עו"ד חדד: "החשוד המרכזי לא כאן. מי שיש לו אינטרס לשבש את החקירה הוא לב לבייב, והוא במוסקבה"

אתמול (ב') התקיים בבית משפט השלום בראשון-לציון (השופט גיא אבנון) הדיון בהארכת מעצרם של שישה חשודים, בהם מקורביו ובני משפחתו של לב לבייב, בחשד להברחת יהלומים לישראל. על-פי החשד, חברה בבעלות לב לבייב, LLD, הבריחה בין השנים 2002 ל-2018 יהלומים מרוסיה לישראל בשווי של כ-300 מיליון שקל.

בית המשפט האריך את מעצרם של כל החשודים ב-7 ימים עד ה-11 בנובמבר. שישה המעורבים חשודים, כפי שהודיעה המשטרה בפתח הדיון, בעבירות של הברחת יהלומים, הלבנת הון, עבירות לפי פקודת המכס, עבירות לפי פקודת מס הכנסה, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, הוצאת חשבוניות פיקטיביות, השמטת הכנסות, רישום כוזב במסמכי תאגיד וכן בעבירות נוספות.

בתחילת הדיון מסרה המשטרה לשופט חומרי חקירה חסויים המבססים לעמדתה את החשד נגד החשודים, ומצדיקים השארתם במעצר. המשטרה ביקשה כי בית המשפט יאריך את מעצרם של הששה ב-9 ימים, אך בית המשפט החליט כאמור כי בשלב הזה די ב-7 ימים לצורך השלמת פעולות החקירה.

ניסיון הברחת יהלום לארץ בשווי כמיליון שקל ממדינות חבר העמים לשעבר

עו"ד עמית חדד, המייצג את אחד מהמקורבים ללב לבייב שנעצר בפרשה פנה לנציג המשטרה, פקד גל צ'סנר מלהב 433, ואמר: "נדמה לי שתפסתם ברשת שלכם דג אחד יותר מידי. אתה אמרת בהצהרה שלך בפתח הדברים שכל החשודים עובדים עבור LLD, למעט אחד מהם. תאשר לי שמרשי כלל לא עבד בשנה האחרונה בחברה".

נציג המשטרה: "נכון. הוא מחזיק באחוז של מניות החברה".

חדד: "מרשי לא עבד בכל השנים הרלוונטיות - 2010 עד 2018. תאשר לי שמאז לא קיבל כל משכורת או דיבידנד מהחברה".

נציג המשטרה: "לא שידוע לי".

חדד: "יש סכסוך בין לב לבייב למרשי כבר 10 שנים - הם לא מדברים, לא מתכתבים, וכמעט הורגים אחד את השני".

נציג המשטרה: "זה נודע לי רק היום".

חדד: "לא רק שזה לא סוד, יש תביעת בוררות בין השניים, זה הכול ידוע... תאשר לי שלמרשי אין קשר עסקי עם לבייב מזה 10 שנים".

נציג המשטרה: "לא שאני יודע".

בתשובה לשאלת חדד, העיר השופט: "הראיות שקושרות את המקורב ללבייב לפרשה הוצגו בפניי".

בהמשך דבריו, הדגיש עו"ד חדד את הנתק המוחלט השורר לדבריו בין מרשו לבין לב לבייב. "לפי מה שכתוב בנייר שהציגה המשטרה, מדובר בקשירת קשר. רק שאין שום קשר בין הלקוח שלי לחברה מאז אוגוסט 2009, עקב סכסוך דרמטי ביניהם... כולם ידעו על הסכסוך הזה, זה באמת מן המפורסמות... מרשי לא ייפה את המציאות ולא הסתיר כלום מהמשטרה. הוא לא לקח דיבידנד מהחברה, לא קיבל משכורת שום קשר ללב לבייב והחברה. למה שהוא יבצע שורה של עבירות כפי שטוענת המשטרה שעה שהוא לא מרוויח מכך פרוטה אחת? זה משהו שהמדינה הייתה צריכה לשאול את עצמה כבר במרץ 2018, אבל היא לא עשתה זאת".

