"לא המעסיק הוא שמשלם עבור שכר העובדים, אלא הלקוחות"; בדואר ישראל לומדים מהבלגים איך להפריט נכון

"אין לי ספק ביכולת של דואר ישראל להפוך בהצלחה לחברה לוגיסטית מובילה בתחום הסחר המקוון", כך אומר בראיון בלעדי ל"גלובס" עו"ד דירק טירז (Dirk Tirez), חבר הוועד המנהל של bpost, הדואר הבלגי. טירז הוביל בשנת 2006 את הפרטת הדואר הבלגי שעמד אז בפני קריסה, וכיום נחשב לאחד המובילים באירופה. כעת הוא מייעץ לדואר ישראל ולרשות החברות הממשלתיות לקראת ההפרטה המתקרבת של דואר ישראל.

בשבוע שעבר השתתף טירז, יחד עם ג'רמי סניסנס, שותף במקינזי בלגיה, בכנס מיוחד שנערך לקראת הפרטת הדואר. בכנס השתתפו בין היתר מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן, מנכ"ל רשות החברות, ינקי קוינט, בכירים מהאוצר, יו"ר דואר ישראל, חזי צאיג, ובכירים מהחברות גיזה ומקינזי ישראל, שמלוות את תהליך ההפרטה של הדואר.

על פי מתווה ההפרטה, 20% ממניות הדואר יוצעו למכירה במכרז לטובת הכנסת משקיע אסטרטגי לחברה. התכנון הוא ששלב זה יושלם בתוך כשנה מהיום. בשלב הבא, בתוך שנתיים תתבצע הנפקה לציבור של 20% נוספים ממניות החברה. למשקיע הפרטי שירכוש את המניות בשלב הראשון של תהליך ההפרטה יובטחו זכויות עודפות בחברה. תהיה לו השפעה על בחירת המנכ"ל, וכן היו"רים של ועדת הכספים וועדת משאבי אנוש יהיו דירקטורים מטעמו.

טירז הוא סמנכ"ל האסטרטגיה, המיזוגים והרכישות, שאחראי גם על החטיבה המשפטית והרגולציה, ומכהן גם כיו"ר דירקטוריון בנק הדואר הבלגי, מיזם משותף עם BNP Paribas Fortis. הוא הוביל כאמור את הפרטת הדואר הבלגי לפני 12 שנה, יחד עם חברת מקנזי בלגיה, שנחשבת להצלחה יתרה. כיום הדואר הבלגי משגשג, עם הכנסות של יותר מ-3 מיליארד אירו ב-2017 ורווח נקי של כחצי מיליארד אירו. טירז אופטימי מאוד לגבי עתיד חברת דואר ישראל. לדבריו, ההפרטה הצפויה יכולה לשדרג אותו משמעותית.

 דואר ישראל Bpost

מהם הדברים החשובים ביותר בהליך הפרטה מסוג זה?

"גורמי ההצלחה העיקריים של החברה הם לחדש ולהתרכז ללא הרף במתן פתרונות ללקוחותיה. לא המעסיק הוא שמשלם עבור שכר העובדים, אלא הלקוחות. מיקוד בלקוחות ומעורבות של העובדים יובילו לרווחיות".

טירז מציין מספר תנאים שלדעתו הכרחיים לכל הפרטה:

1. תוכנית עסקית לטווח ארוך - "הכנה מראש של תוכנית עסקית מצוינת, בשילוב תוכנית פעולה למשקיעים לחמש שנים קדימה. התוכנית העסקית צריכה להתמקד בצרכי הלקוחות, במצוינות תפעולית, במעורבות עובדים וברווחיות. אנחנו הכנו את התוכנית העסקית שלנו בליווי חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי".

2. בחירת שותף אסטרטגי נכון - "מיקוד בשותף אסטרטגי שיוכל להוסיף ערך לעסק. השותף יצטרך לסייע בהפיכת הדואר ובטרנספורמציה ממפעיל דואר לשחקן לוגיסטי מוביל בתחומי הסחר המקוון והלוגיסטיקה".

3. ודאות רגולטורית - "חייבת להיות מסגרת רגולטורית מאוזנת ויציבה לחמש שנים קדימה לפחות, תוך ביטול מגבלות רגולטוריות, שיאפשרו לפעול בהצלחה בסביבה תחרותית. הסביבה הרגולטורית אינה צריכה להטיל כל נטל על חברת הדואר שאינו חל על מתחריה, על מנת ליצור מרחב פעולה בתקופה שטרום ההפרטה".

4. לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים - "חובה לציית לכללי ממשל תאגידי בינלאומיים ולכלול דירקטורים בלתי תלויים במועצת המנהלים של הדואר הישראלי, שיפעל לטובת החברה. בנוסף, חשוב להקפיד על בניית מוניטין עסקי בינלאומי על בסיס תוצאות כספיות וביצועים, שיאפשרו הנפקה עתידית של החברה".

5. לשים את הלקוחות במרכז - "אלמנט מרכזי בכל הליך הפרטה הוא שינוי התרבות הארגונית של החברה, כדי להפוך אותה ממוקדת יותר בלקוחות, על מנת לזכות בליבו ובאמונו של הציבור".

 היועץ הבלגי דירק טירז / צילום: משרד התקשורת

איך אתה רואה את תפקיד הממשלה בתהליך?
"לממשלה יש מספר תפקידים בהפרטה, הן כבעל מניות, הן כרגולטור והן כלקוח. חשוב להסיר את כל החסמים הרגולטוריים המוטלים על הדואר הישראלי, על מנת לספק לו מרחב פעולה, ולהתיישר לפי האינטרס של כל בעלי העניין. זהו תהליך מורכב לאזן את האינטרס של כל בעלי העניין".

ספר על תהליך ההפרטה של חברת הדואר הבלגית ומדוע נדרשתם לו.
"בשנת 2006, ממשלת בלגיה איפשרה לקרן הון הסיכון הבריטית CVC יחד עם הדואר הדני לרכוש נתח של 50%, פחות מניה אחת, מהדואר הבלגי תמורת 300 מיליון יורו. כשהתחלתי לעבוד בדואר ב-2003, החברה הייתה על סף פשיטת רגל - עם הפסד של 73 מיליון אירו בשנה. היינו חייבים לשפר את הביצועים של החברה, הן מבחינה פיננסית והן מבחינה תפעולית, ונדרשנו ללכת לתהליך של הפרטה. בשנת 2013 הונפקה 'bpost' בבורסה האירופית (Euronext), ואיפשרה לשותפים הפרטיים לצאת, ולהגדיל את המימון באמצעות שוקי ההון".

בהתחלה הממשלה שמרה על רוב המניות, אבל לאחרונה היא ויתרה על כך.
"נכון. ב-2017, רכשה bpost את חברת Radial, אחת מחברות המסחר האלקטרוני והלוגיסטיקה הגדולות בארה"ב, והפכה את המודל העסקי ממפעיל דואר לחברה גלובלית של מסחר אלקטרוני ולוגיסטיקה. בשנת 2018 ביקשה הממשלה מהפרלמנט הבלגי להקטין את אחזקותיה ב-bpost פעם נוספת (מתחת ל-50%), כדי לאפשר לה להפוך לשחקן מוביל עוד יותר באקו-סיסטם של המסחר האלקטרוני".

וזה היה צעד נכון לדעתך?
"הפרטת הדואר הבלגי אפשרה לו להפוך למפעיל דואר יעיל, אשר השיג את השלב הראשון בהפיכתו לענק לוגיסטי של מסחר אלקטרוני".

מהי מערכת היחסים הנוכחית בין 'bpost' לבין ממשלת בלגיה?
"ממשלת בלגיה היא עדיין בעלת המניות הגדולה ביותר ב-'bpost', ופועלת באותו אופן כמו כל בעל מניות אחר: היא מתמקדת ביצירת ערך לטווח ארוך, ונהנית מדיבידנדים בדומה לבעלי המניות האחרים.

"במקביל, הממשלה היא הרגולטור של שווקי הדואר והחבילות. היא הקימה אותה זירה תחרותית בין כל המפעילים, ובכך ביטלה חסמים רגולטוריים שהפריעו לתחרות הוגנת. בעקבות סקר בקרב אזרחי בלגיה, הממשלה הציעה גמישות רבה בביצוע מתן השירות האוניברסלי (מבחינת גמישות בתמחור, תנאי גישה הוגנים ומיקוד בצרכים האמיתיים של הלקוחות במונחים של מסירת דברי הדואר)".

איך מבטיחים שהדואר יעניק שירות הולם לציבור אחרי ההפרטה - ולא יסגור סניפים בפריפריה למשל?
"ממשלת בלגיה חתמה על חוזים ארוכי טווח (על בסיס עלות פלוס) עם ,'bpost' כדי להבטיח את איכות השירות לציבור בבלגיה: התחייבות לספק בכל רשות עירונית סניף דואר אחד לפחות, מתן שירותי מזומנים לציבור ותשלום קצבאות לקשישים, חלוקת עיתוני בוקר לפני השעה 7.30 כדי להבטיח את חופש העיתונות והדמוקרטיה. כתוצאה מכך חברת bpost לא מקבלת כל סבסוד מהמדינה, אבל מקבלת שכר עבור משימות בשירות הציבורי שהיא מבצעת לפי בקשת ממשלת בלגיה".

