פריצת דרך במו"מ: האוצר והרפתנים הגיעו להבנות ראשוניות על מתווה להסדרת ענף החלב

פריצת דרך הערב (א') במשא-ומתן בין הרפתנים למשרד האוצר: מדובר בהתקדמות משמעותית ראשונה לאחר כשנה של משא-ומתן מתמשך בין הרפתנים, משרדי האוצר והחקלאות והמחלבות, שהגיע לשיאו בבג"ץ שהגישה תנובה נגד שר האוצר משה כחלון בסוגיית מחירי מוצרי החלב המפוקחים.

בשעה זו בכירי האוצר והנהגת הרפתנים הגיעו להבנות ראשוניות על מתווה להסדרת ענף החלב, שכולל התייעלות מצד הרפתות הקטנות ופתיחה מדורגת של יבוא מוצרי חלב.

ואולם עדיין מוקדם לברך על המוגמר, וזאת מאחר שבשעה זו עדיין נמשכים הדיונים בין נציגי הרפתנים בראשות אביתר דותן ומאיר צור, כמו גם משרדי החקלאות והאוצר, כשטרם הושגה החתימה הסופית של הצדדים. גורמים מעורים אומרים הערב ל"גלובס": "עדיין עוברים על הניסוחים, ויהיו פערים גדולים".

עם זאת, גורמים בכירים בענף גורסים כי באוצר ממתינים שתנובה תמשוך את הבג"ץ שהגישה נגד השר  כחלון, כתנאי לחתימה על ההסכם מול הרפתנים. עוד מעריכים אותם גורמים כי לפי שעה בתנובה מסרבים למשוך את הבג"ץ, כיוון שטרם הושגו הסכמות משביעות-רצון מבחינתם שיסדירו את המעבר למנגנון אוטומטי שיקבע את מחיר מוצרי החלב המפוקחים, כיוון שבמסגרת ההסכם בין הרפתנים לאוצר אין מנגנון שמתנה את מחיר החלב הגולמי (מחיר המטרה) במחיר המפוקח והפוך; זאת בנוסף להסכמות בסוגיית המכסים על היבוא.

במה מדובר? בסוף השבוע האחרון אישרה מועצת התאחדות מגדלי הבקר, בראשות אביתר דותן, מתווה שאמור להוות בסיס להסכם עתידי לענף החלב. בליבת טיוטת ההסכם, שתוקצב בכ-450 מיליון שקל בשנים 2019-2025, עומדות שתי סוגיות מרכזיות שישפיעו על הרפתות והמחלבות. הראשונה נוגעת להתייעלות הרפתות ולהורדת מחיר החלב. כך, כאמור, ההסכם מתווה תוכנית התייעלות מואצת, לפיה הרפתות יידרשו לעמוד בכמות ייצור שנתית של לפחות 1.2 מיליון ליטר גולמי לרפת, בניגוד לרפתות קטנות יותר שקיימות היום. התקציב יוקצה לטובת עידוד הקמת רפתות גדולות, הרחבת רפתות קיימות והתייעלותן, והוא כולל מענקי השקעה לרפתנים על-פי קריטריונים שונים.

השינוי הזה מותנה וכפוף להפחתה של מחיר החלב הגולמי המכונה "מחיר המטרה". הצפי הוא לירידה במחיר החלב הגולמי ב-2019 בשיעור של 14 אגורות לליטר חלב, מה שיתקן מבחינת המחלבות את הנזק שנגרם להן שבגינו הוגש הבג"ץ של תנובה. בסך-הכול מדובר בהפחתה מדורגת שמשמעותה הארכת מנגנון התכנון בענף החלב שנקרא "חוק תכנון משק החלב" עד 2025, כשבמהלך 5 שנים תתבצע הפחתה של כ-23 אגורות בסך-הכול. המשמעות של הצד הזה, להערכת גורמים בענף, היא הפחתה משמעותית של ייצור החלב המקומי.

הסוגיה הקריטית השנייה בהסכם היא פתיחת המכסים שנוגעת למגוון רחב של מוצרי חלב, ובראשם גבינות מיובאות. הורדת המכסים על הגבינות תתבצע בשנים 2019-2022. כיום המכס עומד על כמעט 8 שקלים לקילו גבינה. על-פי המתווה, ב-2019 יופחת המכס לכ-5 שקלים לקילו גבינה, וב-2020 הוא יופחת ל-4.6 שקלים.

בשנתיים הבאות (2021-2022) נקבעה הפחתה של 0.25 שקלים בכל שנה. כאמור, עד 2022 מדובר בהפחתה שאינה כפופה למנגנונים חיצוניים, והיא תספק לאוצר ולחקלאות שקט של 4 שנים. אלא שהחל מ-2023 ההפחתה אמורה להימשך, בכפוף למנגנון העדכון האוטומטי, מה שעלול להחזיר את הוויכוח לשולחן הדיונים. מדובר בפרק שלגביו, נכון לשעה זו, לא הגיעו הרפתנים להסכמות עם האוצר ועם תנובה. המנגנון, שייכנס לתוקף החל מ-2023, קושר בין הפחתת המכסים לבין המנגנון האוטומטי שקובע את מחיר החלב הגולמי.