ראיית מכונה, סייבר סקיוריטי או הווייז הבאה: מה תהיה הפריצה הבאה באוטו-טק הישראלי

כמו הרבה פרקים בהיסטוריה הישראלית המודרנית גם פרק "האוטו-טק" המקומי נכתב בדרך של ניסוי וטעייה. חברת "בטר פלייס" נטעה לפני עשור זרעים ראשונים כשהביאה לכאן משקיעים גלובאליים והוכיחה לתעשיית הרכב, שיש בישראל כוח אדם מיומן ומאגר רב ערך של ידע וחדשנות. אבל הקריסה של בטר-פלייס ציננה את כל התחום וגרמה גם לחברות מקומיות, שהחזיקו כבר בתחילת העשור את המפתחות הטכנולוגיים לרכב החכם של ימינו, לקחת צעד לאחור.

מובילאיי, ומרכז הפיתוח המקומי של ג'נרל מוטורס, פועלות בישראל שנים ארוכות ומנצלות היטב את המשאבים הללו אבל עד אמצע העשור הן נשארו במידה רבה "מתחת לרדאר" התקשורתי. מה ששם אותנו רשמית על המפה הנוכחי היו כמובן עסקת הענק של WAZE, ההנפקה של מובילאיי ומכירת מובילאיי לאינטל ובעקבותיהם התחיל הייפ אדיר של יצירת חברות ושל גיוסים.

"חברות הדור הראשון" שהספיקו לנצל את המומנטום של הנפקת מובילאיי יושבות כיום על מאגרי מזומנים מכובדים ועוסקות במרץ בניסיונות למסחר את הטכנולוגיה שלהן. על הדרך הן מגלות, שהטמעה בפועל של טכנולוגיות חדשות בתעשיית הדרך הגלובאלית היא מסלול מכשולים ארוך, מפרך ורווי תסכולים. במקביל, לרוב המשקיעים הגדולים ובראשם יצרני הרכב וספקי הטיר1 של התעשייה הגלובאלית, כבר כאן יש נציגות מקומית או ישירה, שמאפשרת להם לבור את המוץ מהתבן ולסנן היטב את ההשקעות.

לפיכך, החברות הצעירות והחדשות שיעלו על מסכי הרדאר בשנה-שנתיים הקרוב לא יהיו "חברות קונספט" אלא בעיקר חברות "משבשות", כאלה שהטכנולוגיה שלהם מקדימה את זמנה, משנה את הפרדיגמות המוכרות בתעשיית הרכב וה- IT יוצרת שווקים חדשים ו/ומביאה תועלות מידיות. לא מעט חברות כאלה יגיחו מבין הצללים בכנס "תחבורה חכמה" של משרד רה"מ, שנערך השבוע, ומתוכן בחרנו הפעם שלוש דוגמאות, שהטכנולוגיות שלהם - אם אכן יבשילו וימוסחרו - עשויות לגזור קופונים ענקיים ולקחת את תעשיית הרכב לכיוונים חדשים ובלתי צפויים.

Brodmann17: בלי מעבדי על

ישראל הופכת במהירות למוקד מומחיות גלובלי בתחום הבינה המלאכותית ולמידת מכונה, ורק בחודש האחרון הכריזו אינטל ואנבידיה על הקמת מרכזי פיתוח מקומיים בתחום ה-AI. גם תעשיית הרכב מחפשת כאן יישומים מתקדמים ו"משבשים" של טכנולוגיית ה-AI, שנחשבת כיום למפתח לייצור "מוח" של רכב אוטונומי, שיכול לעבד בזמן אמת את כמות המידע האדירה שמפיקים חיישני הרכב החכם תוך כדי נסיעה.

הפיתרון המקובל כיום בתעשייה הוא טקטיקה של פטיש 5 קילו, כלומר להתקין ברכב את מעבדי הנתונים החזקים ביותר שניתן לארוז באריזה קומפקטית וניידת, ולנסות לצמצם בהדרגה את שלוש הבעיות העיקריות הכרוכות בכך - רעב לכוח, התחממות ועלות גבוהה.

אבל בשנים האחרונות החלו להופיע בישראל כמה חברות שמבטיחות לנתק את הקשר בין ה-AI לבין הדרישה לכוח עיבוד קיצוני. חלקן, דוגמת קורטיקה ו-Ionterra, בועטות לגמרי בלמידת המכונה הקלאסית. אחרות, דוגמת Hailo, מפתחות מבראשית מעבדים שמתוככנים לייעל, להאיץ ולשכלל את ביצועי למידת המכונה ברכב, אבל ללא המכשולים המוכרים הנ"ל של מעבדי העל הקלאסיים.

הפתרון של Brodmann17 (שם קצת לא קליט שמנציח את שמו של חוקר מוח) הוא שימוש בתוכנה בלבד לצורך ייעול דרמטי של יכולות למידת המכונה ברכב, ולא על חשבון צריכת החשמל או התחממות. החברה, שיצאה ממצב חשאי בשנה שעברה, יצרה לטענה ארכיטקטורה חדשה לחלוטין של למידת מכונה שמבטלת את היתירות הרבה שקיימת בטכנולוגיה הזו כיום.