 כך נחשפה פרשת הברחת היהלומים לכאורה

עוד ציין עו"ד חדד כי "החשוד המרכזי בכלל לא נמצא כאן - מי שיש לו את כל האינטרסים והמוטיבציה לשבש את החקירה הוא לב לבייב, והוא מתהלך חופשי ברחובות מוסקבה, כשאנחנו יושבים על ספסלי עץ עם גב כואב".

עו"ד אלון רון, המייצג את המקורב השני ללבייב, ועו"ד ז'ק חן, המייצג חשוד נוסף בפרשה, הדגישו בפני בית המשפט כי חברי הבורסה ליהלומים יודעים כבר ממרץ 2018 שמתנהלת חקירה "סמויה" בעניין החשדות האמורים.

עו"ד רון אמר בדיון: "עד המדינה כבר מסתובב חודשים, מספר שהוא עד מדינה, ומתנצל על כך. בסיטואציה הזאת, גם אם היה חשש לשיבוש הליכי חקירה, כבר איחרנו מזמן את הרכבת. יש לי הרגשה שכל תכליתו של המעצר היא להביא לשבירת רוחו של מרשי והפעלת לחץ באמצעותו כדי לקבל את מה שלא הצליחו עד היום לקבל, וכך להגיע לאדן אחר שלא נמצא איתנו כאן היום".. עו"ד חן אמר בהקשר זה: "החקירה הזאת היא שיחת היום בבורסה כבר תקופה ארוכה".

"חומרי החקירה מטילים חשד סביר במידה נדרשת ביחס לכל אחד ואחד מהחשודים"

"הונחו בפניי חומרי חקירה, מתוכן מצאתי לסנן מסמכים אשר קושרים את החשודים כל אחד לפי חלקו לעבירות המיוחסות לו", ציין בהחלטתו השופט אבנון. "אומר כבר עתה, חלקם של החשודים שונה זה מזה, יש בכירים יותר ובכירים פחות, כאלה שמעורבים באופן עמוק יותר בעבירות וכאלה שחלקם כמו גם עוצמת החשד בעניינם פחות. לעת הנוכחית, חומרי החקירה מטילים חשד סביר במידה נדרשת ביחס לכל אחד ואחד מהחשודים. העבירות המיוחסות לחשודים מקימות בראש ובראשונה עילת מעצר מובהקת מסוג חשש לשיבוש הליכי חקירה. נתתי דעתי לטענותיהם של באי כוחם המלומדים של החשודים. כל אחד מהם עשה כל שביכולתו על-מנת לסייע למרשו, כך ראוי. עם זאת, לא מצאתי כי בשלב זה של ההליך ניתן לאפשר שחרורו של מי מהחשודים לחלופת מעצר".

"חרף השוני בין החשודים", ציין בהחלטתו השופט אבנון, "לא מצאתי שישנה אפשרות לאבחן בין החשודים לעניין תקופת המעצר הנדרשת".השופט אבנון התייחס גם לטענות שחזרו בטיעוני באי כוח החשודים השונים, לפיהן עיקרי החשדות נגד החשודים כבר ידועים בציבור מזה זמן מה, וציין :"אין בכך שחלק מהחשדות פורסם זה מכבר כדי להפחית מעוצמת החשש לעילת השיבוש".

טיסות של החוקרים בעקבות היהלומנים

תיבת הפנדורה הזו נפתחה לראשונה לפני כחצי שנה, כשנציגי המכס בנמל התעופה בן-גוריון עיכבו אדם שסומן על-ידם כחשוד בניסיון להכניס סחורה לארץ מבלי לדווח עליה. הנורות האדומות שלהם נדלקו, אך הם לא צפו את שרשרת האירועים שהולידה הבדיקה שערכו לו. במהלך חיפוש שנערך בין חפציו ועל גופו התגלה, כשהוא מוצנע בגופו, יהלום יקר-ערך בשווי של כמיליון שקלים, אותו הבריח לפי החשד מאחת ממדינות ברית-המועצות לשעבר. בעקבות גילוי היהלום, הוקם צוות חקירה משותף לרשות המסים ולמשטרת ישראל, אותו אדם נחקר באשר למקורות היהלום, הכנסתו לארץ ללא דיווח וכן פעילות חשודה קודמת.

