אופירה אסייג: הליכודניקית הטובה

אופירה אסייג?! מי היה מאמין? לא אני. הרושם שלי עליה נבע מאישיותה כפי שהשתקפה בתקשורת, מטקסטים בעייתיים מאוד. לא הייתי צריך לשמוע מפיה שהיא ימנית - אישיותה בתקשורת צעקה את העובדה הזאת. והנה - היא, דווקא היא, יוצאת עם טקסט שהוא לא פחות ממכונן, מחנך ואולי פורץ דרך חדשה ביחסים בין ימין ושמאל, בין אשכנזים ומזרחיים.

אם אייל ברקוביץ, השותף של אסייג בתקשורת, היה אומר את אותם הדברים - לא היה לזה את האפקט שנלווה לדבריה. הוא אמנם ימני כמוה, אולי אפילו יותר, אבל כן, הוא אשכנזי. ולכן, בעיני אנשי ליכוד מזרחיים רבים, הוא נחשב לאדם שאינו ראוי להישמע. רק שלשום יצא לי להתווכח עם גבר מזרחי כבן 40. הוויכוח היה קצר, כי בשלב מוקדם מאוד הוא הטיח בי "אשכנזי מלוכלך", ואני הבנתי שאין עם מי לדבר. זה קרה לי הרבה יותר מפעם אחת. בכל פעם הרגשתי שאם אמשיך ב"שיחה", אהיה קורבן לאלימות.

תודה ל"ילד"

מבחינה זו מגיעה ליאיר נתניהו הכרת-תודה. מבחינה ביולוגית הוא אמנם כבר לא ילד, בן 26. אבל מכל בחינה אחרת הוא עדיין נראה כמו ילד המבקש למצוא חן בעיני הוריו על-ידי השתלחויות מתלהמות במבקריהם. באחד הפוסטים ההזויים שלו הוא התייחס לאסייג בגסות. היא השיבה בקור-רוח שבלט על רקע ההתלהמויות שלו. בזכותו קיבלנו אופירה אסייג שונה מזו שחשבנו שהכרנו.

אולי מהפכה מחשבתית

אולי אסייג תגרום למהפכה אצל הליכודניקים השרופים. אולי הם ילמדו ממנה שגם אם אתה ליכודניק, "מותר" לך לראות את המציאות כמות שהיא. לפעמים אנשי ימין עושים דברים נוראים שימניים רבים אינם רוצים לראותם. אבל מכיוון שהם קיימים, צריך לשייכם למישהו. שמאלנים, כמובן. השיטה אינה חדשה, היא הייתה כלי בידי הימין באירופה כבר בשנות ה-30. אבל היא מעולם לא שודרגה אצלנו כפי שנעשה בימי בנימין ושרה ויאיר נתניהו.

להיות נאמן וגם לבקר

אסייג אמרה גם את זה. השיסוי, הניסיון לפלג, השקריות הנחושה - כדבר הזה עוד לא היה. ואם מותר לי לפרש את כוונתה, היא אמרה שאינה מוותרת על הימניות שלה - אבל גם לא על זכותה לחשוב ולבקר, גם את אנשי המחנה שלה. זה עושה אותה בעיניי ימנית וליכודניקית טובה הרבה יותר מרגב, ביטן ושאר מלחכי הפנכה חסרי הדעת. אולי אלה, בעלי השררה, ילמדו מאסייג שלהיות ליכודניק טוב זה לא להתחנף לשרה נתניהו.