"המשכנתא על הווילות של האחים הוניגמן - העדפת נושה במרמה"

שתי הווילות בהרצליה פיתוח של האחים יעקב ומיכה הוניגמן, בעלי השליטה בענקית האופנה שקרסה הוניגמן, ממשיכות להעסיק את בית המשפט המחוזי בתל-אביב הדן בהליך פשיטת הרגל בעניינם. המנהל המיוחד לנכסי האחים הוניגמן, עו"ד נדב לב, מבקש מבית המשפט לבטל את המשכנתא בגובה 20 מיליון שקל שנרשמה לטובת בנק מזרחי טפחות על זכויותיהם של האחים הוניגמן בשתי הווילות. זאת, לטענתו, מאחר שמשכנתא זו, למעט סכום של 2 מיליון שקל, מהווה העדפת מרמה - היינו העדפתו במרמה של הבנק כנושה על-פני נושים אחרים של חברת הוניגמן. 

חברת הוניגמן קרסה כלכלית בפברואר השנה, אז ביקשה החברה לפתוח בהליך הקפאת הליכים, שהפך במאי להליך פירוק. חובות החברה עומדים על כ-232 מיליון שקל, שמתוכם חוב של 128 מיליון שקל לבנקים. האחים הוניגמן נושאים בערבות אישית למרביתו של החוב לבנקים. לאור נפילתה של רשת האופנה והמשמעות הכלכלית העצומה של כך על האחים הוניגמן עצמם, פתח במארס השנה בנק אגוד בהליך פשיטת הרגל נגד האחים. חובותיהם של האחים מסתכמים בסכום עתק של 319 מיליון שקל, כאשר כמחצית ממנו נובע מתביעת החוב של מפרק חברת הוניגמן.

המנהל המיוחד ובנק מזרחי טפחות - המיוצג בידי עו"ד אורי גאון - הגיעו להסכמות, שלפיהן יוחל בהליך למכירת הווילות בהרצליה פיתוח ששוויין מוערך בכ-40 מיליון שקל. עוד הוסכם כי האחים הוניגמן ונשותיהם לא יתנגדו למכירת הווילות, אך תישמר להם הזכות לעלות כל טענה בנוגע אליהן בהמשך, וכי הם מתחייבים להתפנות מהווילות בתוך 90 יום ממועד מציאת הקונה.

אולם במאי השנה הגיש בנק מזרחי טפחות בקשה לממש את המשכנתא שנרשמה על-שמו בינואר 2018 על שתי הווילות. בעקבות זאת, דבורה הוניגמן, רעייתו של יעקב, ביקשה מבית המשפט שיקבע כי מדובר במשכנתא חסרת כל תוקף, לאור התנהלות לא ראויה כלפיה מצדם של הבנק ושל גורמים בכירים בו בקשר עם המשכנתא. לטענתה, הבנק הציג מצג-שווא שלפיו הבטוחה שניתנה כנגד ההלוואה (כלומר הווילות), ניתנה כבטוחה עבור הפעילות העסקית של חברת הוניגמן. זאת, לדבריה למרות שמדובר בהלוואה פרטית. לטענתה, הבנק עשה זאת כדי לקדם את עצמו בסדר הנשייה על חשבון יתר הנושים של חברת הוניגמן. 

 סך החולות של האחים הוניגמן

"הבנק ידע שהקריסה קרובה"

לאחרונה, הגיש בנק מזרחי טפחות את תגובתו לבקשת דבורה הוניגמן, מה שגרם למנהל המיוחד להזדעק ולטעון כי יש לראות במשכנתא שנרשמה על הווילות לטובת הבנק כבטלה. לטענת המנהל המיוחד בבקשה שהגיש כעת, מתשובת הבנק לבקשת דבורה הוניגמן עולה כי ההלוואה שתמורתה נרשמה משכנתא לבנק על סך 20 מיליון שקל נועדה לתכלית הבאה: הבטחת החזר הלוואות פרטיות בסך של 12 מיליון שקל שניתנו לאחים הוניגמן ונשותיהם (מתוכם - 10 מיליון שקל היו אמורים להיות מוזרמים לחברת הוניגמן), וכן יצירת בטוחה להבטחת חובות עבר היסטוריים של החברה בסך 8 מיליון שקל.

"במילים אחרות", כותב בבקשה המנהל המיוחד, "כתנאי להלוואה הפרטית בסך 12 מיליון שקל... הבנק דרש כי המשכנתא, שהוגבלה בסכום של 20 מיליון שקל, תבטיח גם חובות עסקיים של החברה, בסך של 8 מיליון שקל". (בהקשר זה, מבקש המנהל המיוחד מבית המשפט כי ימונה מומחה מטעמו שיקבע כמה מסכום ההלוואה יועד להבטחת חובות העבר ומהו הסכום שהיווה "אשראי חדש").

מכאן מסיק המנהל המיוחד כי התכלית שעמדה לנגד עיניו של הבנק ביצירת המשכנתא הייתה, "רצונו וכוונתו של הבנק לשדרג את עצמו מנושה רגיל לנושה מובטח, באופן המעניק לבנק עדיפות על-פני יתר נושי החייבים". כל זאת, לטענתו, בשעה שהבנק היה מודע היטב למצבה הכלכלי הרעוע של חברת הוניגמן; מודע לכך שהיקף הערבויות האישיות של האחים הוניגמן עומד על כ-116 מיליון שקל; מודע לקשיים התזרימיים של החברה ואף סיווג את חשבונה תחת "השגחה מיוחדת"; ובשעה שחדלות פירעונם של האחים הייתה ידועה לבנק במועד יצירת המשכנתא.