בשעות הבוקר המוקדמות - בתום שישה חודשי חקירה סמויה בענף היהלומים, מעקבים אחר חשודים בצאתם מישראל וכניסתם לישראל, טיסות של החוקרים בעקבות היהלומנים והיהלומים שהחביאו - עצרו חוקרי רשות המסים ומשטרת ישראל את ששת החשודים בפרשה לחקירה באזהרה בחשד למעורבות בעבירות של הברחת יהלומים, הלבנת הון, עבירות לפי פקודת המכס, עבירות לפי פקודת מס הכנסה, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד וכן עבירות נוספות.

על-פי החשד, המעורבים, כל אחד על-פי חלקו, קשרו קשר, תכננו, והוציאו לפעול במשך מספר שנים הברחה של יהלומים למדינת ישראל בשווי כולל של מאות מיליוני שקלים. זאת, בניגוד לחוק, ומבלי לדווח לרשויות המוסמכות, בהם רשות המסים ומשרד הכלכלה. בין העצורים, כאמור, בני משפחה ומקורבים של לב לבייב. בין החשודים הנוספים גם עובד לשעבר של איש העסקים.

אחד המעורבים בפרשה גויס לאחרונה כעד מדינה, והוא צפוי לסייע בהבאת ראיות נגד החשודים המרכזיים. פרטי העד, תפקידו ועדותו - נאסרו לפרסום בצו בית משפט. את שמם של החשודים - חלקם שמות מוכרים מאוד בענף היהלומים, ובכלל - לא ניתן היה לפרסם עד סגירת הגיליון.

במקביל למעצרים בוצעו הבוקר פשיטות על בתי החשודים ומשרדיהם, אשר במהלכם נתפסו רכבי יוקרה, הוקפאו נכסי נדל"ן וחשבונות בנק, וכן נתפסו מסמכים, מזומנים ויהלומים בכספות. גורמי החקירה מעריכים את שווי הרכוש שנתפס בעשרות מיליוני שקלים.

ביחידות החוקרות - רשות המסים והמשטרה - מבהירים, כי מדובר בחשד לקיומה של רשת סבוכה להברחת יהלומים, ובכוונתם לבצע מעצרים נוספים של חשודים בארץ ובחו"ל.

החשודים פסחו על עמדת הדיווח

שוק היהלומים נחשב לאחד ממקורות ההון השחור העשירים ביותר. מדובר במגזר סגור, אפוף מסתורין, שעקב אופיו וסגנון העבודה בו - עריכת עסקאות של מיליוני שקלים בלחיצת יד, העברת יהלומים בשקיק קטן שהגיע ממקורות לא ידועים בחו"ל ולא תמיד נרשם ודווח כראוי בעת כניסתו לארץ ועוד - מהווה קרקע פורייה לעבריינות כלכלית. משך שנים ארוכות נתפס הענף כקשה לפיקוח, עם שיעור גביית מס נמוך ורחוק מ"מס אמת", ופערי המידע בין הרשות לבין היהלומנים לגבי היקף פעילותם ושווי נכסיהם של האחרונים אפשרו בעבר חגיגה של ממש עבור היהלומנים. בשנים האחרונות עובר הענף הסדרה משמעותית, בין היתר בשיתוף פעולה עם הבורסה ליהלומים שמאסה בתדמית השלילית שדבקה בענף, בעיקר בעקבות תפוחים רקובים.

החשדות שנחקרו בחודשים האחרונים סובבים בעיקרם סביב עבירה אחת שהולידה שלל עבירות נלוות: החשד להברחת היהלומים לארץ. עבירה זו גוררת בעקבותיה עבירות הלבנת הון, סחר ברכוש אסור ועבירות של אי דיווח על ההכנסות ממכירת אותם יהלומים מוברחים.

