אמסטרדם במתח? גם ללא יצוא, ישראל הופכת למדינת הקנאביס הרפואי

לפעמים נדמה שיום אחד מדינת ישראל שאפה משהו והתעוררה בתור מדינת הקנאביס הרפואי. יותר מ-100 חברות פועלות היום בתחום, שרק לפני כמה שנים אפילו לא נהגו ללחוש את שמו, אבל גם אם נדמה כך, תחום הפעילות הזה לא גדל בן לילה אלא צמח לאורך שנים בחשיכה, ובעיקר לכיוון חו"ל. תהליך הלגליזציה של קנאביס שעבר בשנים האחרונות על כמה מדינות בעולם, הרגולציה המתפתחת בתחום הקנאביס הרפואי (גם בישראל) ופתיחת השוק המקומי לתחרות וציפיות לפתיחת השוק ליצוא הובילו לנקודת הרתיחה העכשווית.

בחמש השנים האחרונות, ובעיקר בשנה האחרונה, זכו בעיקר תשומת-הלב החברות הנסחרות בבורסה המקומית, כ-12 במספר כיום, אולם רובן חברות בתחילת דרכן, המרוכזות בגידול החקלאי ובעיבוד התעשייתי של הצמח. נוסף עליהן פועלות בישראל חברות חקלאיות ותעשייתיות ותיקות יותר בתחום, וכן חברות טכנולוגיה. אלה מפתחות תרופות מבוססות קנבינואידים, שיטות הולכה, טכנולוגיות לשיפור הגידול ועוד. גם אם היצוא אסור, החברות הללו יכולות להוציא מישראל את הידע שלהן.

ישראל נמצאת בצומת ייחודי משום המומחיות שלה בטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות, במחקר של השפעת הקנאביס על גוף האדם (תחום שהגדיר וביסס פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית. לאורך הקריירה שלו הוא הכשיר עשרות חוקרים שהלכו בדרכו), ובהולכת תרופות - תחום שתעשיית הפארמה הישראלית התמחתה בו משום שהוא מצריך זמני פיתוח קצרים יותר ודורש חשיבה רב-תחומית יותר מאשר בפארמה קלאסית. תחום נוסף שישראל מתמחה בו הוא המכשור הרפואי.

בעזרת מיפוי שביצעה חברת Cann10 מקבוצת שיזים, בשיתוף-פעולה עם דלויט וקרן מימון ההמונים Ourcrowd, לקראת כנס בינלאומי שערכה לפני כשבועיים, "גלובס" מציג כאן את זירות הפעילות והחברות הבולטות בתחום הקנאביס ומנתח את הכוחות הפועלים על השוק.

 מפת הקנאביס של ישראל: החברות הפעילות, לפי תחומים

החברות המגדלות: החלוצות של השוק

ניתן לחלק את שוק הקנאביס המקומי לכמה פלחים. הראשון הוא החברות המגדלות. החברה המובילה בתחום זה היא תיקון עולם, שהיקף פעילותה המלא נחשף בתקשורת לפני שבוע, לאחר שהתברר כי היא שותפה בכמה חברות פעילות ברחבי העולם. אחת מהן כבר נמכרה במיליארדי דולרים. לצד תיקון עולם פועלות בישראל "שמונה החלוצות" שקיבלו רישיונות גידול ושיווק קנאביס טרם הרפורמה וכבר פועלות בשוק כמה שנים. תיקון עולם, החלוצה בין החלוצות, החזיקה 27% מהשוק והייתה החברה הבולטת בעיצוב דמותו של השוק ובלובי, וכן בפעילות מול חו"ל. יתר החברות החזיקו כל אחת בין 8%-12% מהשוק.

