פלח המיניוואנים הגדולים ממחיש היטב את ההבדלים הדמוגרפיים והסוציו-אקונומיים בין ארצות הברית לישראל. בארצות הברית קיים קשר ישיר בין גודל התא המשפחתי לבין ההכנסה הממוצעת. במילים אחרות, להקים ולתחזק משפחה מרובת ילדים זה עסק יקר, שדורש הכנסות שנתיות בהתאם. לפיכך, מי שיכול להרשות לעצמו משפחה גדולה גם יכול להרשות לעצמו, בדרך כלל, להוציא 40-30 אלף דולר ויותר על מוביל נוסעים "פול סייז".
בישראל, לעומת זאת, נתוני הלמ"ס מגלים, שהקשר הזה רופף מאוד - מסיבות תרבותיות ופוליטיות - ומשפחות גדולות נמצאות במקרים רבים באחוזונים הממוצעים ומטה של ההכנסה. לפיכך, שוק "מובילי הנוסעים" המקומי מתחלק לשני סגמנטים עיקריים: "מסתדרים", שרוכשים מיניוואן משומש, מסחריות או מפצלים את המשפחה בין פרטיות זולות; ולקוחות משפחתיים מבוססים, שיכולים להרשות לעצמם לרכוש מיניוואן פול-סייז ברבע מיליון שקל ומעלה. יש גם סמגנט שלישי של מקבלי רכב צמוד, בעיקר במגזר הציבורי, שמקום העבודה שלהם מגלה גמישות ונדיבות ומספק להם מיניוואן מסובסד.
את המכירות בסגמנטים הללו בישראל מובילה בעקביות זה שנים קיה קרניבל ועל חשיבותו אפשר ללמוד מכך שהיבואן טורח לייבא אותו היישר מהשוק האמריקני. לפני מספר חודשים עבר הרכב שדרוג אמצע החיים שרובו סמוי מהעין.
חיצונית, כאמור, ההבדלים קלים למדי. עיצוב החרטום המחודש מהדק את הקשר לשאר בני המשפחה (במיוחד לסורנטו) עם סט חדש ונאה של פגושים, שבכת גריל דמוית חלת דבש, פנסי חזית עדכניים ועיטורי LED . וחדי עין יבחינו גם בעידון של הזנב אבל זה כמובן לא עיצוב שמיועד לייצר רגש. התצורה הבסיסית היא עדיין של תיבה ענקית ותכליתית, אם כי בצבעים נכונים ועם שלל עיטורי כרום מקבלים ניחוח מסוים של "פרימיום".
תא הנוסעים עבר מקצה שיפורים בולט יותר לעין, עם מערך פיקוד משודרג שכולל גרפיקה חדשה וחומרי דיפון נעימים ויוקרתיים יותר למגע. התכליתיות הייתה ונשארה הצד החזק של הקרניבל בזכות בסיס גלגלים ענק ומרחב סביר לשבעה-שמונה נוסעים, כולל בשורה השלישית, שמקופחת לעיתים קרובות. הגישה לכל המושבים דרך דלתות הצד המחליקות נוחה אם כי המושב האמצעי בשורה השנייה מונע גישה מהירה ממושב הנהג לשורה השלישית, מה שעלול לספק ליושבים (הצעירים) שמאכלסים אותה קצת יותר מדי חופש פעולה.
חובבי האוריגמי יוכלו לקפל את המושבים בשתי השורות האחוריות בשלל קומבינציות שמתאימות לתרחשי שינוע שונים. אפילו עם שמונה נוסעים התא יכול לבלוע מעל 900 ליטר של מטען; וכמה דקות של עבודה בקיפול המושבים בשתי השורות האחוריות הופכות את הרכב למוביל מטענים מקצועי לכל דבר, עם חלל שיכול להכיל מטען בנפח 4,000 ליטר. זה די והותר לקמפינג זוגי ללא קראוון. איכות הייצור מרשימה ורכב המבחן שלנו, שהוא "רכב עובד" עם לא מעט קילומטרים, נותר שקט ומבודד היטב.
קיה אולי משמיעה קולות ירוקים ומציבה בחזית כלי רכב חשמליים והיברידיים, אבל בארצות הברית היא ממשיכה לספק את דרישות הקהל המקומי, שאותן ניתן לתמצת במילה "עוד": עוד צילינדרים, עוד נפח, עוד כוחות סוס. הקרניבל ממשיך להציע את מנוע ה-V6 בנפח 3.3 ליטר עם 276 כ"ס. אבל דגם 2018 מצויד בתיבה אוטומטית חדשה בת 8 מהירויות (במקום 6) והשיפור מורגש בהחלט. ההעברות חלקות ונמרצות והמנוע שקט ורגוע במהירויות שיוט גבוהות. קיה גם טוענת לשיפור מסוים בצריכת הדלק, אבל אל תצפו למהפכה. עם מנוע כזה ומשקל עצמי של 2.1 טון לפני נוסעים, צריך לנהוג בצורה עדינה ומודעת כדי לחלץ מהכלי יותר מ-8-7 קילומטרים לליטר.
קיה לא מפרטת אילו שינויים הנדסיים בוצעו מתחת לפני השטח, אבל נראה שהמהנדסים לא הסתפקו בלצאת ידי חובה. הנטייה של הכלי היוצא להתנדנד בשיוט נעלמה, המתלים מנטרלים כעת מהמורות בצורה בוגרת והדוקה יותר, וריסון המרכב על כבישים מתפתלים מכובד בהחלט. ההיגוי עדיין מנותק ומעורפל כמו שהאמריקנים אוהבים - זה לא רכב להנאות נהיגה.
חידוש חשוב הוא ערכה של מערכות סיוע דינמיות לנהג, כולל בלימה אוטונומית, תיקון בעת סטייה מהנתיב וכו'. זה שדרוג מתבקש ברכב עם ייעוד כה משפחתי, ולזכות קיה ייאמר שהמערכות אינן מטרידות יותר מדי שלא לצורך. 238 אלף שקל עולה דגם "בסיס" של הקרניבל עם אבזור מקיף מאוד, כמקובל בארה"ב, וזה תמחור אגרסיבי ביחס לקומץ המתחרות הישירות (קרייזלר פסיפיקה, סיינה מיבוא עקיף). לפיכך אפשר בהחלט לצפות שקרניבל המכירות של הרכב יימשך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
