תחנת הכוח בבאר טוביה עוד לא התחילה לפעול, אבל כבר סיפקה רווח נאה לגלובל פאוור

חילוקי הדעות שנחשפו בשבוע שעבר בין חברת האנרגיה גלובל פאוור לבין היועץ הכלכלי שחר הררי, בנוגע לעמלת תיווך של 1 מיליון אירו שהררי דורש מהחברה בגין רכישת השליטה בפרויקט תחנת הכוח IPM בבאר טוביה, הציפו את פוטנציאל הערך המשמעותי הגלום בתחנה עבור גלובל פאוור. זאת, יותר משנתיים לפני תחילת הפעלתה, הצפויה במהלך שנת 2021.

גלובל פאוור השלימה את רכישת חלקם של אנשי העסקים אברהם נניקשוילי וטימור בן יהודה ב-IPM  לפני כחצי שנה, וכבר בדוחות המחצית הראשונה של 2018 הספיקה ליהנות מרווח שערוך נאה של קרוב ל-50 מיליון שקל שבוצע לתחנת הכוח ולקרקע עליה היא מוקמת.

גלובל פאוור מסבירה בדוחותיה כי רווח זה נובע מהעובדה כי רכישת חלקם של נניקשוילי ובן יהודה בתחנת הכוח נעשתה במחיר הזדמנותי וזאת משום שהיא בוצעה "בעקבות דרישות רגולטוריות של רשות החשמל מהמוכרים למכור את החזקותיהם... בלוחות זמנים צפופים". לפי גלובל פאוור, "אילו לא הייתה מתבצעת מכירה כאמור - הדבר היה גורם להעברת החזקות המוכרים לנאמן וככל הנראה להפסדים מהותיים".

עוד מוסיפים בחברה שבשליטת היו"ר אהוד בן ש"ך ומשפחת כספי כי ממועד החתימה על הסכם הרכישה ביולי 2016 ועד התקיימות כל התנאים המתלים שנכללו בו והשלמת העסקה בחודש מאי 2018, שווי תחנת הכוח עלה משמעותית. עליית השווי נרשמה בין היתר בשל קבלת אישורים רגולטוריים שונים והתקשרות במערך הסכמים למכירת חשמל ללקוחות ובהם חברת החשמל, וכן חתימת "הסכם הקמה, תפעול ותחזוקה של תחנת הכוח והסכמים לחיבור ולרכישת גז טבעי".

הערכת שווי שצירפה גלובל פאוור לדוחות הקבעון השני נקבה בשווי של 815 מיליון שקל לתחנת הכוח, ממנה עולה בין היתר כי שווי הקרקע עליה מוקמת התחנה מוערך בכ-127 מיליון שקל.

תחנת הכוח הפרטית IPM, המוקמת בבאר טוביה שבסמוך לקריית מלאכי, צפויה לייצר כ-450 מגוואט ולספק כ-3.5% מצריכת החשמל בישראל. עלות הקמתה מוערכת בכ-2 מיליארד שקל והיא תוקם ותתופעל על-ידי חברת סימנס הגרמנית.

הצפי כי הקמתה תמומן בהון עצמי של 20% מהעלות, וחוב בכיר של יתרת הסכום. לצורך כך בתחילת 2018 חתמה IPM על הסכם מימון של 1.6 מיליארד שקל להקמת תחנת הכוח. בסוף חודש אפריל קיבלו השותפים בתחנה את אישור גופי המימון של החוב הבכיר שלה לביצוע משיכה של כ-255 מיליון שקל, וזמן קצר לאחר מכן החלו העבודות להקמתה.

הפרויקט המרכזי של גלובל פאוור

IPM היא הפרויקט המרכזי של גלובל פאוור, ומלבדו מתרכזת פעילותה בהקמת תחנות כוח קטנות לייצור חשמל על גז טבעי, בעלות הקמה ממוצעת של כ-15 מיליון דולר לתחנה, ומחזיקה בכמה עשרות בודדות של תחנות בשלבים שונים.

בעלי השליטה בחברת תחנת הכוח IPM, המחזיקים ב-84% ממניותיה באמצעות חברת טריפל-מ, הם גלובל פאוור, קרן נוי ולאומי פרטנרס, ובעלי המניות הנוספים בטריפל-מ הכוללים את קבוצת המייסדים של תחנת הכוח, מוטי פרידמן, משה טרי, יצחק מירילשווילי (באמצעות קרן יסודות) ומוטי בן משה.

למרות עליית הערך שמציגה גלובל פאוור לתחנת הכוח, נראה כי עוד גלום בו פוטנציאל לעליות לאור השווי הנגזר לתחנה ממה שמציגה אחת משותפותיה להחזקות, חברת אלון רבוע כחול, שרכשה בחודשים האחרונים את החזקותיו של בעל השליטה בה, מוטי בן משה.

במסגרת העסקה, שילמה אלון רבוע כחול לחברת אקסטרה הפרטית של בן משה כ-100 מיליון שקל באמצעות הנפקת שטר הון לא סחיר עבור 14.5% ממניות טריפל-מ, ושילמה כ-50 מיליון שקל נוספים לבן יהודה, ממנו רכש בן משה את הזכויות בפרויקט. בהמשך לכך, בסמוך לפרסום דוחותיה הכספיים, היא הציגה את שווי ההחזקה שלה ב-IPM בכ-150 מיליון שקל, מה שגוזר לתחנת הכוח שווי שנע סביב ה-1 מיליארד שקל.

אלון רבוע כחול עוד לא פרסמה הערכת שווי מפורטת בנוגע לתחנת הכוח, אותה רכשה לפני חודשים ספורים, אולם ככל הנראה תעשה זאת לצד הצגת דוחותיה הכספיים בהמשך השנה, אז יהיה אפשר ללמוד יותר אודות המספרים הקשורים אליה.

שרי אריסון נכנסה ויצאה

הרעיון להקמת תחנת הכוח IPM החל להתגלגל כבר בשנת 2005, אז חברה גלובל פאוור לכמה יזמים פרטיים, ובהם הח"כ לשעבר חגי מרום, יואב סרנה, מוריס סבג וכמה משקיעים פרטיים מארה"ב.

שנים ספורות לאחר מכן הצטרפה לפרויקט קבוצת שיכון ובינוי (שו"ב), אז בשליטת שרי אריסון, שהפכה לבעלת מניות דומיננטית במיזם התחנה, אולם החליטה ב-2011 למכור את חלקה בפרויקט לאיש העסקים אברהם נניקשוילי ולשותפיו למהלך - יו"ר רשות ני"ע לשעבר משה טרי, ויו"ר חברת החשמל לשעבר, מוטי פרידמן.

בהמשך, הסתבכותו של נניקשוילי בחשדות לעבירות פליליות, הובילו לדרישת המדינה למכור את החזקותיו בפרויקט, והוא סיכם על עסקה מול טימור בן יהודה, איש עסקים אמיד ממוסקבה. 

ואולם, המדינה החליטה שלא לאשר את העסקה, וביולי 2016 סיכמה גלובל פאוור על רכישת החלק המדובר, וגם הכניסה לעסקה את קרן נוי ולאומי פרטנרס. לפני פחות משנתיים טימור בן יהודה החליט למכור אופציה שהייתה לו לקנות בחזרה נתח מההחזקות בפרויקט למוטי בן משה וליצחק מירילשוילי (באמצעות קרן יסודות), וכך השניים הפכו לשותפים במיזם.