המפורסמות הן שתי החברות שהתקשרו עם חברה בורסאית: BOL, המוכרת יותר בשוק הישראלי כ"שאיפה לחיים", שכבר מייצרת את מוצריה, מעבדת אותם במפעל משלה ומפיצה אותם דרך חברת התרופות רפא. BOL פעלה מול כ-10% מהשוק הישראלי לפני הרפורמה. השנייה היא קנדוק, שהחזיקה 8% מהשוק הישראלי לפני הרפורמה. שתי החברות מתכננות להסתער על פעילות בינלאומית בקרוב, אולם כרגע אין להן פעילות כזאת.

בין שמונה המגדלות נמצאת גם שיח, שיש לה שת"פ אסטרטגי עם cann10 . שיח מגדלת קנאביס וממצה אותו במפעל של חברת פנאקסיה (שאליה נגיע בהמשך), ו- cann10 משווקת אותו עבורה.

בניגוד ל-BOL, קנדוק ושיח, לתיקון עולם עדיין אין אישור GAP, המעיד שמוצריה מיוצרים לפי התקנים החדשים של משרד הבריאות שנכנסו לתוקף באפריל השנה. היא פועלת לקבל תקן כזה עבור החווה החדשה שלה בכפר יהושע. השבוע סגר משרד הבריאות את החווה של תיקון עולם בביריה, בטענה שלא עמדה אף בתקנים הוותיקים, אך החברה מקווה שהחווה תחזור לפעול בקרוב.

חברות נוספות הן: פארמוקאן, שהאסטרטגיה שלה היום היא ייצור מוצרים רפואיים לשימוש קוסמטי ודרמטולוגי והיא אף החלה לפתח תרכובות ייחודיות למוצרים מסוג זה ולהיערך לייצור זניה באוסטרליה; בטר קנאביס, איי.אם.סי, טבע אדיר וקנאבליס.

חברות תומכות גידול: עושים הסבה לטכנולוגיות

לפי דוח שערכה חברת המחקר IVC בפברואר האחרון, פעלו אז בשוק הקנאביס 68 חברות שגייסו הון בהיקף של 76 מיליון דולר - היקף נמוך ביחס למספר החברות, דבר המעיד על תעשייה הנמצאת ממש בתחילת דרכה. אמנם התעשייה הזאת גם מאופיינת בעסקאות רבות יותר שלא מוכרזות לתקשורת ובחברות רבות יותר מאשר בתחום הביומד שיוצאות לדרך ללא גיוס חיצוני, אך עדיין מדובר בתעשייה שרוב רובה בשלב הסיד.

החברות התומכות בגידול קנאביס רפואי נחלקות לכמה קטגוריות: תאורה ייעודית לגידול בבתים, חיישנים לצמח, שיטות דישון חדשות, ערכות לגידול ביתי ושיטות הדברה ירוקות. רוב החברות בקטגוריות האלה נמצאות בתחילת דרכן, והסיכוי שלהן להצליח דומה לסיכוי של הסטארט-אפ הישראלי הסביר. עם זאת, לחלק מהחברות הללו יש יתרון בולט: הן החלו את הפעילות שלהן בתחום החקלאות המסורתית וצברו ידע מוכח שניתן ליישם בתחום הקנאביס.

דוגמה לחברה כזאת היא DryGair, שמדגימה היטב את הקשרים הלא צפויים שעשויים להוליד סטארט-אפ ישראלי. מנכ"לית החברה מאז היווסדה ב-2010 היא עו"ד רונה אורליקי, בתו של ד"ר דוד כהן, מחלוצי התחום של חיפוש נפט בישראל, והיא שותפה בעסקי האב. בהם גם תגליות המאגרים לוויתן ותמר. DryGair הוקמה על בסיס טכנולוגיה חקלאית של מכון וולקני ובעלת המניות העיקרית בה היא חברת "קירור חשמלי מישה" מלוד, הפועלת זה 60 שנה בתחום התקנת מזגנים ומערכות קירור עבור לקוחות גדולים. לחברה משקיעה גרמנית בשם Antan group , קרן משפחתית עם דגש על השקעות לטובת הסביבה. מוצרי החברה כבר מופצים בחו"ל וקיבלו חשיפה בעיתונות המקצועית הרלוונטית, אולם קשה לדעת מה היקף פעילותה.