אז איך עבדה רשת הברחת היהלומים לכאורה? הכול מתחיל בעמדה קטנה בשדה התעופה בן-גוריון, שעליה פסחו החשודים לכאורה. בשונה מתכשיטים וסחורות אחרות המוכנסות לארץ, אין תשלום מס או מכס על עצם הכנסת יהלומים לארץ (מלבד היטל על יהלומים מלוטשים), ואולם כל הכנסה או הוצאה של יהלומים וחומרי גלם מהארץ ולתוכה חייבת בדיווח. על רישום הדיווחים הללו אמון מינהל יהלומים, אבני חן ותכשיטים של משרד הכלכלה, אשר בנוסף לסמכויותיו למתן רישיונות עיסוק ביהלומים ליצרנים וצורפים, מפעיל תחנת מכס בלעדית בארץ ליבוא ויצוא יהלומים בפיקוח המפקח על היהלומנים.

על-פי החשד, החשודים הכניסו לארץ פעם אחר פעם יהלומים שהוברחו ממדינות שונות - יהלומים בשווי משתנה, של מיליונים בודדים עד עשרות מיליונים - כשהם מוצנעים בגופם או בין חפציהם. הם לא דיווחו על כך בעמדה הייעודית. יהלומים אלה נמכרו בהמשך בישראל, וגם ההכנסות ממכירתם לא דווחו - כך על-פי החשד.

מטעמה של חברת LLD שבבעלות לב לבייב נמסר היום כי החברה אינה מכירה כלל את האירוע המדווח בתקשורת: "לבייב והחברות שבשליטתו פועלים בהתאם לנורמות הראויות, ותוך הקפדה על ציות לחוק. אנו מקווים כי הנושא יתברר במהרה והחשדות יתבררו כמשוללי בסיס".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל תמשיך למקד אכיפה נגד תופעות של פשיעה כלכלית חמורה, תוך הפעלת מערכי מודיעין וניהול חקירות משותפות עם רשויות אכיפה נוספות לשם חשיפת מבצעי העבירה".

עו"ד אייל בסרגליק, המייצג את אחד החשודים בפרשה, מסר כי "מדובר בחשדות ראשוניים שאנו בטוחים כי יופרכו בהמשך. למרשנו אין קשר לפרשה. הוא עבד עם איש העסקים המוכר ששמו נקשר לפרשה לפני למעלה משש שנים, ואין כל ראיה שקושרת אותו לחשד בפלילים. אנו מקווים כי החקירה תסתיים במהרה וכך יוכל מרשנו להוכיח שאין לו שום קשר לפרשה ולחשדות".

אופן הכנסת יהלומים לארץ

החשודים, בעלי רישיונות יבוא, לא פעלו על-פי הכללים

על-מנת לעסוק במסחר ביהלומים נדרש רישיון מטעם משרד הכלכלה והתעשייה. רק אנשים בעלי רישיון לעיסוק ביהלומים יכולים לעסוק ביבוא, יצוא ומכירה של יהלומים בישראל ובעולם. כפי הנראה, מרבית הגורמים החשודים בפרשה הם בעלי רישיונות, ואולם על-פי החשד הם לא פעלו על-פי הכללים ליבוא היהלומים.

בישראל קיימים כללים שונים ביחס ליבוא יהלומים מלוטשים ויבוא יהלומי גלם. בעוד יבוא יהלומים מלוטשים כרוך בתשלום היטל (שמקורו בהסכמת ענף היהלומים למיסוי יהלומי יבוא מלוטשים, ומעוגן בצו הפיקוח על היהלומים), ויש להציג בתחנת המכס קבלה מפורטת מהבנק על ביצוע תשלום ההיטל - על יבוא יהלומי גלם אין היטל.

במסגרת תהליך קימברלי עליו חתומות למעלה מ-75 מדינות, כל יבוא של יהלומי גלם חייב להיות מלווה בתעודה מקורית, המונפקת בארץ המקור של היהלומים. בתעודה חייבים להופיע נתוני היהלומים על-פי סיווגם ושוויים בדולרים. סיווגי היהלומים נחלקים לשלושה: יהלומי תעשייה, יהלומי גלם ויהלומים לא ממוינים, וכל אחד מהסיווגים נרשם כפריט מכס אחר.

