"שיעור אינפלציה גבוה יותר – זו התחמושת שבנק ישראל צריך כדי להתכונן למיתון עתידי"

"שיעורי אינפלציה גבוהים יותר - זו התחמושת שבנק ישראל צריך על-מנת להתכונן למיתון" כך אמרה אתמול (א') המשנה לנגידת בנק ישראל פרופ' נדין בודו-טרכטנברג. בדברה בכנס הפרידה לנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג תיארה המשנה את הלחצים והשיקולים שהנחו את הבנק בהחלטותיו לשמור על שער הריבית ללא שינוי. בודו-טרכטנברג תמלא את תפקידה של פלוג החל מ-13 לחודש ועד למינוי הנגיד הבא ולדעתה צפוי להיות משקל רב בהחלטה הקרובה על גובה הריבית שתפורסם ב-26 לנובמבר.

"בעלי שואל אותי לעתים קרובות מה אני עושה בעבודה, לאור העובדה ששיעור הריבית לא השתנה בשלוש וחצי שנים האחרונות" סיפרה בודו-טרכטנברג "אבל זה דורש לא פחות אומץ לשמור על הריבית מאשר להעלות ריבית כדי לקבל כותרת" אמרה. בהסבירה מדוע הבנק לא ימהר להעלות ריבית אמרה המשנה לנגידה כי "תוואי האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מצביע על עלייה אבל הדרך רצופת מהמורות ולא חלקה ולכן נגיב בדרך שלא תסכן את המשך מגמת ההתבססות בתוך היעד"

את הקריאות לבנק המרכזי להעלות ריבית חילקה בודו-טרכטנברג למספר סוגים: "כשהפד החל בהעלאות ריבית נוצרה ציפייה שנלך בעקבותיו והיה חשוב לנו להבהיר שמה שמעניין אותנו זה מה שקורה כאן. מעניין שאותם 'מומחים' שקראו בזמנו לבנק לנקוט מדיניות מוניטרית יותר אגרסיבית בהורדות הריבית מתלוננים עכשיו על כך שאיננו מעלים את הריבית בעקבות ארה"ב. גם בהחלטת הריבית האחרונה של הנגידה פלוג הייתה ציפייה שתנצל את הישיבה האחרונה כדי להעלות ריבית אבל הנגידה הייתה נאמנה לעקרונותיה וניהלה את הישיבה האחרונה בדיוק כפי שניהל את 56 הישיבות שלפניה, מלבד העוגה".

סוג אחר של קריאות הגיע לדברי בודו-טרכטנברג מכיוון מי שסבור שהבנק צריך ריבית גבוהה יותר כדי שתהיה לו תחמושת - או יכולת להוריד ריבית במקרה של חזרת המיתון העולמי. "היו ציפיות שנעלה ריבית כדי לצבור תחמושת. רציתי להדגיש ששיעורי ריבית נומינלית נמוכה אינם תחמושת והתחמושת שצריך לבנות הם שיעורי ריבית ריאלית נמוכים ולכן אנחנו צריכים שיעורי אינפלציה גבוהים יותר".

בודו-טרכטנברג תיארה את הדילמות שעמדו בפני הוועדה המוניטרית בתקופת כהונתה של פלוג בהחלטותיה על גובה הריבית בישראל ובמרכזן השאלה מדוע האינפלציה בישראל נמוכה כל-כך: מאז מארס 2015 קצב האינפלציה בישראל נמוך מזה של האינפלציה חציונית במדינות ה-OECD למרות שקצב הצמיחה בישראל היה גבוה מזה של מרבית מדינות ה-OECD. "ירידת האינפלציה בישראל הייתה עמוקה בהרבה מזו שבמדינות רבות. מצאנו את עצמנו במצב חריג של אינפלציה שלילית שנמשך שלוש שנים שייצר עבורנו אתגרים לא פשוטים. התעמקנו ממושכות ועמוקות בניסיון להבין ממה נובעת האינפלציה הנמוכה הזו" אמר בודו-טרכטנברג.

אחת התופעות שבלטו לעיני חברי הוועדה הייתה העובדה שרמות החוב של המגזרים השונים בישראל לא הגיבו בצורה ברורה לאינפלציה האפסית - שיעור החוב התאגידי אפילו ירד, ושיעור החוב של שמשקי הבית עלה בצורה שלא חרגה מעליית השכר. בהקשר זה ציינה המשנה לנגידה כי "מדיניות ריבית נמוכה בישראל פחות אפקטיבית מאשר במדינות אחרות בגלל עקום התשואות התלול שמאפיין את ישראל (הפער בין תשואת אג"ח לעשר שנים לתשואת אג"ח לשנה). גם היום רק לאיטליה יש עקום תשואות תלול פחות. היינו ערים לכך שחוזקו היחסי של השקל מנע את עליית האינפלציה ולהשפעה של המדיניות המוניטרית המרחיבה של הבנקים המרכזיים בארה"ב, אירופה ויפן. יוקר המחייה בישראל הגבוה יחסית שהוביל למחאה החברתית גרם לממשלה לנקוט צעדים להכנסת תחרות שתביא לירידות מחירים".

באשר להתערבות בשוק המט"ח ציינה בודו-טרכטנברג כי שני הטיעונים נגד התערבות בשוק המט"ח הם שהיא לא תהיה אפקטיבית ושלא צריך להתערב בשווקים. "השתכנענו שסטינו בצורה ניכרת מנקודת שיווי המשקל ושער החליפין היה מיוסף ביתר בצורה משמעותית וזה דחף את המחירים למטה".