חייבים להעלות את מחירי המים

בדוח חמור שפורסם באוקטובר, מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על התנהלות רשות המים בשנים האחרונות - שהובילה את ישראל למשבר עמוק ומתמשך במשק המים. המבקר קובע כי המדינה פעלה על פי מדיניות של "כיבוי שרפות" וללא תוכנית אב מסודרת, תוך התעלמות מהמלצות הגורמים המוסמכים.

לאחר רצף של שנות בצורת במדינת ישראל, מפלס הכנרת נמצא כעת בשפל עם ירידה בשאיבה. את הבעיה לא מרגישים בברז, עקב הספקת מים ממפעלי ההתפלה בעלות גבוהה יחסית. מרגיש אותה מי שמנותק מהמערכת הארצית (הצפון, הגליל והגולן) והחקלאים בפריפריה, שם היצע מי הקולחים נמוך עקב מספר מועט של תושבים. המים בכנרת גם משמשים לאספקת מים לירדן לפי הסכם השלום, שלאחרונה נמצא במשבר מצד הירדנים. אספקת המים מתייקרת, וזה יתבטא בתעריפי המים שיעלו.

להתייבשות הכנרת יש השלכות פיזיות, כלכליות, סביבתיות ואקולוגיות. הכנרת כמקור מים זולים סיפקה כרבע מצריכת המים בישראל, והשאיבה קטנה, אם כי מאוחר מדי, וכיום מספקת כ-2%. לכנרת חשיבות רבה מבחינה תיירותית ואקולוגית, ותנודות המפלס עקב שאיבת יתר מתמשכת מביאות לפריחת אצות, להקטנת הדגה ולפגיעה בנוף.

לישראל יש הישגים טכנולוגיים רבים בתחום המים. הישג חשוב הינו שימוש בקולחים מטוהרים לחקלאות, שהינה צרכן המים העיקרי. בשימוש בקולחים כמקור מים אמין וזול, יש פתרון לסילוק השפכים. בנוסף, התפלה של מי ים ומים מליחים מהווה פתרון טוב להשלמת המחסור במים, לאחר שסופקו ממקורות טבעיים, אבל לא בתור מקור עיקרי. מי ההתפלה יקרים, ולהתפלה יש השפעות סביבתיות עקב צריכת אנרגיה מוגברת, פגיעה בחופים ופגיעה במקורות המים עקב הזרמת התמלחות. עלות התפלת מי ים היא 2-3 שקלים למ"ק בתלות בגודל המתקן ובמיקומו. לאור התחזיות לשינויים אקלימיים, התפילו פחות מדי ולאט מדי.

הקמת מפעלי התפלה נוספים ללא דחייה אמנם חשובה, אך תסייע בטווח הארוך בלבד. מפעלי ההתפלה הקיימים אינם פועלים במלוא התפוקה האפשרית, ויש להגדיל את תפוקתם תוך גידול בהוצאות המשתנות, גם אם מדובר בהעלאת תעריפי המים.

גם שנת גשם ממוצעת לא תציל את מפלס הכנרת ואת האקוויפרים, שאיכות המים בהם מורעת.

הפתרונות למשבר המים יבואו גם מצד הקטנת הביקוש באמצעות שליטה על הקצאת מים והכוונת מקורות מים לסקטור החקלאי, שהינו צרכן המים העיקרי. בהמשך לשנות הבצורת יש להעלות את תעריפי המים בשל עליית ההוצאות וכדי להקטין ביקושים, למרות שמדובר בצעד לא פופולרי, כי המים מהווים לא מוצר פיזי בלבד, אלא גם מוצר רגשי. במקביל, יש להמשיך עם חינוך והסברה מתאימים לחיסכון במים.

ישראל יכולה להוות "מים לגויים" בזכות טכנולוגיות המים שפיתחה ולהשתמש בהן לשיתוף פעולה אזורי. לאחרונה, התקיים כנס בסנאט הצרפתי. בכנס השתתפו בכירים וחוקרים בתחום המים, אנשי מדיניות וממשל מרחבי העולם בהם ישראל, ירדן, צרפת, פולינזיה הצרפתית וארה"ב. בכנס הוצגו פתרונות טכנולוגיים ובין מדינתיים לסוגיית משבר המים במטרה להביא לשיתופי פעולה ופתרונות מעשיים עם גורמים אזוריים ביניהם הפלסטינים והירדנים.

המים משמשים גורם למלחמה ויכולים להוות בסיס לשלום, חרף משבר המים ודוח המבקר, ועל אף המשבר עם ירדן, שיתוף פעולה אזורי יסייע לרווחת כולם.

יש לזכור כי המים מהווים מוצר כלכלי, בתנאי שישמרו על מקורות המים הטבעיים באמצעות ניהול "בר-קיימא", וכי עלות המים המסופקים לשכנותינו נמוכה יותר מעלות של מלחמה.

■ הכותבת היא חוקרת כלכלה וניהול של מים וסביבה, בית הספר למינהל עסקים באקדמית נתניה.