חברת seedo היא דוגמה לחברה שעוקפת את מחסום היצוא. היא מפתחת מתקן שניתן לגדל בו קנאביס בבית. הוא אינו מיועד דווקא לקנאביס, אלא שכמעט שום צמח אחר לא יצדיק השקעה של 2,400 דולר במתקן ביתי המיועד ספציפית למי שלא אוהב גינון. כיוון שהוא אינו קשור בהכרח לתחום הקנאביס, ניתן לייצא את המתקן לארה"ב בלי בעיה והחברה אכן עושה זאת. חברה נוספת בשם Leaf מפתחת גם היא מתקן כזה, שניתן לתפעל אותו מהסלולרי. כך היא גם מספקת בידור למגדל הביתי.

מפעלים: במקום קנאביס, מייצאים ידע ייחודי

שלוש חברות השלימו עד כה הקמה של מפעלים לייצור קנאביס בישראל: פנאקסיה, שאיפה לחיים ובזלת, שעדיין ממתינה לאישור למפעל שלה. החברות הללו יהיו כנראה חוד החנית כאשר יגיע הזמן לייצר את המוצר. פנאקסיה הייתה מחלוצות התחום הזה, ובמקביל להקמת מפעל בישראל השתמשה בידע שלה בתחום כדי להקים מפעלים בארה"ב. אמנם בארה"ב חל איסור על יבוא קנאביס, אולם ניתן לייצא אליה את הידע על תהליך הייצור, מתחילתו ועד סופו. פנאקסיה עשתה זאת וזכתה לתגמול נאה על כך. מלבד בארה"ב, היא הקימה מפעל גם בדרום אפריקה.

פנאקסיה השתמשה בידע שלה ברוקחות כדי לפתח מגוון מוצרי קנאביס ושיטות ייצור: טבליות לבליעה ומתחת ללשון, שמנים ומיצויים, קרמים ופאצ'ים, ואפילו נרות ופתיליות. שיטות ההולכה של החברה מוגנות בפטנט וכוונתה לייצר גם ג'לים ומכשיר לשאיפה של מוצר בגרסת אבקה.

פנאקסיה אינה מגדלת קנאביס בעצמה, אולם מאחר שהיא מחזיקה באחד המפעלים המאושרים היחידים היום בישראל, היא משתפת פעולה עם חברות חקלאיות, ובהן שיח, פארמוקאן, טבע אדיר ובטר קנאביס. מוצריה משווקים בישראל על ידי Cann10 ועל ידי רפא. יחד עם השותפים שלה היא מבצעת מחקרים קליניים לבדיקה של היתרונות הייחודיים של שיטות ההולכה שלה בשימוש במחלות שונות.

חברת שאיפה לחיים (BOL) הקימה גם היא מפעל, המשווק היום את המוצרים שהיא עצמה מפתחת. למעשה, היא החברה היחידה שחולשת על כל שרשרת הערך בישראל. לאחרונה קיבלה החברה הלוואה בהיקף פוטנציאלי של 30 מיליון דולר מחברת עמיר שיווק ומליאון קופלר, בעלי סופר פארם, ובמסגרת העסקה דיווחה על כוונתה לצאת לחו"ל. באותה הזדמנות חשפה החברה את הדוחות הכספיים שלה. לפיהם, ב-2016 עמדו הכנסותיה על 8.7 מיליון שקל שעליהם הרוויחה רווח זעום של 0.1 מיליון שקל. ב-2017, עדיין לפני רפורמת הקנאביס בישראל, ההכנסות הגיעו ל-10.8 מיליון שקל, אך ההפסד עמד על 17 מיליון שקל - בין היתר בשל הקמת מפעל ייצור. מכאן ניתן להסיק גם לגבי העלויות של הקמת מפעל ייצור חדש.