עוד מציין המנהל המיוחד בבקשה כי מפרוטוקול ועדת האשראי של הבנק ומחילופי המיילים הפנימיים בין נציגי הבנק עולה כי "לא זו בלבד שהבנק היה מודע לכך שהוא משדרג את מעמדו ממעמד של נושה רגיל למעמד של נושה מובטח על חשבון יתר הנושים, אלא שהבנק פעל ביודעין ובמכוון כדי להשיג מטרה ותוצאה פסולה זו".

בבקשתו לביטול המשכנתא לטובת הבנק מציין המנהל המיוחד כי אמנם הבקשה להקפאת הליכים שהגישה חברת הוניגמן והבקשה להכרזה על האחים הוניגמן כפושטי רגל הוגשו רק בפברואר ובמארס 2018, בהתאמה - כלומר אחרי רישום המשכנתא לטובת הבנק בינואר. אולם לדבריו, מהמסמכים המצויים בתיק עולה כי החברה נקלעה לקשיים כלכליים חמורים, לכל המאוחר, בנובמבר 2017, אז נשלחו אליה דרישות ממספר בנקים להקטנת מסגרות האשראי וכן מכתבי התראה ממספר נושים. זאת ועוד, בדצמבר 2017, נוכח דרישתו של בנק מזרחי טפחות עצמו, הזרימו האחים הוניגמן סך של 2 מיליון שקלים לחברה. מכאן מסיק המנהל המיוחד כי הבנק ידע מה מצבם של האחים הוניגמן ושל החברה  במועד מתן המשכנתא.

פעולות מהירות של הבנק

המנהל המיוחד טוען, כאמור, כי יש לבטל את המשכנתא לטובת בנק מזרחי טפחות מאוחר שמדובר ב"העדפת מרמה" של נושה. לפי פקודת פשיטת הרגל, פעולה תיחשב ל"העדפת מרמה" של נושה ותחשב לבטלה, ככל שמתקיימים בה שלושה תנאים מצטברים:
1. בשעת ביצוע הפעולה לא היה בידי החייב לפרוע את חובותיו;
2. הפעולה נעשתה בתוך התקופה של שלושת החודשים קודם להגשת בקשה לפשיטת רגל;
3. הפעולה נעשתה על-מנת לתת עדיפות לנושה מסוים על פני נושה אחר.

לטענת המנהל המיוחד, כל התנאים האמורים מתקיימים בעניין יצירת המשכנתא על הווילות לטובת הבנק:
1. הבנק ידע כי האחים הוניגמן וחברת הוניגמן ניצבים בפני קריסה כלכלית. 
2. המשכנתא נרשמה כחודש לפני מתן צו הקפאת ההליכים בעניינה של החברה ופתיחת הליך פשיטת הרגל של האחים.
3. הבנק ניסה לשפר את מעמדו בסדר הנשייה על-ידי הבטחתם של חובות עבר.

בבקשה מתאר המנהל המיוחד את נסיבות מתן ההלוואה ויצירת המשכנתא ככאלה שנעשו שלא במהלך העסקים הרגיל ושלא בתנאים מקובלים. כך, למשל, מציין המנהל המיוחד כי המשכנתא נחתמה עוד בטרם נחתמו כל הסכמי ההלוואה ולפני שכונסה ועדת האשראי של הבנק שתפקידה לדון ולאשר את מתן המשכנתא. עוד מתואר בהקשר זה כי המשכנתא נחתמה בשעות הערב ובביתם של האחים הוניגמן. לטענת המנהל המיוחד, המהירות שאפיינה את פעולותיו של הבנק נבעה מחשש כי האחים הוניגמן ייקלעו עד מהרה להליכי חדלות פירעון, ואז לא יוכלו לרשום את המשכנתא. 

בנק מזרחי טפחות: "דוחה את כל טענות המנהל המיוחד. גם הוא לא בטוח בטענותיו"

בא-כוחו של בנק מזרחי טפחות, עו"ד אורי גאון, מסר בתגובה: "הבנק דוחה את כל הטענות שהעלה המנהל המיוחד בבקשה. הבנק כבר הצביע במסגרת התיק שהוא העמיד (לאחים הוניגמן - מ' ב') אשראי חדש, והוא יגיב על הדברים בהתאם להחלטת בית המשפט. יש לראות את הבקשה ככזו הסובלת משתי סתירות פנימיות חמורות, והיא ודאי לא 'כצעקתה' - בתחילת הבקשה המנהל המיוחד מציין בעצמו ש-2 מיליון שקלים מהמשכנתא מובטחים, כלומר שגם לשיטתו יש משכנתא, והשאלה היחידה היא מה היקפה.

"בנוסף, המנהל המיוחד מבקש למנות מומחה מטעם בית המשפט שיבדוק אם הבנק העניק אשראי 'חדש', כלומר גם הוא לא בטוח כל-כך בטענותיו. יוזכר כי השופט ברנר כבר קבע שבעלי המניות של חברת הוניגמן נקטו בתכסיסנות, ושגם דבורה הוניגמן הודתה שהיא קיבלה ייעוץ משפטי שלא לגלות לבנק שהם פותחים בהליכים של הקפאת הליכים".