ההסכם ההיסטורי בתחום החלב: האוצר ריסק את התמריץ לייצר גבינה בישראל

אחרי שנה של אי-ודאות לגבי עתיד ענף החלב, חתמו היום (ב') לפנות בוקר נציגי משרד האוצר והרפתנים על הסכם היסטורי שמגדיר מחדש כיצד יראה משק החלב, שמתוקצב בסכום של קרוב לחצי מיליארד שקל, ב-8 השנים הבאות. מצד אחד, ההסכם מייצר ודאות ענפית עבור הרפתות והמחלבות שפועלות בענף, ובעיקר - צפוי להוריד באופן הדרגתי את מחירי מוצרי החלב שעל המדף. 

עם זאת, בהמשך היום קבוצה של רפתנים מושביים הגישה לבית המשפט עתירה נגד ההסכם, תוך שהיא מבקשת להכריז על סכסוך עם התאחדות מגדלי הבקר ולעכב את יישום המתווה. בית המשפט המחוזי בחיפה נענה לבקשת הרפתנים והוציא צו עיכוב זמני נגד יישום ההסכם. 

1. הרפתות: חלקן ייאלצו להיסגר 

מצד אחד, מדובר בהישג עבור הרפתנים, לפחות ביחס לנקודת הפתיחה במשא-ומתן מול האוצר. העיקר בהסכם, עבור כלל השוק ובראשם הרפתנים, היא שהושגה ודאות עתידית לענף, עם פתיחת מכסות מדורגת. מצד שני, הוא גם מהווה מציאות לא פשוטה עבורם שמשמעותה סגירת עשרות רפתות שלא יעמדו במכסות הייצור. 

"ההסכם הזה נחתם על רקע דיאלוג של פחד מול האוצר", אומרים היום גורמים בכירים בענף החלב. לדבריהם, "התפיסה הייתה: 'נחתום על כל דבר, רק שהשוק לא יפתח בבת-אחת ליבוא חופשי, ושנוכל לשמור על ענף מתוכנן'". בכך מתייחסים אותם גורמים לחרב שהונפה מעל ראשם של הרפתנים בימים האחרונים. הבג"ץ שהגישה תנובה עורר את חמתם של בכירי האוצר וגרם לכך שבמשרד התכוונו לעשות הכול כדי לחתום על הסכם בדד-ליין שקבע בית המשפט לתשובת המדינה. זה, לצד הבחירות הקרבות, הביאו ללחץ אדיר לחתימה על הסכם באופן מיידי ויהי מה.

 המכס על יבוא גבינות

נציין כי ייצור החלב בישראל מתבצע ברפתות בשני מגזרי ייצור שונים: המגזר השיתופי הכולל קיבוצים ומושבים שיתופיים ומהווה כ-60% מהיקף הייצור; והמגזר המשפחתי הכולל מושבים שאינם שיתופיים ומהווה כ-40% מהיקף הייצור. עבור הנהגת הרפתנים היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שמהלך כזה יתרחש, ושרפתות קטנות במושבים יידרשו לעבור קונסולידציה או להיסגר, כך שעיקר הוויכוח נסוב על כמה מהן יישארו בחוץ וייסגרו. ההישג של הרפתנים בהקשר זה היה להציב רף מינימלי של ייצור של 1.2 מיליון ליטר בשנה לרפת.

נקודה נוספת היא מחיר החלב הגולמי. ההסכם החדש קובע כאמור ירידה מדורגת במחיר החלב הגולמי. כיצד? הרפתות המושביות נדרשות להתייעלות מהירה וחדה בתמורה לפיצוי. כיום פועלות כ-600 רפתות מושביות, זאת לעומת כ-160 קיבוציות. ההערכה היא כי עשרות מהרפתות המושביות יידרשו להתאחד או להיסגר, כיוון שלא יעמדו ברף המינימלי שנקבע.

כך או כך, ההתייעלות הזו אמורה להביא לירידה של 14 אגורות במחיר החלב הגולמי כבר בשנה הבאה.

אך האם מחיר החלב הגולמי באמת ירד ויאפשר להוזיל את מוצרי החלב בייצור מקומי? ייתכן שמוקדם מדי לשמוח על ירידה במחיר, ואם כן - היא תהיה משמעותית בעיקר בטווח הארוך. הירידה המדורגת שעליה הוחלט בהסכם כפופה לבדיקות רבעוניות, כלומר תלויה בגורמים נוספים שעלולים לשחוק את הירידה במחיר כמו התייקרות המזון לפרות שמשפיע באופן ישיר על החלב הגולמי, או שכר העבודה במשק. המשמעות: אם המדדים הללו יעלו, ייתכן שנראה לצד הירידה במחיר גם עלייה שתקזז אותו. 

