כחלון ונתניהו, הגיע הזמן שתהדקו את החגורה על הוצאות הממשלה

לפני כחודשיים וחצי שאלתי פה האם נתניהו וכחלון מאבדים שליטה בהוצאות, זאת בעקבות סימני האזהרה שהבהבו עם פרסום הדוח החודשי של האוצר על ביצוע התקציב ליולי 2018. הכל אז נראה מצוין: ב-12 החודשים האחרונים נמדד גירעון של 2.1%, נמוך מהיעד - 2.9%. אלא שאזהרת ההוצאות ובמיוחד ההכנסות בישרה על הבאות: "יש לציין כי גירעון מצטבר זה כולל את החודשים אוגוסט-אוקטובר 2017 שבהם היו הכנסות מסים חריגות, לפיכך בחודש אוגוסט 2018 ואילך צפויה עלייה בגירעון המצטבר ב-12 החודשים".

כלומר, עד סוף השנה, על פי הערכות לא רשמיות באוצר, הגירעון אף עלול לחצות את היעד ולהגיע ליותר מ-3% והוא אכן הגיע, נכון לביצוע התקציב בחודש אוקטובר, ל-3.6% בחישוב של 12 החודשים האחרונים. בחודש שעבר, בספטמבר, הסביר האוצר שמדובר בחודש חגים ולכן הגירעון יחזור ליעדו. מסתבר שבאוצר טעו בהערכות ובתחזיות - וכשטועים, בהרבה פעמים יש נטייה להדחיק את הטעויות, כמו לפרסם קרוב ל-9 בערב אמש את נתוני הגירעון לאוקטובר. אולי מספיק עם המשחקים האלה? מישהו באמת חושב שאם מפרסמים נתון שלילי לקראת ערב או לקראת שבת, זה ייעלם מאליו? נהפוך הוא: זה רק מחשיד.

אם באוגוסט ניכרה כבר התרופפות במשמעת התקציבית, אז ההתרופפות הזו מקבלת מישנה תוקף באוקטובר-נובמבר - ויש בעיה בשני הצדדים: הן של ההוצאות והן של ההכנסות. הוצאות הממשלה מתחילת השנה גדלו ב-6.2% לעומת תכנון של 4.2%. בהכנסות ממסים המגמה התהפכה לרעה: במקום גידול שנתי ממוצע של 6% בין השנים 2013 ל-2017 הגידול בגבייה נעצר מתחילת 2018 ומהרבעון השני אף יורדת הגבייה בקצב שנתי של 2%. התירוץ התורן של משרד האוצר ורשות המסים: גידול משמעותי בהחזרי מס הכנסה.

כך או אחרת, אלו סימני אזהרה ברורים. ראינו איך הגירעון גלש תוך שלושה חודשים מעבר ליעד שנקבע לו. עוד תחזית לגבייה שלא תתממש ועוד עלייה בהוצאות - והתרופפות המשמעת התקציבית רק תחריף. קל מאוד לאבד שליטה במהירות וההשפעות גם הן מהירות. זה ישפיע על שוקי האג"ח הישראלים וזה עלול להשפיע בטווח היותר ארוך על דירוג האשראי. ייתכן שגם ההאטה בגביית מסים מבשרת על האטה כלשהי במשק, שרק ממחישה את הצורך לטפל בבעיות מבעוד מועד.

בחודשיים הקרובים יעשו באוצר וברשות המסים שמיניות באוויר כדי לעמוד בסוף השנה ביעד הגירעון שנקבע כדי להוכיח שהם מגלים אחריות תקציבית. שמיניות באוויר זה אומר דבר פשוט: חשבונאות יצירתיות, או סוג של "בישול" דוחות. בשנה שעברה, בדצמבר, זה היה בכיוון ההפוך. הסתמן שהגירעון נמוך מהיעד, פחות מ-2%, ואז נוצר גירעון חריג מאוד בדצמבר, שכלל העברה מוזרה מאוד ו"מיוחדת" לקרן פיצויים של מס רכוש בלמעלה מ-4 מיליארד שקל. בדומה, ייעשה מאמץ הפוך בסוף השנה הנוכחית לדחות הוצאות או להקדים גבייה - הכל בשביל להגיע למספר הנכסף: גירעון של 2.9% בשנת 2018, בדיוק לפי היעד.

אלא שמעבר לקוסמטיקה חשבונאית צריך לטפל בבעיות היסוד, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, לפני שבאמת נאבד שליטה ואז יהיה צורך בצעדי חירום של אין ברירה. עמידה ביעד ב-2018 איננה יכולה להיות עדות לבריאות מחודשת בצד ההכנסות או לקיטון בקצב העלייה בצד ההוצאות. הכנסות תלויות יותר במצב המשק או בהחלטות להעלות מסים (דבר שכחלון ונתניהו לא אוהבים), הוצאות תלויות הרבה ביכולת השליטה על הברזים התקציביים. השליטה הזו התרופפה והסימנים לעתיד אינם מעודדים. כחלון נחפז לחתום על ההסכם עם השוטרים, נתניהו נחפז להצהיר שהוא מעוניין בהגדלת תקציב הביטחון. בקצב גביית המסים החלש של 2018 דברים כאלה לא יכולים לבוא בחשבון.

בסופו של דבר, הקלישאה של "אין ארוחות חינם" היא מדויקת. לכן, כחלון ונתניהו צריכים להקדים תרופה למכה ולא באמצעות פלסטרים לזמן קצר. זה אומר שהגיע הזמן להדק את החגורה ולקצץ בהוצאות המשרדים - קיצוץ רוחבי, קיצוץ כזה או קיצוץ אחר, איך שיקראו לזה באוצר. הרי גם כחלון וגם נתניהו לא חולמים אפילו על האפשרות להעלות מסים דווקא בשנת הבחירות.