ותרו על "הצביון הייחודי" של המועצה

ביום רביעי שעבר התקיים מפגש טרום בחירות בין חמשת המועמדים לראשות המועצה המקומית כפר ורדים שבצפון. בסיומו סיפר לי אחד מהם על אווירה חיובית, חיבוקים וחיוכים לרוב. בלי ציניות, משמח לשמוע על אחווה שכזו, בסמוך לבחירות שייערכו בעוד יומיים ב-257 הרשויות המקומיות שבארץ. אבל אז שאלתי אותו "למה צריך בכלל את המועצה שלכם?". למרות ששוחחנו בטלפון, קיבלתי את התחושה שהוא החליף צבעים לרגע. "למה לא לאחד אתכם עם עיריית מעלות-תרשיחא הסמוכה", המשכתי. אחרי שתיקה קצרה הוא הסביר כי במקרה של איחוד יאבד הצביון המיוחד של המועצה, שהיא בעצם יישוב אחד שמאכלס לפי נתוני הלמ"ס ל-2017 כ-5,500 תושבים בלבד.

האם 'צביון ייחודי' זו סיבה טובה מספיק שבגינה הציבור משלם למנגנון שלטוני, שדומה לו נמצא ממש בסמוך? מנגד, האם הכסף הוא חזות הכל ואין חשיבות להיסטוריה והלכידות של היישוב? 

"מי שמסתכל על טובת המדינה צריך לחתור לאיחוד רשויות, כי המצב הנוכחי הוא בזבוז כסף ציבורי. אלא שכל שר פנים שינסה לדחוף למהלך של איחודים יקומם עליו את אנשי היישובים שהוא מבקש לאחד. ויש גם את ראשי הערים שאף אחד מהם לא מתנדב שיפטרו אותו, אז יש גם לחץ פוליטי". את הדברים הללו אמר לי השבוע עו"ד אברהם פורז, שכיהן בעבר כשר הפנים ושבתקופתו בוצע איחוד הרשויות הגדול האחרון בישראל. זה קרה לפני 15 שנה.

ד"ר יניב ריינגוורץ מאוניברסיטת חיפה שחקר את התחום לפני מספר שנים מסכים איתו ומסביר שכלל האצבע הוא שיש לבטל רשויות שמספר תושביהן נע סביב עשרת אלפים. "התשובה לשאלה מדוע לאחד היא שזה מביא לחיסכון תקציבי. במצב של איחוד, נותני שירותים בבתי ספר ובמחלקות כמו תברואה והנדסה יישארו כמעט במלואם. החיסכון נובע בעיקר מביטול דרגי האדמיניסטרציה הגבוהים כמו ראשי הרשויות, לשכותיהם ועוד. 

ב-2013 חקר ריינגוורץ את התחום והציע רשימה של 25 איחודים שיחסכו 131 מיליון שקל בשנה. בין הרשויות שציין כמתאימות לאיחוד נמצאות המועצה המקומית מעלה אפרים (1,205 תושבים ב-2017), יסוד המעלה (1,697 תושבים ב-2017) ועוד. מה הסיכוי שזה יקרה שאלתי אותו. ריינגוורץ סיפק תשובה דומה לזו של פורז: "אף אחד לא רוצה להיות מפוטר ולראשי עיר יש כוח לא קטן מה שיוצר התנגדות של הדרג הפוליטי".