל תתערב בפוליטיקה', וכך עשיתי ואני עושה עד היום", אמר בעבר לתקשורת. במכתב שהוציא בעקבות הדיון בנושא כתב מילנר: "כשגדלתי ברוסיה ראיתי את ארה"ב כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, וכשהגעתי לכאן הבנתי שצדקתי. בעמק הסיליקון לאיש לא אכפת מאיפה באת, רק מהן יכולותיך. והנה פתאום - להיות רוסי זה מחשיד אוטומטית. זה כאילו שעצם העובדה שצוקרברג נחשף ל'רוסיות' שלי זיהמה אותו איך שהוא". הוא הוסיף במכתבו כי מעורבותו בבחירות היא "אגדה", משום שמעולם לא הייתה לקרן כל השפעה ממשית על עסקי הרשתות.

בין אם המבקרים השתכנע מטיעוניו ובין אם לא, לא נראה שמישהו בעמק הסיליקון מהסס להתרועע עם מילנר או לקבל את כספו. אלא שכיום יש לו עוד צרה פוליטית: בעוד מלחמות הסחר בין ארה"ב וסין מתחממות, מילנר משקיע בשני הצדדים, ומיודד עם ג'ק מא שפרש לאחרונה מעליבאבא במקביל לקשריו בקליפורניה. גם מהסוגיה הזו הוא מעדיף בנחישות להתרחק.

האיש שלא מפחד מחייזרים

אם בנושאים פוליטיים מילנר נחוש שלא לעסוק, כשאנחנו מגיעים לדבר על חקר החלל - הטון משתנה. מילנר נקרא על שם יורי גגארין, האסטרונאוט הרוסי שב-1961, שנת הולדתו, הפך לאדם הראשון בחלל. "אולי זה היה מסר שההורים שלי שלחו לי", הוא אומר בשיחה. אביו עסק בכלכלה באקדמיה הרוסית ואמו חקרה וירוסים, אולם יורי הצעיר נמשך יותר לתחום שהגדיר לו שמו, מאשר לאחד מאלה של הוריו.

"קראתי כילד ספרים על החלל והיקום, ומאוד רציתי לדעת אם יש צורות חיים אחרות", הוא נזכר, "קיבלתי השראה בעיקר מהספר 'היקום, החיים ואינטלגנציה" של יוסף שקלובסקי, אשר עסק במה שהיה ידוע לנו אז על היקום ובאפשרות שהוא יכול להכיל חיים".

מילנר הוסט מתחום זה כשעזב את לימודי הפיזיקה, אולם לפני מספר שנים פגש את פרופ' הוקינג. "הוא היה אחד האנשים שאיתם יכולתי להגג בספקולציות שלי לגבי האופן הכי נכון לגשת לפרויקט הזה, של חיפוש חיים". יחד הקימו השניים שלושה מיזמים ממומנים היטב, אשר נועדו לסרוק את היקום. מילנר השקיע בעצמו וגייס כסף למיזמים מחבריו מעמק הסיליקון ומסין - סכום שעומד כרגע על כ-100 מיליון דולר.

הפרויקט הראשון הוא Breakthrough Listen, שהחל לפעול ב-2016. במסגרתו נבנה הטלסקופ הגדול בעולם והופנה אל המרחקים, במטרה לסרוק מיליון כוכבים, בחיפוש אחר סימנים לתקשורת באמצעות לייזר או גלי רדיו. על פי ההערכות, הסריקה תסתיים בתוך כעשר שנים. הפרויקט השני הוא, אם כן, שידור ממוקד לנקודות רחוקות בחלל כדי להגדיל כמה שיותר את הסיכוי שהחייזרים ישמעו אותנו.

חיים או אינטליגנציה זו הגדרה מאוד רחבה. מדוע אנחנו מאמינים שצורות חיים כאלה יתקשרו דווקא בגלי רדיו או לייזר?

מילנר: "חוקי הפיזיקה מגדירים כי אלה צורות התקשורת היחידות המאפשרות העברת מידע בקצב מהיר לטווח רחוק. כמובן, ייתכן והחיים האינטלגנטיים לא מתקשרים לטווח רחוק, אבל אם הם התקדמו בעצמם בהבנת היקום כמונו, ואפילו אם הם נראים שונה לחלוטין מאיתנו, הרי שהם היו אמורים לגלות את שיטות התקשורת הללו כבר, ואז יהיה להם מאוד קשה להסתיר אותן. גם אנחנו 'מלכלכים' את העולם בשדרים שלנו כל הזמן, ואם הם יצאו לפרויקט חיפוש, לא יהיה קשה למצוא אותנו".