חברת בזלת פארמה התבססה כחברת הפצה ושירות בתחום הקנאביס והייתה לפני הרפורמה המפיצה של שיח, קנדוק, IMC ובטר קנאביס, כלומר כשליש מהשוק הישראלי. החברה עסקה גם במיצוי עבור החברות הללו ומ-2017 החלה להקים מפעל חדש. היא פועלת היום בשיתוף-פעולה עם חברת אלוויט, שעומדת למזג פעילות קנאביס לתוך החברה הבורסאית תפן, לשם מחקר ופיתוח זני קנאביס ייחודיים. לצורך הקמת המפעל קיבלה בזלת הלוואה עם אופציה להמרה למניות מקרן פנינסולה, והיא צפויה להיות גורם משמעותי גם בתחום ההפצה, לצד Cann10, רפא ושאיפה לחיים.

כמה חברות קנאביס בורסאיות ציינו שהן מעוניינות להקים מפעלים לעיבוד קנאביס. לאחת מהן יש יתרון יחסי - קאנאשור שהתמזגה לשלד דירקט קפיטל, המסבה מפעל קיים לעיבוד תוספי מזון (לשעבר של חברת סולבר), לתחום הקנאביס הרפואי.

הן החברות המגדלות קנאביס והן החברות המעבדות קנאביס עשויות להצליח ביצירת בידול בשוק ולהפוך לשחקניות מובילות בחו"ל עוד לפני היצוא. תיקון עולם כבר הדגימה כיצד חברה חקלאית שמצליחה למתג את הזנים הייחודיים שלה ואת שיטות הגידול שלה יכולה ליצור שיתופי-פעולה עם מגדלים בחו"ל. הידע הזה שווה אחוזים בחברה וכן תמלוגים, בתנאי שהחברה אכן מצליחה להראות שהוא ייחודי. חברות ישראליות רבות היום מציעות לחו"ל ידע ומומחיות של "קנאביס ישראלי" והעולם מתייחס לכך באהדה, אולם לא לכל החברות יש מומחים שמנוסים באותה מידה בגידול קנאביס רפואי באיכות גבוהה, ולא כל חברה שניהלה קשר עם חולים הפיקה מכך מידע באותה איכות. הכוונה היא למידע על התאמה בין זנים לבין מחלות, על תופעות הלוואי של הזנים וההתאמה להעדפות אישיות וכו'.

לגבי חברות המפעלים, האטרקטיביות שלהן נובעת מכך שאם יותר היצוא מישראל, הן יהיו חוד החנית שלו, התחנה הסופית לפני מעבר החומר החוצה, אולם כרגע נראה שהיצוא הוקפא, מסיבות פוליטיות שאיש אינן מבין לעומק, ולכן אין גם צפי מדויק לשחרור הפקק הזה. במצב כזה, חברות המפעלים יהיו מעניינות בשוק העולמי רק אם יוכלו לבנות ידע ייחודי בתחום ייצור הקנאביס, כפי שעושה פנאקסיה.

חברות התוכנה: הפוטנציאל עוד לא מומש

יש בישראל חברות תוכנה "טהורות" הפועלות בתחום הקנאביס, אך נראה שהקטגוריה הזאת עדיין לא התפתחה כפי שהייתה יכולה להתפתח באקוסיסטם הישראלי. פעילות תוכנה יכולה להיות רלוונטית להתאמת זני קנאביס למחלות מסוימות, לניהול מידע על המטופלים, לחקר ההשפעה המבדלת של חומרים שונים בתוך הצמח וגם לחקר הגנטיקה שלו.