2. הצרכן: ייקח זמן עד שנהנה מהירידה במחיר 

קודם כל, חשוב לומר, הצרכן שילך מחר או בעוד חודש לסופרמרקט לרכוש מוצרי חלב, לא יראה ירידה מיידית במחיר. להפך: רק לאחרונה המחלבות תנובה, טרה וגד העלו את מחירי מוצרי החלב שלהן, כך שמה שנראה בתקופה הקרובה זה את התוצאה של ההתייקרויות האחרונות.

אז מתי כן נהנה מירידת המחירים המובטחת? כאמור, מדובר בהסכם ארוך-טווח שיש לו משמעויות אדירות, אך ייקח להן זמן, ואפילו זמן ארוך, להתגלגל לכיסו של הצרכן. כמה זמן? בתור התחלה, בעוד כשנתיים מחיר החלב הגולמי - חומר הגלם המרכזי שממנו מייצרים את מוצרי החלב שהצרכן הישראלי צורך - ירד בכ-14 אגורות לליטר חלב גולמי. בשורה חיובית לכל הדעות שתאפשר להוזיל את מחירי מוצרי החלב המיוצרים בישראל.

עם זאת, הבשורה האמיתית של הגדלת היבוא תתרחש על פני 3 עד 7 שנים, שבהן המכס על היבוא ייפתח באופן יחסי ומדורג, שיאפשר לשחקניות חדשות להיכנס לתחום של יבוא גבינות קשות.

כך או כך, בשנים הקרובות המחלבות הישראליות, כמו גם יבואניות המזון והרשתות הגדולות, יעברו ליבוא רחב של גבינות קשות מאירופה - מה שצפוי להביא לירידת מחירים וגם להגדיל את המגוון. 

3. המחלבות: ישלמו את המחיר 

אחרי שנה שבמהלכה תנובה עשתה כל שביכולתה כדי להשפיע על הרגולציה - כולל המינוי של חיים גבריאלי ליו"ר החברה על-ידי הסינים - החברה סופגת היום מכה אדירה מהאוצר. עבור המחלבות, ובראשן כאמור תנובה, ההסכם הזה מהווה אכזבה משמעותית. מדוע? ראשית, הוסר ממנו מנגנון הטייס האוטומטי.

מדובר במנגנון שאמור היה להפוך את ההחלטה על מחיר המוצרים המפוקחים לשינוי טכני שיתעדכן באופן קבוע, זאת ללא תלות בהחלטות פוליטיות מצד שרי האוצר והחקלאות. הסעיף הזה הופיע בטיוטת ההסכם שעליו הצביעו הרפתנים בסוף השבוע, אך נעלם ממנו ביממה האחרונה. זה גם הסעיף שעומד במרכז המחלוקת ואשר בגינו פנתה תנובה לבג"ץ לפני מספר חודשים (וטרה הצטרפה אליה).

בסופו של דבר, הרפתנים שהיו נחושים ככל הנראה לחתום על הסכם ויתרו על הסעיף הזה, ותנובה תצטרך לנהל כעת משא-ומתן מול שר האוצר בעצמו.

אבל כאן לא נעצרת האכזבה של תנובה: הירידה הנוכחית במחיר המטרה לא מספקת את המחלבה הגדולה בישראל, משום שהיא עדיין מעוניינת שמחירי מוצרי החלב שבפיקוח המדינה יעלו. כלומר, הקרב שלה מול האוצר הסתיים, לפי שעה, בהפסד.

בנוסף לאלה, הורדת המכס על יבוא מוצרי חלב מהווה מכה נוספת לתנובה בכל מה שנוגע לייצור בישראל. תנובה שולטת כיום ביד רמה בשוק הגבינות הצהובות באמצעות המותג עמק, ומעסיקה במחלבת תל יוסף 450 עובדים. פתיחת המכסים, מדורגת ככל שתהיה, תביא למצב שגם לתנובה וגם לטרה יהיה כדאי יותר, לפחות מבחינה כלכלית, לעבור לייבא גבינות לישראל. החלב המיובא מגיע ממדינות שבהן החלב הגולמי זול יותר משמעותית מאשר בישראל, כך שלמחלבות יהיה קשה להתחרות בו, והכדאיות להמשיך ולייצר מוצרי חלב עם חיי מדף ארוכים תלך ותצטמצם. 

על כך אמרו היום ל"גלובס" גורמים בכירים בענף כי "מקריבים לאורך זמן את התעשייה המקומית".