פסק דין שפורסם לאחרונה בכתבתה של שלומית צור ב"גלובס" קבע כי עורכי דין יפצו בכמיליון שקל בעל קרקע שנפל קורבן לתרגיל עוקץ, במסגרתו זויפו מסמכיו, והקרקע נמכרה. בית המשפט קבע כי עורכי הדין שטיפלו בהליכי מכירת הקרקע וייצגו את המתחזה, התרשלו כאשר לא בדקו כראוי את זהותו של המתחזה ואם המסמכים שהוצגו להם על-ידי המתחזה היו מזויפים או לא.
מדובר בפסק דין משמעותי לציבור עורכי הדין בכלל, ולאלה העוסקים בעסקאות נדל"ן בפרט, שכן הוא קובע אמות-מידה גבוהות ביותר לבירורים הנערכים על-ידי עורכי הדין, ולטעמנו מדובר בסטנדרטיים החורגים מהנדרש. אמנם בית המשפט הוא המוסמך לקבוע את הרף הנדרש מעורכי דין לבדיקת הלקוחות ולהיקף חובת הזהירות המוטלת על עורכי הדין, אולם במקרה זה בית המשפט הרחיק לכת כאשר מתח את הגבולות הידועים והטיל חובת בדיקות "עומק" שלא נהוגות בקרב עורכי הדין.
אכן, עורכי דין נדרשים לערוך את מלוא הבדיקות בטרם ייקחו על עצמם לייצג בעסקת נדל"ן, אולם האם עורך דין צריך להיות בלש ולהתחקות אחר זהותו של לקוח שמתחזה להיות בעלים של קרקע ומציג מסמכים לאימות הבעלות שלו בקרקע? האם תפקידו של בית המשפט הוא לבקש מעורך הדין לבחון את תווי פניו של היושב מולו, להשוות אותם עם התמונה בתעודת הזהות או הדרכון ולקבוע אם התעודה מזויפת או לא?
קביעה זו של בית המשפט כי היה על עורכי הדין לערוך בדיקה מקיפה אודות האדם היושב לפניהם, מטילה על עורכי הדין חובת זהירות מוגברת ומבקשת להפוך אותם לכל הפחות למומחים באיתור זיופים. בלתי סביר לדרוש מעורך דין - אשר עושה עבודתו נאמנה, בודק את זהות האדם היושב מולו באמצעות דרכון או תעודת זהות הנחזים להיות אמיתיים - להבחין בין תמונות מזויפות לאמיתיות. הרי אין לעורכי דין הכלים הנדרשים לביצוע בדיקות כאלה. בהינף קולמוס הטיל כאן בית המשפט דופי בכל ציבור עורכי הדין.
קשה שלא לסבור כי בית המשפט נטה לכיוון זה על-מנת שלתובע יהיה "כיס עמוק" להיפרע ממנו בדמות חברות הביטוח השונות, המספקות פוליסת ביטוח אחריות מקצועית לעורכי הדין, ומכאן הדרך קצרה להעלאת פרמיות פוליסות ביטוח אחריות מקצועית.
אחד מתפקידיה של לשכת עורכי הדין הוא לפעול להגנת ענייניהם המקצועיים של חברי הלשכה, ומשכך אנו סבורים כי על הלשכה למצוא דרך להגן על ציבור חבריה בעקבות פסק דין זה ולדאוג לקביעת אמות-מידה לבדיקות הנאותות שעל עורך דין לבצע לפני שהוא נוטל על עצמו לייצג בעסקה כלשהו ומעמיד עצמו בסיכון, שמא ייצא אחראי לזיופים כאלה ואחרים מצד לקוחותיו.
אין ספק כי יש להילחם בתופעה של גניבת קרקעות על-ידי מתחזים, אבל מכאן ועד הטלת האחריות על עורכי הדין המייצגים - המרחק רב. לא ירחק היום בו הרחבת אחריות זו תפגע בציבור עורכי הדין, שייאלצו לשלם פרמיות גבוהות ביותר לחברות הביטוח בתמורה לכיסוי הביטוחי המגיע להם, וזאת לצד הקשחת תנאי הפוליסות. תוצאה זו אינה ראויה ואף תפגע בחופש העיסוק של עורכי הדין.
כותבי המאמר הינם ממשרד פרגן - פלס ושות' ומתמחים בתביעות ביטוח ורשלנות מקצועית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.