קניונים, הציעו יותר: ותרו על שטחי מסחר לטובת שטחי ציבור

בשבוע שעבר אישרה הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף) את תוכנית השינויים לקניון ארנה בהרצליה, כך שהקניון הסגור, הרווי בשטחי מסחר ריקים, ייפתח אל הרחוב וינגיש את הים לציבור. התוכנית גם מאפשרת לקניון להסב שטחי מסחר לשטחי משרדים עם זיקה לתיירות, דבר שיאפשר לקניון המנותק מעצם קיומו בסמוך לים, להפוך את מיקומו ליתרון.

על פי התוכנית, במקום מבנה שחוסם את הנוף ואת המעבר החופשי לים, ייפתחו מעברים רחבים שישמשו את הציבור, והחזיתות האטומות יהפכו ברובן לחזיתות מסחריות פעילות. זאת במטרה להגביר את החיבור בין העיר לים ולהנגיש את הים לציבור.

קניון ארנה בהרצליה כולל 45 אלף מ"ר שטחים בנויים, אך רק 40% מהשטחים מאוכלסים. על רקע זה הסבת שטחי מסחר קיימים בקניון לשטחי משרדים בעלי זיקה לתיירות, הינה יתרון כלכלי משמעותי לבעלי הקניון, קרן ריאליטי. 

הגישה התכנונית שאותה מובילות גם הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה, שקוראת ליזמים לשבור את חומות הקניונים המנותקות לטובת שדרות רוויות מסחר, נכונה גם לקניונים משגשגים כמו קניון מלחה בירושלים, שגם אותו הורתה הוועדה המחוזית לפתוח ולהוציא את המסחר החוצה.

יזמים נוטים לראות בשטחים ציבוריים בתוכנית שטחים "מבוזבזים", מאחר שהם אינם מניבים הכנסה. אבל חלקם מתחילים להבין שבמציאות הנוכחית עדיף לוותר על חלק משטחי המסחר בקניון לטובת שטחי ציבור שיהפכו את הקניון לאיכותי יותר, מאחר והם יציעו לציבור ערך מוסף של חווית בילוי, ולא עוד חנות. כי בעידן שניתן לקנות תיק או שמלה באינטרנט, איזה ערך יש לעוד חנות שמושכרת למותג אופנה? בטח ובטח אם החנות מודיעה לבעלים שהיא סוגרת את הבסטה בחודש הבא.

בעלי הקניונים צריכים להציע לנו ערך מוסף על פני מסחר, ולהציע מוצרי צריכה או בילוי שלא ניתן להשיג באינטרנט, כמו חנות אופניים או מסעדה טובה. אפילו ספסלים שמאפשרים לשבת לשתות קפה ולנוח, יכולים להבטיח פדיון גבוה יותר, מאשר עוד חנות נעליים. עולם הצריכה משתנה ובעקבותיו גם התחשיבים הכלכליים שיזמים מכירים. לפני שנכנסים לפרויקט כמו קניון, צריך לזכור שהמחיר למ"ר הוא כבר לא פקטור, אלא מה יביא אנשים.