בתחנת המכס בישראל על היבואן להציג את העתק תעודת קימברלי המקורית, כפי שסופקה לו על-ידי חברת השילוח.

בכל מקרה, חייבים יבואני היהלומים לדווח על הכנסת היהלומים - המלוטשים והגולמיים - לישראל.

לא הכול נצץ בענף בשנים האחרונות: "תפוחים רקובים" וניסיון הסדרה של התחום

למרות דעיכת ענף היהלומים (בארץ ובעולם), היקף המסחר ביהלומים בישראל עצום בכל קנה מידה. מחזור המכירות של הענף מוערך בכ-7.5 מיליארד דולר בשנה. ולמרות הכסף הגדול, היוקרה והעיסוק ב"חברה הטוב של האישה", לא הכול נצץ בשנים האחרונות בענף היהלומים.

בענף ובחבריו דבקה תדמית פחות מחמיאה מזו שהיו רוצים לשוות לעצמם. בתפיסה הציבורית גברה התחושה, כי מדובר בקליקה סגורה, שחבריה לא תמיד מדווחים כנדרש על עושרם וחומקים לא פעם מרשת המס. הענף נתפס כקשה לפיקוח, עם שיעור גביית מס נמוך ורחוק מ"מס אמת", ופערי המידע בין הרשויות לבין היהלומנים לגבי היקף פעילותם ושווי נכסיהם של האחרונים אפשרו בעבר חגיגה של ממש עבור היהלומנים.

שמות יהלומנים בפרשת הבנק השוויצרי

פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים שנחשפה לפני מספר שנים, והולידה מספר כתבי אישום בגין עבירות מס והלבנת הון, לא סייעה אף היא לתדמית של הענף. מדובר באחת מהפרשות הגדולות ביותר שנחשפו בישראל בתחום המס והלבנת ההון, שבמסגרתה נחשפת תעשיית זיוף חשבוניות שפעלה בלב הבורסה ליהלומים ברמת-גן, בכסות של עסק למסחר ביהלומים, במשך כשני עשורים, עד לשנת 2011. בלב הפרשה עומד "צ'יינג", "בנק המחתרתי", שהיה רשום כחברה למסחר ביהלומים, ושירת מאות יהלומנים במהלך השנים. חברי הבורסה ליהלומים "כיכבו" בעבר גם בדוחות של משלמי הכופר שפרסמה רשות המסים (תשלום כופר למדינה במקום העמדה לדין פלילי), לאחר שנחשדו באי-דיווח על שכר בהיקף מאות אלפי שקלים, אך הצילו את עצמם מאימת הדין הפלילי באמצעות הסדר כופר שחתמו עם המדינה.

גם בפרשת הבנק השווייצרי HSBC שבו התגלו חשבונות לא מדווחים של ישראלים, עלו שמות של יהלומנים, ובין היתר נעצרו ונחקרו ארבעה אחים יהלומנים בחשד, כי החזיקו בחשבונות של עשרות מיליוני שקלים בבנק HSBC, מבלי לדווח לרשות המסים בישראל.

האירועים הללו, ה"תפוחים הרקובים" שנתגלו בענף, הולידו שיתוף פעולה בין הרשויות לבורסה ליהלומים, במטרה להסדיר את הענף, ובמקביל להקל על העוסקים בו.

