האהדה האישית לאנגלה מרקל הולכת ופוחתת והמצביעים בורחים לקצוות הפוליטיים: מה עומד מאחורי פרישתה של מרקל מראשות מפלגתה

ברלין. תוצאות הבחירות במדינת המחוז הסן אתמול שלחו מסר מהדהד לברלין, מסר של מיאוס מהקואליציה הרחבה וממרקל, שהפכה את השותפות בין השמרנים לסוציאל-דמוקרטים לסימן ההיכר של כהונותיה. עם כניסתה לכהונתה הרביעית, נראה כי האהדה האישית אליה ולסגנון הפוליטי הקונצנזוסואלי שלה הולכת ופוחתת, והמצביעים ברחו לקצוות הפוליטיים. אפילו מועמד המפלגה השמרנית בהסן פולקר בופייה, שנחשב למקורב למרקל, אמר אתמול כי התוצאות צריכות להיות "קריאת השכמה" לממשלה בברלין, "וכמובן שגם לקאנצלרית בעצמה".

נראה כי מרקל שמעה את הקולות, והודיעה היום בצהריים כי לא תעמיד עצמה מחדש לבחירה כראש מפלגת ה- CDU בבחירות שיתקיימו בדצמבר. לפי דיווחי כלי התקשורת, מרקל הודיעה כי הוא מוכנה לפרוש מראשות המפלגה השמרנית, אך בכוונתה להמשיך ולכהן כקאנצלרית גרמניה. משמעות ההצהרה הדרמטית, שלמעשה תפצל בין תפקיד ראש המפלגה לבין מינוי המפלגה לתפקיד הקאנצלרית, היא היחלשות נוספת במעמדה של הקאנצלרית, שהתמיכה בה בסקרים הידרדרה בחדות בחודשים האחרונים.

במארס החלה מרקל בכהונתה הרביעית כקאנצלרית גרמניה, והודיעה מראש כי בכוונתה להשלים את כהונתה כדי "להתמודד עם האתגרים" העומדים בפני גרמניה. בין השאר, ציינה את הצורך לאחות את הקרע החברתי והפוליטי שנוצר סביב משבר הפליטים, והחלטתה לקבל כמיליון וחצי פליטים, מבקשי מקלט ומהגרים החל מקיץ 2015. היא הודיעה כי היא נחושה "להחזיר הביתה" את מצביעי המפלגה שהעבירו את תמיכתם ל"אלטרנטיבה לגרמניה" ( AfD ), מפלגת הימין המתנגדת להגירה שמתחזקת בעקביות בסקרים.

ואולם, מאז כינון הממשלה צנחה התמיכה במרקל ובמפלגות הקואליציה בסקרים וכן בשני סבבי בחירות אזוריות שהתקיימו בשבועיים האחרונים. בשבועות האחרונים גברו הקולות שקראו לקאנצלרית לפרוש כליל מתפקידה. כלי התקשורת כינו אותה "ברווז צולע", וגורמי אופוזיציה - כמו הליברלים ( FDP ) ו"אלטרנטיבה לגרמניה" - אמרו כי תוצאות הבחירות המקומיות מהוות הצבעת אי אמון בקאנצלרית.

השמרנים והסוציאל-דמוקרטים הפסידו יחד בבחירות אתמול בהסן כ-22% מקולות הבוחרים, בעוד התמיכה ב"ירוקים" זינקה ב-8.7%. מהצד השני של המפה הפוליטית הגרמנית, שהופכת למקוטבת יותר ויותר, קיבלה "אלטרנטיבה לגרמניה" כ-13% מהקולות - זינוק של 9% בתמיכה בה לעומת הבחירות ב-2013, אז התרכזה בהתנגדות לאירו ולחילוץ יוון. בכך השלימה המפלגה כניסה לכל 16 הפרלמנטים של מדינות המחוז המרכיבות את גרמניה. בבחירות לפני שבועיים בבוואריה רשמו מפלגות הקואליציה הפסדים דומים.

מי שהודיע מיד היום על מועמדותו לתפקיד ראש המפלגה השמרנית הוא פרידריך מרץ, בכיר שפרש מהחיים הפוליטיים אולם הודיע היום על "נכונותו לקחת את האחריות" ולהעמיד עצמו לבחירת חברי המפלגה בכינוס שיתקיים ב-2 בדצמבר. אם ייבחר, יהפוך למועמד אפשרי לרשת את מרקל, אם תוותר על תפקיד הקאנצלרית או תפרוש על רקע בחירות חדשות. מנהיג המפלגה הליברלית, כריסיטאן לינדנר, שהודיע כי לא יהיה מוכן לשבת בממשלה עם מרקל אך כן עם השמרנים תחת מנהיג אחר, אמר היום כי "גברת מרקל פורשת מהמשרד הלא-נכון", וקרא להתפטרותה מתפקיד הקאנצלרית.

ההודעה משקפת מהלך טקטי של הקאנצלרית הגרמנית, שנועד לשכך את הקולות הביקורתיים נגדה בתוך מפלגתה, על ידי ויתור על סמכויות מסוימות. ואולם, הדבר עשוי לפתוח פתח להידרדרות הדרגתית במעמדה בתוך המפלגה - שעד כה היה איתן - ולקריאות לקיים בחירות מיידיות גם על מינוי המפלגה לתפקיד הקאנצלרית, שמתוכננות כעת להיערך רק ב-2021.

בצהריים השתתפה מרקל במסיבת עיתונאים על רקע תוצאות הבחירות בהסן, ביחד עם בופייה. היא סיפרה לעיתונאים כי החליטה כבר "לפני חופשת הקיץ" כי לא תרוץ שוב בבחירות לתפקיד ראש המפלגה בדצמבר, אך כי הקדימה את ההודעה על כך להיום, בשל הנסיבות החדשות וההפסד של מפלגתה בשני סבבי בחירות אזוריות. בופייה, שעמד לצדה, שיבח את הקאנצלרית על ההחלטה ה"נחושה והאצילית" שלה. מרקל אמרה כי המצב הנוכחי של הקואליציה, שבחודשים האחרונים סערה סביב סוגיית המהגרים והימין הקיצוני בגרמניה, "אינו מתקבל על הדעת" וכי תפעל לשנות אותו ולפתור את המחלוקות בין הצדדים.