באופן לא מפתיע בין החברות הפועלות בתחום זה נמצאת חברה שהוקמה על ידי מנכ"ל יוצא חברת קומפיוג'ן ואבוג'ן, חברות הביג דאטה הביולוגי המובילות בארץ. מדובר בחברת NRGene שהוקמה על ידי ד"ר גיל רונן. NRGene עוסקת בגנומיקה של מגוון צמחים ובעלי חיים בחקלאות, ובתחום הקנאביס כבר חתמה על כמה עסקאות שת"פ עם מגדלות בישראל, באירופה ובארה"ב, המקוות לפתח זני קנאביס בעלי גנטיקה שהוכחה (על ידי התוכנה) כמשופרת. פעילותה העיקרית של החברה היא עדיין בתחומי החקלאות שאינם קנאביס.

חברה בולטת נוספת היא CMTREX, שפיתחה זירה מסחרית לסחר בקנאביס. היזם שלה, שאול זינגר (לא מייסד סטארט-אפ ניישן סנטרל), עסק בתוכנות ובכלים לשוק היהלומים, ובנה פלטפורמה מסחרית מובילה בתחום. כעת הוא מעביר את הידע למוצר אחר שהמסחר בו מורכב. החברה השיקה לאחרונה מוצר ראשון.

חברות הולכה: הוותיקות עדיין לא פנו לקנאביס

לאורך השנים חברות התרופות הישראליות פיתחו התמחות בהולכת תרופות, והיום הן מיישמות אותה גם בתחום הקנאביס. חברת אינטק פארמה היא דוגמה טובה לכך. היא פיתחה את גלולת האקורדיון המשחררת מנות קבועות של חומר פעיל בכניסה למעי. לשחרור החומר דווקא במעי יש השפעות ייחודיות הן על הסיכוי של המוצר להיספג והן על היכולת לשלוט במינון. אינטק לא חשבה תחילה לפנות לתחום הקנאביס - היא מפתחת תרופות קלאסיות ואף עומדת לסיים ניסוי קליני במוצר לפרקינסון - אולם קנאביס היה הזדמנות לחברה שמתעכבת זמן רב ביציאה לשוק לפתח מוצר שיכול לתרום ערך לה ולמנייתה במהירות. מנייתה אכן עלתה 14% ביום ההודעה על כניסתה לתחום. לאחרונה השלימה החברה שלב 1 של הניסויים ברכיבי קנאביס לטיפול בכאב.

חברת Biota , שהוקמה בטכניון, הפועלת זה כשני עשורים בתחום ייצור דפית מסיסה - שיטת הולכה לתרופות על גבי הלשון - מחומרים המופקים מאצות. החברה עורכת זה שנים ניסויים על אש קטנה, ועדיין לא הצליחה להגיע לשוק. לאחרונה החלה לפתח גם מוצרי קנאביס. לדפית המסיסה אמורה להיות תועלת בהפחתת טעמי הלוואי, הגברת מהירות הספיגה והפחתת כמות החומר בכבד.

רוב חברות הולכת התרופות הישראליות הידועות (לדוגמה נוירודרם, סולג'ל, פואמיקס, פוליפיד) טרם עשו צעד לכיוון תחום הקנאביס. רוב החברות הפועלות בקטגוריה הזאת הוקמו על ידי גורמים מחוץ לתחום הפארמה. אלה כמה מהבולטות:

סייקי מדיקל (Syqe Medical), מחברות הסטארט-אפ היחידות בתחום המוצרים הנלווים לקנאביס שגייסה הון משמעותי, מפתחת מאייד ייחודי המספק מנה קבועה של החומר. לחברה הסכם עם טבע המפיצה את מוצריה בבתי החולים, והיא גייסה עד היום כ-32 מיליון דולר.

בריינוז היא חברה חדשה שהוקמה על ידי החברות שיזים ונקסטאר, שתי חברות שהקימו חממות בתחום (ראו בהמשך). החברה מפתחת שיטה חדשה להעביר מולקולות של קנאביס בהסנפה, דרך האף. חברת V4-Twenty משווקת דרך האינטרנט מוצר אידוי שמתואר על ידי משתמשים "דיסקרטי ומעוצב", כלומר מיועד בעיקר לשוק הקנאביס הבידורי ולא הרפואי.

