תנו לשרים למשול, ולפקידים לבצע את המדיניות

לפני כחודש ימים התפרסם מאמרו של עו"ד גיל ברינגר, יועצה של השרה איילת שקד, בכתב-העת "השילוח". בתקופה זו בה עולה השיח על מהותה של הדמוקרטיה וחלוקת הסמכויות הרצויה במגזר הציבורי, ישנה נקודה מהותית מאוד במאמרו של ברינגר אשר עלינו לשים לב אליה על-מנת שהדמוקרטיה תוכל להמשיך לשרת אותנו נאמנה.

איני מתכוון לשאלה הספציפית לבחינת סמכויותיהם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה השונים ובמשרד המשפטים, אלא לשאלה מהותית יותר: מה הוא תפקידו של הדרג הנבחר במשרדי הממשלה אל מול הדרג המינהלי-פקידותי?

במאמר עלה כי בתפיסתם של גורמים שונים, תפקידם של היועצים המשפטיים הוא בדרג המינהלי-פקידותי, ועליהם לייצג ולשקף את רצון העם. הייצוג במדינה דמוקרטית הוא על-ידי הדרג הנבחר ולא על-ידי הפקידים, אך יש לזכור כי הטענה בדבר פוליטיזציה וחוסר אובייקטיביות היא חלק וכורח המציאות ורלוונטית לדרג זה. הדרג הנבחר בדמוקרטיה משקף את רצון העם, וזאת עד אשר העם יחליט שהוא מעוניין במדיניות אחרת ויביא זאת לידי ביטוי בקלפי.

נראה כי התהפכו מעט היוצרות בשיח המתקיים זה שנים בחלוקת התפקידים. עו"ד ברינגר מציין בסוף מאמרו כי "תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשמש עורך דינה של הממשלה, לא אורקל היושב ברחוב צלאח א-דין 29 בירושלים ומוסר לשריה חוות-דעת מחייבות ישירות מפי האלים".

לא נותר אלא להסכים עם תפיסה זו, אשר אינה הופכת את היועצים המשפטיים ל"יס-מנים", אלא ההפך הוא הנכון - תפקידם זה הוא קשה אף יותר, הרי העם בחר בנבחריו על-מנת לשרת אותו. מתוך שליחות זו, על השרים לקדם את פעילות משרדם, וכלל הדרג המינהלי-פקידותי - תפקידו הוא לסייע להם בכך.

תפקידו של היועץ המשפטי במשרד הוא להראות מה היא הדרך הנכונה לממש את מדיניות השר ולוודא כי אין בה עבירה על החוק, יש בה סבירות משפטית וכו'. עליו להוציא את "היש מאין" במימוש חזונו ומדיניותו של הדרג הנבחר ובכך לקדם את מדיניות הממשלה.

האם תפקידו של הדרג המינהלי-פקידותי הוא לקבל את ההחלטות בנושא יוקר המחיה, תכנון משק החלב, יבוא מוצרים, יחסי חוץ ואף תקיפה בעזה? סוגיות מעין אלה נתונות בידי הדרג הנבחר על-ידי העם, אשר בידו ניתנת הבחירה להסמיך את נציגיו לקבלת החלטות של מדיניות, ולא על-ידי עובדים מקצועיים, טובים ככל שיהיו.

סמנכ"ל, בכיר ככל שיהיה בשירות המדינה, אינו יכול לבחור לעצמו "עם" אשר הוא מעוניין לקדמו ולראות בטובתו - בעשותו זאת הוא מחריב את יסודות הדמוקרטיה.

טובתו של העם היא כי נבחריו יקדמו את המדיניות לשמה הם נבחרו ויקבלו ייעוץ משפטי טוב, כמו שחברות עסקיות מקבלות. על עובדי המשרדים לקדם את פעילות המשרד הממשלתי ככל שניתן ובהתאם למדיניות באותה עת. אם אינם חפצים בכך, הרי שהם יכולים לחפש את מקור פרנסה במקום אחר, ומשם לקדם את מדיניותם.

דברים אלה לא נועדו לראות דרג פקידותי אשר "מבצע פקודות", כשהוא משולל כל זכות לקיים שיח בנושא המדיניות. תהליכי קבלת ההחלטות שמבוצעים בהתוויית המדיניות חייבים להיות בשיתוף-פעולה מלא, שכן הניסיון והידע המקצועי שבידי העובדים המקצועיים חשוב ומהותי. אבל יש לזכור כי אם חפצי דמוקרטיה אנחנו, עלינו להקצות את טובי עורכי הדין של הממשלה ואת טובי הסמנכ"לים לקידום המדיניות של הדרג הנבחר. אחרת נעסוק כולנו בכל סוגיה בשאלה מי מייצג אותנו - הפקידים או נבחרי הציבור - שכשמם כן הם, נבחרים.

■ הכותב הוא יועץ מנכ"ל משרד החקלאות ובעל תואר שני בממשל ומדיניות ציבורית.