לרגל חג הסיגד: ריבלין ושקד קוראים ליוצאי העדה האתיופית להגיש בקשה למחיקת רישום פלילי

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ושרת המשפטים, איילת שקד, יצאו אתמול (ב') בקריאה מיוחדת ליוצאי העדה האתיופית להגיש בקשות למחיקת רישום פלילי לרגל חג הסיגד.

קריאתם של נשיא המדינה ושרת המשפטים נובעת - לפי הודעה משותפת שפרסמו בנושא - "מתוך רצון להשלים תהליך של תיקון ואיחוי קרעים, כמו גם חיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה ובין רשויות האכיפה והמשפט".

לצורך מטרה זו יצאה הקריאה האמורה, הפונה בעיקר לקטינים וצעירים יוצאי אתיופיה, שנשפטו בעבר בגין עבירות של הפרת הסדר הציבורי (כגון עבירות של העלבת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור, התקהלות אסורה והתפרעות), ולא הוטל בגינן עונש של מאסר בפועל, להגיש בקשות למחיקת רישום פלילי. 

לפי הודעת בית הנשיא, הבקשות שתתקבלנה תישקלנה בחיוב, מתוך אמונה בתרומה הגדולה של צעירים אלה לחברה הישראלית כולה.

הפנייה ליוצאי אתיופיה - אשר היחסים הטעונים בינם ובין רשויות האכיפה הובילו למחאה אלימה בחודש מאי 2015, בה נפצעו עשרות מהמפגינים, וחלקם נעצרו - מגיעה, בין היתר, בהמשך לפרסום תחקירה של העיתונאית גל גבאי, "החשוד המיידי", שהציג תמונה עגומה ביותר (בלשון המעטה) של הקשיים שחוו יוצאי אתיופיה במפגש עם המשטרה.

גבאי צייצה אתמול בטוויטר שלה, כי מתן חנינות ליוצאי אתיופיה שהוכתמו בגלל שיטור יתר, מהווה מהלך היסטורי חשוב.

הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה

לפני כשנתיים פורסם דוח הצוות "למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה", בראשותה של מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור. הדוח, שאומץ על-ידי הממשלה, תיאר תופעות של יחס מפלה כלפי יוצאי אתיופיה מצד הממסד בתחומים שונים, ובהם אכיפת החוק, בריאות, חינוך ותעסוקה.

בדוח צוין, בין היתר, כי כמות התיקים הפליליים וכתבי האישום נגד יוצאי אתיופיה גבוהה באופן משמעותי משיעורם היחסי באוכלוסייה. עוד צוין שם כי תיקי חקירה פליליים שנפתחו כנגד קטינים ובגירים צעירים יוצאי אתיופיה התחילו על רקע "עניין של מה בכך" והידרדרו והסלימו לאירוע אלימות, מעצר ופתיחת תיק פלילי, כך שפעולת שיטור סטנדרטית לכאורה הובילה פעמים רבות לפתיחת תיקים נגד צעירים יוצאי אתיופיה והכנסתם למעגל העבריינות.

בתום פגישה בנושא עם השרה שקד אתמול אמר נשיא המדינה ריבלין כי "כוחו של מוסד החנינה ביכולתו לדון בסוגיות ישראליות הדורשות שיקול-דעת של לפנים משורת הדין לטובת האינטרס הציבורי. יוצאי אתיופיה חוו יחס מפלה מצד הממסד ומצד החברה הישראלית, הם סובלים מסטיגמות וסטראוטיפים שליליים וחשופים להדרה ואפליה ואף לגילויי אלימות פיזית ומילולית. חובתנו כחברה לעשות הכול על-מנת להתמודד עם הגזענות שבתוכנו ולעקרה מן השורש, וחובתן של כל הרשויות להילחם בתופעות של תיוג, הדרה ואפליה מכל סוג. הקריאה שלנו היום היא צעד נוסף במלחמה בתיוג ובהדרה, צעד נוסף לאיחוי השבר שנוצר באמון בין יוצאי אתיופיה לממסד ולחברה". 

שרת המשפטים שקד מסרה בצאתה מהפגישה כי "מדינת ישראל מחויבת ליוצאי אתיופיה. לא ייתכן שלאחר שהמדינה פעלה להגעתם ארצה, היא תתנכר להם. כדי למנוע את האפליה שנוצרה כלפי בני העדה הקמנו את היחידה למלחמה בגזענות במשרד המשפטים, שפועלת לשוויון זכויות מלא כלפי בני העדה. כעת, יחד עם נשיא המדינה, אנחנו עושים צעד נוסף חשוב להגברת האמון בין יוצאי אתיופיה למדינה. בסופו של דבר כולנו אחים, ואנחנו כאן כדי לחיות יחד תוך אחדות בין העדות השונות".