כשאיראן נערכת לעיצומים האמריקאים המחודשים נגד מכירות הנפט שלה, היא נוקטת סדרה של צעדים לא רגילים בניסיון לבודד את מעמד העובדים הממורמר יותר ויותר מההשלכות הצפויות של העיצומים.
הממשלה נערכת לספק תמיכה כספית ל-20 מיליון תושבים מיעוטי הכנסה, בערך רבע מהאוכלוסייה, וסיוע נוסף ל-11 מיליון העניים ביותר במדינה.
הסבב השני של העיצומים האמריקאים צפוי להיכנס לתוקף ב-5 בנובמבר, ואיראן בבעיה קשה. עם כלכלה לא יציבה, ירידה חדה בערך המטבע ועוד מצוקה כלכלית בדרך, עלות המחיה במדינה נוסקת.
הצעדים של ארה"ב באים אחרי שהנשיא דונלד טראמפ הוציא במאי השנה את ארה"ב מהסכם הגרעין שהסיר את העיצומים בתמורה להגבלות על פעילותה הגרעינית של איראן. הסבב הראשון של העיצומים באוגוסט היה מכוון נגד שוק המט"ח, תעשיית הרכב ומגזרים נוספים. הסבב הבא, נגד תעשיית הנפט, בא אחרי תקופת חסד של 180 יום שהעניק משרד האוצר בוושינגטון לחברות הזרות לצאת מאיראן.
מהשבוע הבא, כל מי שסוחר עם איראן ללא אישור מהממשל האמריקאי עלול להיענש על ידי הממשל.
טראמפ נתון גם ללחץ לפעול נגד סעודיה, שותפתה המרכזית של ארה"ב במאמץ לבודד את איראן, אחרי רציחתו החודש של העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י, מה שמסבך באופן פוטנציאלי את מאמץ העיצומים נגד איראן.
אך לתוכנית העיצומים יש כבר השפעה. קרן המטבע הבינלאומית צופה כעת שכלכלת איראן תתכווץ ב-3.6% בשנה הבאה. התחזית הזו מ-9 בחודש זה הפוכה לתחזית של קרן המטבע מאפריל, לפני פרישת טראמפ מהסכם הגרעין, לצמיחה של יותר מ-4% בכלכלת איראן בשנה הבאה.
הכלכלה הזו הייתה רעועה עוד לפי העיצומים, בעיקר בגלל האינפלציה, שקרן המטבע מעריכה ביותר מ-30% השנה. העיצומים החמירו את קריסת הריאל האיראני מול הדולר: כעת נדרשים 138,000 ריאל לקנייה של דולר אחד, מול 42,000 ריאל בינואר השנה.
איראנים רבים נאלצו לצמצם קנייה של מזון, תרופות ומוצרי יסוד נוספים. ההתייקרויות הללו עוררו תסיסה: בדצמבר פרצו ברחובות המחאות הגדולות ביותר בכמעט עשור, שהתמקדו תחילה בניהול הכלכלי של הממשלה לפני שהתרחבו למחאה נגד המשטר.
התסיסה הזו דעכה בעקבות היד הקשה שנקטו רשויות הביטחון בינואר, אבל על רקע הלחצים הכלכליים, פורצות עדיין מחאות מעת לעת.
מנהיגי איראן מאשימים את "המלחמה הכלכלית" של ארה"ב בהתדרדרות הכלכלה והמטבע, אבל ממשלתו של חסן רוחאני מתאמצת לחפש דרכים יעילות לרכך את המצב.
העניים ממתינים עדיין למימוש הבטחת הממשלה לסייע ישירות לשכירים ששכרם נמוך מ-30 מיליון ריאל (217 דולר) בחודש.
איראן מתכוננת לעיצומים האמריקאיים: נערכת לספק תמיכה כספית למיליונים
לטהרן יש היסטוריה ארוכה של יחסים עם הקצבות מזון וסובסידיות. המשטר אימץ מדינות צנע (הקצבות) בשנות ה-80 אחרי שהמלחמה היקרה עם עיראק כפתה עליו לקצץ יבוא, והתוצאה הייתה שוק שחור במזון. ב-2010 הממשלה הפחיתה את הסבסוד הוותיק של מוצרי האנרגיה, אבל העניקה למרבית התושבים מענקים ישירים במזומן, 455,000 ריאל בחודש. בינואר זה היה שווה ל-10 דולרים, אך כעת זוהי תמיכה של 3.30 דולרים בלבד.
התמיכה המתוכננת בעניים ביותר מיועדת לאפשר להם לקנות אורז, לחם ובשר מסובסדים, אבל הסבסוד הזה מעיק מאוד על קופת המדינה, ולכן עמד רוחאני בראש המאמץ לצמצם אותו לפני ההתפרצות האחרונה של תסיסה כלכלית.