את האלגוריתם שלה יהיה ניתן להתקין באמצעות עדכוני תוכנה ולהריץ, לטענתה, גם על מעבדים מקובלים, כמו מעבדי סמארטפונים, לצורך ביצוע משימות כבדות כמו ראיית מכונה והיתוך מידע מחיישנים. החברה כבר משכה בין השאר השקעות מסוני, סמסונג ומקרן ההשקעות הישראלית LOOL VENTURES, ואין ספק שאם היא תבשיל היא עלולה להדאיג מאוד כמה ענקיות IT עתירות מזומנים.

CipherSiP: אבטחה לרכב קיים

תעשיית הסייבר-סקיוריטי לרכב הגיחה באמצע העשור כמעט יש מאין והפכה בתוך שנים בודדות מתחום תיאורטי ואזוטרי לצורך בוער בתעשיית הרכב ולשוק של מיליארדי דולרים בשנה. הפתרונות המקובלים כוללים הטמעה של מעבדי נתונים ייעודיים עם תוכנת הגנה בתוך הרכב, אבל זו עדיין בעיה עבור מאות מיליוני כלי רכב קיימים, ואולי גם עבור כלי רכב שאמנם ייצאו בשנים הקרובות אך תוכננו כבר לפני מספר שנים. אלה עדיין נשענים על פרוטוקולים מיושנים (Legacy) של תקשורת בין הרכיבים בתוך הרכב והחוצה. טכנולוגיות כאלה סובלות מרוחב פס מצומצם ויש להן בעיה לטפל באבטחת נתונים.

הפתרון שמציע הסטארט-אפ CipherSiP הוא יצירת ערוץ תקשורת "סמוי" בתוך פרוטוקולי תקשורת הקיימים ברכב. אנחנו לא יודעים איך הטכנולוגיה הזו עובדת, אבל לטענת החברה היא מרחיבה את רוחב הפס פי שלושה מהקיים ומגדילה משמעותית את יכולת העברת הנתונים בין הרכיבים השונים ברכב. התקשורת בין הרכיבים הללו מתבצעת בצורה מאובטחת באמצעות מה שהחברה מכנה "Watermarking", שאחראית לאמת את מסרי המידע ולהפיץ מפתחות הצפנה בין הרכיבים השונים ברכב.

ה"שוס" הוא שאת כל זה ניתן, לטענת החברה, להטמיע גם ברכב עם פרוטוקולים קיימים, ללא העמסת יתר על החיבור הקיים וללא צורך בהתקנת חומרה ייעודית נוספת. החברה טוענת שהפתרון שלה תואם ו"שקוף" לכל תת מערכת קיימת ברכב.

לטכנולוגיה הזו יש פוטנציאל מרחיק לכת גם מחוץ לעולם הרכב, כולל בציוד תעשייתי, אנרגיה, מכשירים רפואיים ועוד. אולם אין ספק שאם היא אכן מספקת את הסחורה, היא עשויה לחסוך ליצרני הרכב הון בהתאמת כלי רכב קיימים ועתידיים לדרישות סייבר סקיוריטי מחמירות.

Spatial Logic: ווייז הבאה?

רבים עדיין נוטים להתייחס למפות ולהנחיות הניווט הדו-ממדיות של תוכנות WAZE ושות' בתור המצאת המאה. אבל לשיטת הניווט הזו יש חסרונות, במיוחד כאשר נדרשת התמצאות במקומות מורכבים וממוקדים כמו רחובות בעיר צפופה ועוד, וכאשר משתמשים במפות הללו תוך כדי תנועה ברכב למשל.

כדי לפתור את הבעיה מפתחים כיום בעולם את מה שמכונה "מערכת מיקום חזותית" - כזו שמשלבת על המפות בזמן אמת, באמצעות מציאות רבודה (AR), תמונות אמיתיות של סביבה - בניינים, עצמים וכדומה.

המערכת משיגה דיוק רב מאןד וזהו שוק עם פוטנציאל ענק, הן בתחום השירותים לרכב והן בתחום הערים החכמות. עד כמה גדול הפוטנציאל יכולה ללמד העובדה שגוגל כבר מיהרה לקפוץ השנה על העגלה והציגה את השירות.

חברת Spatial Logic הישראלית שמרה עד כה על פרופיל נמוך, אולם היא טוענת כי פיתחה קטגוריה חדשה של מערכת מיקום חזותית, שנשענת על בינה מלאכותית ומשיגה רמת דיוק גבוהה משמעותית משל GPS. החברה הוקמה בשנה שעברה על ידי ניר ששון, אחד המייסדים והיו"ר של "אוטוטוקס", חברת סטארט-אפ שמפתחת טכנולוגיות תקשורת בין כלי רכב והתשתית, וזה לכשעצמו מבשר על עוד שלב באבולוציה של האקוסיסטם האוטומוטיבי: פורשי חברות הסטארט-אפ של "הדור הראשון" מתחילות להצמיח חברות חדשות .