בני הזוג גדעון סער וגאולה אבן מדברים כמעט על הכול. אבל יש נושא אחד שממנו הם בורחים: ניגוד עניינים. זה לא עולה לעתים קרובות בתקשורת, אולי משום שסער ואבן הם אנשים מיומנים מאוד בכל מה שקשור בטיפול בתקשורת ועיתונות.
עוברים על כלל יסוד
סער ואבן יודעים היטב שהם נמצאים כבר שנים, מאז נישאו, במצב של ניגוד עניינים. כלומר, הם עוברים על "כלל יסוד בשיטתנו המשפטית, כי אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים" (השופט אהרן ברק). גדעון סער כבר אינו עובד ציבור, אבל אשתו בהחלט כן, כמגישת החדשות של תאגיד השידור. תארו לכם מה היה קורה לו שרה נתניהו הייתה מתמנה לתפקיד של גאולה אבן.
למה נתניהו שותק?
ברור לגמרי למה סער ואבן בורחים מהנושא. הם מבקשים להמשיך במצב הקיים עד שימצו אותו ככל האפשר, לקראת שובו של סער לליכוד ומימוש מטרתו לחזור למרכז החיים הפוליטיים, אולי להחליף את נתניהו המתנדנד. א-פרופו נתניהו, אני די מתפלא עליו. הוא נלחם נגד הקמת התאגיד בגלל זוטות חסרות ערך. כאן יש אדם שלטענתו מבקש להדיחו, שאשתו היא הקול והפנים של התאגיד. ועל זה הוא לא אומר ולא עושה דבר? מוזר. מאוד, אפילו.
הטעיית הציבור
ניגוד עניינים, בתמצית, הוא מצב שבו עובדת הציבור (גאולה אבן) מצויה במצב שבו היא עלולה לפעול בתפקידה הציבורי למען אינטרס אחר (סער). לפי החוק, אין צורך להוכיח שזה קרה או קורה. האיסור הוא על מצב היוצר אפשרות כזאת. ומה יותר מצב כזה מבעל ואישה? לאחרונה נראה שבני הזוג החליטו שהם צריכים בכל זאת לומר משהו, והם בחרו בדרך שהם לא הראשונים ללכת בה: הטעיית הציבור. גאולה אבן השתמשה בדיווח פוליטי כלשהו כדי להודיע על "גילוי נאות" כהגדרתה, ואז "גילתה" לציבור שהיא אשתו של סער.
גילוי שאינו מנקה
צריך להבהיר: הגילוי הנאות הזה הוא לחלוטין לא נאות. העובדה שאתה אומר שאתה עובר על החוק - אבל לא עושה דבר כדי לשנות את המצב - היא כשלעצמה לא מנקה אותך. הגילוי הנאות של אבן הוא ניסיון להלבין את מעשיה. משום מה נראה שלאף אחד לא ממש אכפת. כל-כך עסוקים בנתניהו, שמתעלמים ממעשי אבן וסער.