הפרויקט השלישי, Breakthrough Starshot, חדשני ומלהיב יותר. במסגרתו יפותחו חלליות זעירות, במשקל של גרם אחד לערך, שישוגרו לחלל באמצעות קרן לייזר שתישלח מכדור הארץ. מילנר (ובשעתו גם הוקינג) מאמין כי בגישה כזו, ניתן להגיע בתוך כ-20 שנה למערכת הכוכבים אלפא קנאטורי, שבה עשויים להתגלות תנאים המאפשרים חיים. לאחר מכן, אם הכל יתנהל כשורה, יידרשו עוד כארבע שנים להעביר מסרים משם בחזרה לכדור הארץ. צוקרברג, אגב, מעורב גם במיזם הזה.

"אנחנו מעריכים כי תוך 5-10 שנים נדע מספיק כדי להכריע אם אמנם ניתן לממש את המטרות שלנו. אם כן, נשקיע בפרויקט הון נוסף", אומר מילנר.

אתה הוגה לפעמים במפגש עם חייזרים? מה יכול להתרחש בו?

"אני לא מודאג, אם זו השאלה. המרחקים מאוד גדולים. למצוא ולתקשר זה דבר אחד. להימצא באותו מקום פיזית - זה כבר סיפור לעתיד הרחוק". 

"שמעון פרס שכנע אותי שהאקדמיה הישראלית חשובה"

יורי מילנר הגיע לישראל השבוע לרגל השקת פרס מיוחד ל-70 מדענים ישראלים לרגל חגיגות ה-70 למדינה, בהיקף כולל של 25 מיליון שקל. "בחלק הראשון של הקריירה שלי הייתי פיזיקאי", הוא מזכיר ל"גלובס". "אף שהמשכתי אחר כך לעולם העסקים, הקשר עם המדע תמיד היה לי חשוב. חיפשתי דרך להחזיר מעט למדע על מה שקיבלתי ממנו.

"כאשר ההשקעות שלי החלו להצליח, ישבתי עם אשתי ג'וליה והחלטנו לייצר את פרסי Breakthrough, והזמנו עוד נותני חסות לתמוך בכך, ביניהם מארק צוקרברג וסרגיי ברין. הרעיון היה לחגוג את ההצטיינות המדעית: כיום בחברה שבה אנחנו חיים הסלבריטאים הם מתחומי הספורט והבידור - כמעט אף פעם לא מדע. אני רוצה ליצור פלטפורמה לחגוג את המדען. פרס נובל לקח את הרעיון הזה קדימה כברת דרך מסויימת, אבל אני רוצה להוסיף על כך, ולהגיע אף לחלקים גדולים יותר בציבור".

פרסי Breakthrough, בהיקף של 3 מיליון דולר למדען, ניתנים בשלוש קטגוריות - פיזיקה, מדעי החיים ומתמטיקה, ובמקביל ניתנות מלגות צנועות יותר לחוקרים צעירים. מאז 2012 חולקו יותר מ-200 מיליון דולר במסגרת הפרס בקטגוריות השונות שלו. הטקס האחרון נערך בהאנגר של נאס"א בקליפורניה, ולמרות הצהרותיו של מילנר על הרצון להפוך מדענים לסלבס - הנחה אותו השחקן מורגן פרימן והופיע בו הראפר ויז קאליפה.

כעת מצטרף לפרסים הבינלאומיים גם פרס ישראלי. המלגות יתמכו ב-70 דוקטורנטים במשך ארבע שנים, בתחומי הפיזיקה, המתמטיקה ומדעי החיים. "ההשראה לפרס הזה היה שמעון פרס, אשר לפני מותו שכנע אותי בחשיבות האקדמיה הישראלית וחקר המוח. לכן אנחנו נותנים היום במקביל גם פרס בינלאומי מיוחד לעוסקים במודלים המתמטיים של המוח".

המניע לפרס הישראלי הוא הקשר האישי שלך לארץ, או ההערכה למדע כאן?

"גם וגם. אני אמנם לא מגיע לישראל לעיתים קרובות, אך היא מיוחדת עבורי ועבור כל משפחתי. המדע והטכנולוגיה שמפותחים כאן הם העילית וזה מרגש אותי. מה דעתך? זה באמת יעזור לקדם את המדע בישראל? אני מאוד מקווה שכן".

באירוע שנערך מוקדם יותר השבוע נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסף קלפטר, הודה למילנר על פרויקט המלגות, ואמר כי הן יאפשרו לחוקרים מצטיינים לפתח מחקרים העשויים להוביל לפריצות דרך עולמיות. נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, הוסיף כי הוא מאמין שהמלגות יוכלו לעזור לחוקרים ולחוקרות להקדיש לכך את מרב זמנם ומרצם. נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, אמר כי "המלגות יאפשרו לנו להרחיב ולהעמיק עוד יותר את התשתית המחקרית שעליה מתבססות פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות המשפיעות חייהם של מיליונים ברחבי העולם".