חברת Trichome Shell פיתחה טכנולוגיה לייצור של מעין קיסמים עשויים אך ורק מחומרים פעילים של קנאביס. את הקיסם ניתן לשלב בתוך סיגריה ולעשן. את הטכנולוגיה לייצור הקיסם ניתן לייצא, גם אם את המוצר עצמו אי אפשר.

חברות הפארמה: קל להיכנס לניסויים

כמה חברות מפתחות רכיבים מסוימים בקנאביס לכדי תרופה, אבל הדרך של תרופה לשוק היא ארוכה ויקרה ולכן רוב המשקיעים נרתעים. עם זאת, המכירה לפני כמה שבועות של Therapix , המפתחת מוצר לטיפול בטורט, תמורת 48 מיליון דולר מראה שהקסם הקנבינואידי יכול לעבוד גם בתחום זה.

היתרון של קנאביס על פני תרופות אחרות הוא שאפשר להכניס את רכיבי הקנאביס לניסויים קליניים בקלות רבה יותר, בלי לעבור ניסויי בטיחות. בישראל במיוחד קל להגיע לניסויים בבני אדם בקנאביס, ולכן היא מפתחת יתרון בתחום זה.

חברת CannRX , חברה בת של Izun Pharma בהר החוצבים בירושלים שהוקמה לשם "מדעיזציה" של תחום רפואת הצמחים וסיימה לאחרונה שלב II של הניסויים הקליניים במוצר לטיפול בפצעי פה של חולי סרטן, מיישמת את יכולותיה של החברה האם בתחום מיפוי ההרכב המדויק של הצמח, וכן את שיטות המיצוי הייחודיות שלה. היא מקווה שכך תוכל לפתח מוצרי קנאביס שיזכו להערכה במערכת הרפואה.

חברת Lumir Lab, מעבדה שהוקמה השנה כדי לאמוד את כמויות החומרים השונים בצמח לצורך מחקר, יצרה שיתוף-פעולה ראשון עם חברה בשם Gynica , גם היא חברה ישראלית המפתחת מוצרים מבוססי קנאביס לבריאות האישה. בנוסף, החברה מפתחת מוצר בשם Anandamide, חומר שאינו נמצא בצמח הקנאביס אך הוא מפעיל רצפטורים לקנאביס במוח.

חברת Cannabics פיתחה מיצויי קנאביס שהיא בוחנת לטיפול בסרטן והראתה פעילות של החומרים הללו נגד תאי סרטן במעבדה.

Alvit Medical, שהוקמה לפני כחמש שנים ופיתחה פורמולציות לתחום הקנאביס הרפואי (טבליות, נרות, תרסיסים וכדומה), ממזגת כעת פעילות גידול וייצור קנאביס לתוך שלד בורסאי בשליטתה, כדי שתהיה עצמאית בפיתוח מוצריה ובמחקר שלהם. לאחרונה חתמה על הסכם שת"פ למחקר ופיתוח מוצרים עם בזלת. מוצרים משותפים של החברות שייוצרו במפעל בזלת החדש צפויים להגיע לשוק ב-2019.

גם חברת GemmaCert יכולה להיכלל בקטגוריית הפארמה. החברה מפתחת ערכה ביתית או למגדל הקטן לבדיקת תכולת החומרים הפעילים בצמח והיא כבר גייסה כ-5.3 מיליון דולר. מוצריה משווקים היום לשוק הביתי וייתכן שבשוק הקנאביס הרפואי יידרש דיוק רב יותר. החברה הוקמה על בסיס טכנולוגיה שפותחה על ידי עודד שוסייב מהאוניברסיטה העברית.