נוהל גילוי מרצון ייחודי לענף היהלומנים

אחד המהלכים להסדרת הענף היה נוהל גילוי מרצון ייחודי לענף היהלומנים (מאפשר להם "להלבין" את הונם השחור, תוך תשלום מס אך מבלי שחרב הפלילים תהיה מונחת מעל צווארם) שפורסם בדצמבר 2016. עם פרסום הנוהל הוגשו בין כ-500 בקשות לגילוי הון מוחבא של יהלומנים ולתשלום מס. מנהל רשות המסים לשעבר, משה אשר, הגדיר זאת כ"סקטור שלם שחוזר בתשובה". בינתיים הושלם הטיפול בכ-60 מהבקשות הללו, ושולם המס כנדרש, ושאר הבקשות מצויות בשלבי טיפול שונים. ברשות מעריכים, כי כ-100 מתוך הבקשות שהוגשו לא יוכרו על-ידם, היות וקיימים חוסרים במסמכים ובטפסים, ואולם כ-400 מתוך הבקשות יכניסו הון שהיה עד כה מתחת לראדר אל הרשת המדווחת.

גם הרשות לאיסור הלבנת במשרד המשפטים נכנסה אל הזירה בצורה משמעותית, ובין היתר פרסמה אשתקד מסמך "דגלים אדומים" שאמורים להידלק אצל הסוחרים באבנים ולסייע להם באיתור פעולות שמעלות חשש להלבנת הון. מסמך ה"דגלים האדומים" בענף נולד על רקע המאבק הכולל בכלכלה השחורה וכן בהמשך למשטר איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור שהוחל על ענף היהלומנים החל משנת 2015, ואשר כולל חובות זיהוי והכרת הלקוח, דיווח על פעילות בלתי רגילה ושמירת מסמכים.

בשנת 2014 פורסם דוח משותף לארגון ה-FATF - הארגון הבינלאומי המוביל את המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, וכן ארגון ה-Egmont - ארגון המאגד את הרשויות למודיעין פיננסי בכל העולם, הנוגע להלבנת הון ומימון טרור באמצעות מסחר ביהלומים. הדוח, שמדינת ישראל הייתה בין מוביליו, סוקר את שרשרת הייצור החל משלב כריית היהלומים, דרך מרכזי הסחר ועד מכירת תכשיטי יהלומים בשוק הקמעונאי. במסגרת הדוח מפורטים הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור הגלומים בענף בשלבי הסחר השונים, לרבות מרכזי סחר דוגמת ישראל, וכן מפורטים תסמיני הלבנת הון ומימון טרור שזוהו על-ידי חברי הפרויקט, בהתייחס לסוחרים ביהלומים, למוסדות בנקאיים וכן לרשויות המכס.

המאפיינים הייחודיים של הענף - הכוללים, בין היתר, אנונימיות בעת ביצוע עסקאות; קושי להתחקות אחר מקור היהלומים, היקף וגובה העסקאות; סחר בינלאומי חוצה גבולות; אופי ביצוע העסקאות הנסגרות לעתים בלחיצת יד, ללא תיעוד או בתיעוד מועט; וקושי להעריך את שווי היהלומים - מהווים קרקע פוריה להלבנות הון בתחום.

לכך יש להוסיף את מאפייניהם הפיזיים של היהלומים, המאפשרים להסתירם בקלות ולהבריח באמצעותם ערך ממקום למקום, תוך התחמקות מדיווח - החשדות העומדים בלב הפרשה הנחקרת כעת.

פרקליטו של אחד החשודים, עו"ד ז'ק חן, מסר בתום הדיון: "מרשי ענה לשאלות חוקריו ומסר גרסה שדוחה את החשדות. עניין אחד הוא תפקיד המשטרה לחקור ועניין אחר לגמרי הוא מעצר החשודים. בית המשפט לא קיבל את בקשת המשטרה לתקופת מעצר ארוכה והורה על מעצר לתקופה קצרה יותר תוך שהוא מותח בקורת נוקבת על התבטאות המשטרה בסוף הדיון לפיה היא תשקול לקצר את תקופת המעצר של מי מהחשודים שישתף פעולה עמה".

עו"ד דרור מתתיהו, אשר מייצג את אחד החשודים, מסר: "אין כל בסיס עובדתי ומשפטי למעצרו של מרשי. הוא אינו קשור לחשדות הנחקרים ואני סמוך ובטוח כי רשויות החקירה תגענה למסקנה זאת בהקדם".

*** חזקת החפות: החשודים בפרשת הברחת היהלומים הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, ולכן החשודים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.