אתה מכיר דוגמאות נוספות להפרטות מוצלחות של חברות דואר?
"מפעילי דואר שונים בחרו מודלים שונים. 'לה פוסט' בצרפת והדואר האיטלקי מתמקדים בפעילות הבנקאית; חברות אחרות הפכו לספקיות last mile, שרק מוסרות חבילות ללקוחות. bpost'' הפכה עצמה לספק לוגיסטי בינלאומי בתחום הסחר המקוון. אני מאמין שדואר ישראל נמצאת במקום אידיאלי כדי להצליח ולהפוך למפעיל מוצלח שמוסר חבילות לציבור, וגם משרת את כל צורכי הסחר המקוון של עסקים קטנים ובינוניים בישראל, מה שיביא תועלת רבה לכלכלת ישראל".

מהם לדעתך היתרונות המרכזיים לממשלה מההפרטה של ה​​דואר?
"לדעתי להפרטה יש יתרונות רבים, זו גם עמדת הבנק העולמי. בראש ובראשונה גידול משמעותי באיכות השירות לאזרחים, וגידול בשביעות רצון הלקוחות. בנוסף, רואים התייעלות ושיפור בביצועים התפעוליים, שמובילים לביצועים פיננסיים טובים יותר, לטובת כל בעלי המניות במונחים של יצירת ערך ודיבידנדים. רואים גם הגברת מעורבות מצד העובדים והעלאת המוטיבציה שלהם מוטיבציה, שכן העובדים רוצים להיות חלק מהצלחתה של החברה.

"יתרון מרכזי נוסף הוא הבטחה שגם משימות שהמגזר הפרטי לא יבצע, יבוצעו על ידי השירות הציבורי, על בסיס שקיפות והסכמים בינלאומיים. באופן כללי, להפרטה שמבוצעת כמו שצריך יש השפעה חיובית על כלכלת המדינה".

לסיכום, מה עצתך לממשלת ישראל בנוגע להפרטת הדואר?
"הנהלת הדואר הישראלי ביצעה בשלוש השנים האחרונות תפנית יוצאת דופן ומוצלחת של החברה. התרשמתי לא פחות מהידע, מהניסיון והכישורים של נציגי ממשלת ישראל והגופים בבעלות המדינה שפגשתי, ועמם דנו בתהליך ההפרטה של ​​ה-bpost. בהתחשב ברקורד המצליח של חברות ישראליות, אין לי ספק ביכולת של דואר ישראל להפוך בהצלחה לחברה לוגיסטית מובילה בתחום הסחר המקוון". 

טור צד

מחובר

לשמור על הפקות המקור

יורם מוקדי, סמנכ"ל התוכן של הוט, עוזב את תפקידו לאחר 10 שנים, רובן בתפקידו האחרון. מוקדי אחראי לאסטרטגיה של הוט ולבידול שלה כבית להפקות מקור ישראליות. בכך הוא תרם תרומה יוצאת דופן ליצירה הטלוויזיונית בישראל. הפקות המקור של הוט הפכו לנכס של החברה ויש לקוות שהן יישמרו על רמתן, מאחר שהן אחד הנכסים הגדולים בעיני לקוחותיה. כאשר קוראים להקטין את אחוז הפקות המקור, צריך לחשוב על גם היצירה הישראלית הנהדרת שעושים בהוט וגם ביס, וכמה חבל אם היא לא תהיה.

מנותק

רק בבזק מטפלים ביד ברזל

אבל כשפלאפון וסלקום נדרשות לזוז בתדרים הסלולריים, משרד התקשורת שוקל הקלות משמעותיות בדרכים שונות, מגלה סבלנות ונכונות לשמוע את טענותיהן באורך רוח ובצדק רב. מאידך, מישהו זוכר מה קרה כשאותו משרד דרש מבזק לפנות תדרים ב-2014 לטובת הדור הרביעי בסלולר? אז המשרד שיגור הודעה לקונית וקצרה: "משרד התקשורת החליט: על חברת בזק לפנות תדרים לטובת הקצאת תדרים לדור הרביעי בתוך שישה חודשים. המשרד סבור כי אין מקום לפצות את בזק ולממן את העלויות הכרוכות במתן השירותים באמצעות המערכות החלופיות". זוהי דוגמה נוספת למדיניות הלא אחידה ולא שוויונית של המשרד.