בשנה האחרונה כל החצים הפוליטיים בגרמניה הופנו כלפי מטרה אחת: אנגלה מרקל. בכל הופעותיה הציבוריות בקמפיין הבחירות התייצב מולה באופן קבוע קומץ קיצונים וצעק לה 'הסתלקי', לצד דברי נאצה אחרים והנפת שלטים שלה עם דם הידיים. במסיבת הבחירות של מפלגת 'אלטרנטיבה לגרמניה' התייחס אליה ישירות מנהיג המפלגה הימנית, אלכסנדר גאולנד כשאמר: 'אנחנו הולכים לצוד אותה'. בפאנל הטלוויזיוני אחרי הניצחון הדחוק של השמרנים התייצב מועמד הסוציאל-דמוקרטים מרטין שולץ, שותפה לקואליציה, וקרא לה בפניה "שואב אבק של רעיונות". ראש המפלגה הדמוקרטית החופשית כריסטיאן לינדנר פוצץ את השיחות הקואליציונית עם השמרנים ונשבע לא לשבת בממשלה אחת אתם כל עוד מרקל בשלטון. אפילו שותפה הפוליטי מבוואריה הורסט זיהופר אמר לפי הדלפות: "אני לא יכול לעבוד יותר עם האישה הזו". ההתקפות הן תמיד אישיות, תמיד מכוונות נגד דמות אחת, באופן שחריג בפוליטיקה הגרמנית. האופוזיציה כולה התאחדה תחת סיסמא אחת: "מרקל חייבת ללכת".
אתמול זה קרה: מרקל הודיעה במסיבת עיתונאים כי לא תתמודד בדצמבר הקרוב על ראשות המפלגה הנוצרית דמוקרטית (CDU), תפקיד בו החזיקה בעקביות מאז שנת 2000. בנוסף הודיעה מרקל כי לא תתמודד על כהונה נוספת בבחירות הבאות ב-2021 או תעמיד את עצמה לבחירה לתפקיד כלשהו באיחוד האירופי.
מרקל שמעה את הביקורת הפוליטית נגדה, וראתה כיצד התמיכה במפלגתה הולכת וצונחת בסקרים הארציים ובשני סיבובי הבחירות בהסן (אתמול) ובבוואריה (לפני שבועיים). היא ראתה כי הפוליטיקאים מהאופוזיציה והתקשורת צמאים להתפטרותה ושקמה לה אופוזיציה מתוך מפלגתה, והציעה להם סוג של פשרה: היא הודיעה על התפטרותה, אבל שלוש שנים מראש. מרקל אולי מקווה כי הדבר יחלץ את הממשלה מהמשבר בו היא נמצאת, יחזק את התמיכה בה, יחזיר למפלגתה את התפקיד המרכזי השמור לה בפוליטיקה הגרמנית ויאפשר לה לעשות את מה שהתחייבה לעשות לאחר סיבוב הבחירות בשנה שעברה - לשקם את החברה המפולגת בגרמניה, בעיקר סביב משבר הפליטים.
במידה רבה, מסכימים בגרמניה, מרקל כלל לא רצתה לרוץ לכהונה רביעית. היא אמרה בעבר כי פוליטיקאים צריכים לדעת מתי לפרוש, על רקע ארבע הכהונות של המנטור הפוליטי שלה במפלגה השמרנית - הלמוט קוהל. אבל לפי ההערכות, היא הרגישה אחראיות לנהל את המדינה הגרמנית לאור החלטתה לפתוח את הגבולות בקיץ 2015 ועל רקע בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, ותפיסותיו הבדלניות מול אירופה. שלוש שנים אחרי, בקיץ האחרון, בו נעלמה לשבועיים מהתקשורת הגרמנית, החליטה מרקל בינה לבין עצמה, כך אמרה אתמול, שלא להתמודד שוב על ראשות המפלגה. ההחלטה קוצבת את זמנה הפוליטי. במקום להודיע על כך בנובמבר, אמרה היום במסיבת עיתונאים, הודיעה על כך מיד.
מרקל אמרה כי תישאר בתפקיד עד 2021, אבל לא ברור אם הדבר יקרה וכיצד. קרב הירושה שלה מתנהל בעודה מכהנת, והוא כבר רווי יצרים והתנגשויות. המועמדת שלה, אנגרט קראמפ-קארנבאואר (56) אינה זוכה לתמיכה גבוהה כפי שקיוותה, וישנם מתמודדים אחרים המייצגים את הדור הוותיק של ה-CDU, כמו פרידריך מרץ (62) וכאלה המייצגים את הדור הצעיר, כמו יינס שפאהן (38). שני האחרונים מתנגדים למדיניות ההגירה של מרקל, הראשונה תומכת בה. ייתכן שקו השבר במפלגה יהיה הגישה לסוגיית הפליטים. בצעד הטקטי שלה, הקאנצלרית לא העניקה זמן רב למתמודדים לרשת אותה.
בנוסף, לא ברור כיצד תתנהל הממשלה הגרמנית אחרי הבחירות לתפקיד ראש ה-CDU ב-2 בדצמבר: האם מרקל תצטרך לאשר את החלטותיה גם עם ראש מפלגתה, או שתפעל באופן עצמאי? כיצד תתמודד אם ייבחר מועמד המתנגד למדיניות שלה? כיצד תיתפס ברמה הבינלאומית, כקאנצלרית שכהונתה הפוליטית קצובה, שנאלצה להתפטר מתפקיד ראש המפלגה בגלל לחץ ציבורי? האם מרקל סידרה לעצמה אתמול שלוש שנים כברווז צולע?
או שהקאנצלרית כלל אינה מתכננת להשלים את כהונתה, ומעדיפה לאפשר למפלגתה לבחור לה יורש ולהעביר את השלטון מוקדם יותר. כלי התקשורת בגרמניה הזכירו למרקל היום כי ביקרה את הקאנצלר הקודם, גרהארד שרדר, על כך שנקט בדיוק את הצעד הזה ב-2003 - ויתר על ראשות המפלגה אך נשאר קאנצלר. שרדר שרד 22 חודשים בתפקיד, עד שעמד לבחירות והפסיד בהן - למרקל.
השאלה הגדולה היא כיצד תתנהל גרמניה כשהיא מונהגת על ידי קאנצלרית שוויתרה על סמכותה הפוליטית בתוך מפלגתה? נכון להיום, מרקל המשיכה בעסקים כרגיל, ונפגשה בברלין עם מנהיגי מדינות אפריקה במסגרת פסגה שנועדה לחזק הקשרים הכלכליים בין גרמניה ליבשת המתפתחת. כלי התקשורת הציעו כי ראש הפרלמנט, וולפגנג שויבלה, ימונה בעתיד הקרוב ל"קאנצלר ביניים". שר האוצר לשעבר של גרמניה יכול להציע יציבות לכלכלה הגדולה באירופה, במיוחד בזמנים סוערים אלה, של מלחמות סחר ועימות אמריקאי-אירופי סביב איראן.
בכל מקרה, אתמול התחילה הספירה לאחור לסוף עידן מרקל, והקאנצלרית הייתה זו שירתה את יריית הפתיחה. "זה הזמן לפתוח פרק חדש", אמרה והוסיפה: "כמו שאמרתי פעם: לא נולדתי קאנצלרית. לא שכחתי את העובדה הזאת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