הרשויות מחפשות דרכים אחרות לרכך את מהלומת העיצומים האמריקאים, כולל חיזור אחרי השותפים האירופים לאמנת הגרעין, שממשיכים לדבוק בה. איראן הקימה קרן ממלכתית של 5 מיליארד דולר להשקעות בחו"ל, והשיקה תמריצים למשקיעים זרים.
הרשויות גם הנהיגו ביקורת פיננסית הדוקה יותר כדי להשביע את רצון השותפים האירופים, שמקימים ערוץ תשלומים מיוחד כדי להמשיך את המסחר עם איראן.
במקביל הקימה איראן באוגוסט בתי משפט מיוחדים לעבירות כלכליות, בעקבות קריאת המנהיג העליון האייתוללה עלי חמנאי לנקיטת צעדים משפטיים נגד עבריינים כאלו. בסוף ספטמבר גזר בית המשפט הללו עונשי מוות על שלושה אנשים.
כמה איראנים מטילים ספק בכך שמאמצי הממשלה האחרונים להקלת המצוקה הכלכלית יעבדו. "אני לא חושב שזה יצליח בטווח הארוך", אמר חלפן כספים בטהרן, והצביע על קשיי הממשלה לייצב את המטבע. הריאל התאושש מעט בתחילת החודש אחרי שהמשלה נתנה לבנק המרכזי רשות להתערב בשוק המט"ח, אבל חזר וירד כעבור כמה ימים.
"לעיצומים יש השלכה של 100% על העבודה שלי", אמר עלי ראסמי, סוחר חומרה בן 32 בטהרן, שייקר את מחיריו פי שלושה. במקרה אחד, הוא אמר, ספק שלו החזיק סחורה ודרש יותר כסף עבור ציוד שהוא כבר העביר, כי הדולר עלה בינתיים.
מחירי לחם וחיטה עלו באוגוסט ב-17% בהשוואה שנתית בערים, ואילו ביצים ותוצרת חלב התייקרו ב-28% ופירות ב-85%, לפי נתונים של הבנק המרכזי.
להעניש את איראן או לסייע לאפגניסטן? הנמל שמשקף את הדילמה של ארה"ב
נמל ימי שנבנה בעיר האיראנית הדרומית צ'בהאר מדגים חלק מהדילמה של ארה"ב ביישום העיצומים נגד איראן.
נמל שהיד בהשטי נמצא במיקום אסטרטגי במפרץ עומאן, ונקרא על שם גיבור מהמהפכה האיראנית. זה בדיוק סוג הפיתוח הכלכלי שממשל טראמפ רוצה לעצור באיראן בעזרת העיצומים הבאים, שנכנסים לתוקף ב-5 בנובמבר.
הכוונה היא להעניש את איראן על מה שהממשל רואה כהתנהגות לא מתקבלת על הדעת שלה בסוריה, לבנון, תימן ועוד. העיצומים באים אחרי החלטת ממשל טראמפ לפרש מאמנת הגרעין הבינלאומית שנחתמה עם איראן ב-2015 כדי למנוע מאיראן פיתוח נשק גרעיני.
כאשר הוא יושלם, הנמל - שחלק קטן ממנו יתחיל לפועל כבר בדצמבר - עשוי לסייע לאיראן לחזק את קשריה הכלכליים עם דרום ומרכז אסיה, ולספק מסוף יצוא לנפט שלה מעבר למפרץ הפרסי, וכן לתפקד כנס ימי צבאי אסטרטגי.
אך הוא עשוי לתפקד גם כצינור חיים ל אפגניסטן , שבה מנסה ארה"ב זה 16 שנים לחזק ולייצב את הממשלה המרכזית כדי שאלפי חיילים אמריקאים יוכלו לשוב הביתה.
הנמל הזה עשוי להיות חשוב מאוד גם ל הודו , שותפה קרובה יותר ויותר של ארה"ב באסיה. הודו כבר מבקשת שנמל צ'בהאר יהיה פטור מהעיצומים. חברות הודיות רבות מציידות את הנמל ומפעילות אותו. כשהוא יושלם, הן צפויות להיות בין המשתמשות הגדולות בו, כדי להמשיך בשיקום של אפגניסטן - שממשל טראמפ ביקש מהודו להיות מעורבת יותר בו.
חוק העיצומים מאפשר לטראמפ להעניק פטורים למיזמים שמיועדים לסייע לשיקום אפגניסטן, וזו אחת האפשרויות להמשיך את העבודות של הקמת הנמל. ממשל טראמפ עדיין לא החליט אם להעניק את הפטורים, אך הצהיר שמטרת העיצומים איננה להעניש את אפגניסטן או את הודו.
פקידים רמי דרג מאיראן, הודו ואפגניסטן מדלגים בין ערי הבירה של המדינות הללו בחודשים האחרונים כדי למצוא דרכים להמשיך את העבודות גם ללא פטור מהעיצומים של ארה"ב. ייתכן שהתשלומים יבוצעו באמצעות המנגנון שהאירופים מנסים להקים כדי לאפשר את המשך הסחר והעסקים עם איראן למרת עיצומי ארה"ב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.