פלוג על מדיניות רכישות המט"ח: "הובלנו תהליך פורץ דרך שזכה להכרה בינלאומי"

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, התייחסה היום בטקס הפרידה מבנק ישראל - אחרי 5 שנים בהן שימשה כנגידה ובסך הכל 30 שנה בבנק - למדיניות ניהול המט"ח של בנק ישראל ולמצב המשק.

"המשק נמצא במצב טוב ויציב לא מעט בזכות המדיניות המוניטרית וזה אינו דבר מובן מאליו", אמרה הערב פלוג. "בתקופה בה משקים רבים חוו מיתון ורמה גבוהה של אבטלה, אנחנו נהנינו מצמיחה נאה, אבטלה נמוכה, שכר עולה, ויציבות מחירים וגם מערכת פיננסית יציבה. בתחילת הקדנציה שלי המדיניות המוניטרית סיפקה לא מעט כותרות לאחר שהפחתנו את הריבית לרמה כמעט אפסית, כזו שלא הייתה בישראל מעולם, ומשך זמן מה אף נדמה היה שנצטרך לנקוט בכלים בלתי שגרתיים".

בהקשר של מדיניות בנק ישראל להמשך, נזכיר כי פרוטוקול הריבית מהישיבה האחרונה חשף כי חברי הוועדה המוניטרית הצביעו בעד העלאת ריבית, בניגוד לדעתה של נדין טרכטנברג שמשמשת בממלאת מקום עד כניסתו של אמיר ירון לתפקיד. נראה כי השניים סבורים כי האינפלציה מצויה כבר זמן מה בעלייה, וכי החולשה באינפלציה לא משקפת חולשה בביקושים, והריבית לא מתאימה לפרמטרים של המשק.

על האתגרים העומדים בפני בנק ישראל אמרה פלוג: "בתקופה הקרובה תתמודד הוועדה המוניטרית עם עיצוב מדויק של התחלת תהליך הנורמליזציה. בהקשר זה אני מרגישה קצת כמו משה-הגעתי כמעט לשם, וקיוויתי שאספיק לבצע את הצעד הראשון בתהליך, אבל על השלב הבא בהיסטוריה המוניטרית של כלכלת ישראל אצטרך להשקיף מהצד", אמרה פלוג. "לצד מדיניות הריבית המשכנו למתן את הכוחות לייסוף באמצעות רכישות מט"ח. עם הגידול ביתרות המט"ח, התחזק הצורך לחשוב מחדש על אופן ניהול היתרות. הובלנו תהליך פורץ דרך שזכה להכרה בינלאומית, שבמסגרתו הרחבנו בהדרגה את סוגי הנכסים והשווקים הפיננסיים שבהם מושקעות היתרות".

בעניין התנגדות בנק ישראל למהלך של הורדת מסים, כפי שביקש שר האוצר משה כחלון לפני כשנה, אמרה פלוג: "יש כאלה שחושבים שהמלצותינו בתחום המדיניות המקרו כלכלית נעצרו על הנייר בלבד. ובכן, הם טועים. מטבע הדברים לא תמיד כל ההמלצות זכו לתשואות מהדרג הפוליטי, ולא תמיד יושמו כלשונן ובמלואן", הוסיפה פלוג. "עם זאת, הן תרמו להערכתי לכך שהגירעונות לא חרגו מרמה סבירה, ובפרט כשלא בוצעה הפחתת מסים, על בסיס הכנסות חד פעמיות, שהייתה מחייבת לשוב ולהעלות את המסים כשיתברר שההפחתה אינה בת קיימא, או לקצץ עוד בשירותים הציבוריים, הממילא צנועים יחסית, שהממשלה מספקת לאזרח".

"בתחום השירותים הציבוריים ואיכות התשתיות הצפנו, במחקרים, בדיונים עם גורמי הממשלה, בדוחות ובהרצאות פומביות, את האתגרים הרבים: הצורך בשיפור תשתיות מערכת הבריאות וההיערכות לירידה במספר הרופאים ולהזדקנות האוכלוסייה, ההכרח לשפר את איכות המורים ולתמרץ אותם לעבוד דווקא בבתי הספר החלשים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, העובדה שאם לא נקנה את המיומנויות הנדרשות לכל אזרח לא נוכל להכין את ילדינו לשוק העבודה של המחר, והצורך ההולך ומתעצם להשקיע בתחבורה הציבורית. כל אלה הם בסיס להבטחת צמיחה מכלילה ומתמשכת לאורך זמן", סיכמה פלוג.