השכלה ומחקר: הידע עושה הסבה לקנאביס

שיזים, קבוצת החזקות רב-תחומית בתחום הביומד, מחזיקה חברה לביצוע ניסויים קליניים בקבלנות משנה עבור חברות אחרות וכן חברות משלה שקמו בחממה שלה, שאינה חלק מרשת החממות של רשות החדשנות. הקבוצה גם עוסקת בהכשרת מנהלים בתחום הביומד בישראל ובפולין במקביל. כעת החברה מבקשת ליישם את הגישה הזאת גם בתחום הקנאביס.

היא התחילה דווקא בתחום ההכשרה והלימוד, כפי שעשתה במידת מה בביומד. Cann10, אחת החברות בקבוצה, פתחה את הקורס הראשון להכשרה בתחום פיתוח מוצרי קנאביס עם הטכניון. בתחילה היסס המוסד המכובד להיכנס לתחום, אולם כיום זהו אחד ממסלולי התעודה המבוקשים שלו. המודל הזה של קורס לתעודה וכנס בינלאומי משוכפל כעת על ידי Cann10 במדינות נוספות.

לחברה יש גם חממת טכנולוגיות בתחום הקנאביס והיא מעוניינת להקים חממה מחוץ לישראל. היא עורכת מחקרים בתחום והשנה השיקה גם מותג קנאביס משלה הנמכר בבתי מרקחת, Cannarit. כדי לסגור את המעגל, החברה פועלת כעת להקמת אתר גידול קנאביס משלה.

חברה מרכזית נוספת שהחלה מעולם הידע ומרחיבה את הפעילות לתחום החממות היא נקסטאר, המנוהלת על ידי ד"ר אורנה דריזין. החברה, המפתחת פורמולציות לחברות תרופות, נמצאת בעמדה אידיאלית להתמחות בפיתוח פורמולציות הדירות ויעילות בתחום החומרים המבוססים על קנאביס. נקסטאר הקימה את נקסטייג', חממה לסטארט-אפים בתחום הקנאביס, שמעוניינים להיעזר ביכולות האנליטיות שלה וביכולות בניית התרכובת. היא כבר קיבלה השקעה ראשונה לחממה מגוף אוסטרלי.

גוף נוסף, Ican, הוקם על ידי שאול קיי, השותף בכמה חברות קנאביס בינלאומיות וישראליות, במטרה לתת לחברות קנאביס ייעוץ ושירותים נלווים כמו מודיעין עסקי ומחקרי שוק, תיווך למשקיעים פוטנציאליים, שירותי פורמולציות וניסויים קליניים. החברה עורכת גם היא כנס בינלאומי, ויש לה החזקות משמעותיות בשתי חברות סטארט-אפ: CannRX בתחום הפורמולציות וההולכה ו- Steep Hill בתחום בדיקות המעבדה.

■■■

לא ניתן לומר כיום אילו חברות ישראליות יצליחו - אלה המפתחות מוצרים על בסיס קנאביס או אלה הנלוות לשוק, כמו יצרניות עזרי גידול, שיטות הולכה ושירותים אחרים. הראשונות אמנם יגיעו בטווח הקצר לשוק עם ביקושים גבוהים, אולם בטווח הרחוק יהיה קשה ליצור בו בידול. האחרות יכולות כבר היום לייצא, אולם לא בטוח אם מתח הרווחים למוצריהן ימשיך להיות גבוה רק משום שהן קשורות לעולם הקנאביס. מי שיצליח ליצור ייחוד בשוק - מולקולה ייחודית, שיטת הולכה בעלת ערך מוסף שלא ניתן לחקות בקלות, ידע ייחודי אמיתי על הקשר בין הרכב הצמח להשפעתו במחלות השונות - הוא זה שיבלוט כנראה בשוק הקנאביס העתידי. בינתיים, כסף זמין להשקעה לא חסר כרגע בשוק.